פתרון חידת חודש אפריל 2018

 הקיץ מתחיל עידן חדש בגן לאומי גן השלושה (הסחנה): גן ירוק, נאסרה הדלקת מנגלים והבערת אש בתחומי הגן. הדבר יהפוך אותו במהרה לגם ירוק עם אויר צח יותר ויבליט עוד יותר את מרכיביו האחרים. ואכן כתבנו, פרסמנו והדרכנו, לא מעט את הציבור הרחב, אודות נפלאות מורשת העבר במקום. ראשית מצויים בגן, כחלק ממנו שני מוזיאונים ייחודיים בתחומם, המרכיבים את מרכז עקבות בעמק המוזיאון 'עקבות בעמק' בגן השלושה . ומוזיאון חומה ומגדל. עליהם כתבנו ועוד נכתוב בנפרד. מעבר לכך מצויים בשטח הגן והפרק שרידים ארכיאולוגיים והיסטוריים רבים, כמעט מכל התקופות. אליהם מצטרפות תופעות גיאולוגיות והידרולוגיות מרתקות, צמחייה מעניינת, בעלי חיים ועוד. את הסקירה נערוך הפעם בסדר גיאוגרפי ממערב למזרח: גן השלושה: שרידי מערות חצובות - במערב הגן, ממש ליד המעיין, נותרו שרידים מעטים של מערות, המעידים על כך שנחצבו בידי אדם. טחנת קמח מערבית - באזור המפל הגדול והמפורסם, של גן השלושה, נתגלו שרידים ארכיאולוגיים מרתקים. ראשית הייתה שם טחנת קמח וחווה חקלאית קטנה, שפעלה בימי המנדט הבריטי ועד קום המדינה. אבניה שמשו בין השאר לבניית קיר המפל. יתכן שהייתה כאן טחנה נוספת קדומה יותר. [caption id="attachment_372829" align="alignnone" width="325"] (צילום: רענן גלילי. ארכיון בית שטורמן ואתר ביתמונה).[/caption] [caption id="attachment_372831" align="alignnone" width="339"] צילום: דרור סגל[/caption] מחצבות מצוק סלע, מצוי בגדה הדרומית, ממזרח למפל. חלקו נפל אל תוך הערוץ בתקופות מאוחרות יחסית לעידנים גיאולוגיים. מנקודה זו צולמו בעבר, מרבית התמונות המרשימות של הגן, מיום הקמתו. זוית הצילום כוללת את המפל, המעיין והבריכה הראשונה והרי הגלבוע ברקע. על המצוק וגם בסלע שניתק ונפל, ניכרים סימני חציבה, והוצאת בלוקים של אבן, ככל הנראה מהתקופה הרומית ואילך. נראה כי הסלע קרס אחרי עבודות החציבה, כלומר הגיאולוגיה כאן צעירה מהארכיאולוגיה. באזור ניכרים גם סלעים מעניינים שהם בפועל מאובני אבן גיר קרבונט, שעטפו את צמחיית הקנה המצוי ואב קנה וכך נוצר סלע בצורת הגבעולים. תיאטרון המים (נאומכיה) אחד המבנים החשובים בגן. זהו מתקן מדרגות חצובות בסלע, בגדה הדרומית. המדרגות דמויות שורות מושבים, הפונים אל הנחל ואל הבריכה האמצעית. מזרחה ממנו היה ככל הנראה גם סכר קדום, שאיפשר לשלוט בגובה פני המים. נתונים אלו, בנוסף לקרבה הרבה לעיר בירה רומית וביזנטית אזורית, השהיה של הלגיון השישי באזור, המים החמימים והנעימים, והחיבה העזה של הרומאים לסוג זה של שעשועים וקרבות מים, כל אלה מחזקים מאוד את המסקנה, כי אולי נבנה ונחצב כאן, תיאטרון מים רומאי (נאומכיה). יתכן כי מעולם לא הושלם, אך בכל מקרה, אם נכונה הערכה זו, זהו כמעט המבנה היחידי שנותר בעולם, מסוג זה של מתקנים, לא כולל כמובן תיאטראות ואמפיתיאטרונים שנותרו לרוב ונערכו גם בהם סוג של שעשועי מים. [caption id="attachment_372839" align="alignnone" width="321"] צילום: דרור סגל[/caption] שרידים פרהיסטוריים בשטח הגן נתגלו שרידים פרהיסטוריים, בעיקר כלי צור וכלי שחיקה. רובם נקברו בפיתוח המודרני, עת נוספו ערמות עפר ונשתלו מדשאות בכל השטח. טחנה מרכזית במרכז הגן הלאומי, בגדה הדרומית, מצפון למסעדה, מצוי מבנה אבן משומר ומשוחזר, של טחנת קמח גדולה יחסית. לידה מבנה נוסף ששימש כחדר האירוח (מדאפה), לאלה הממתינים בתור לטחינה. הטחנה פעלה עד קום המדינה ושימשה את כל כפרי האזור, בעיקר בשנות בצורת, בהם יבשו מרבית הנחלים בסביבה. כיום נמצאת בשימור ארכיטקטוני מקצועי. [caption id="attachment_372832" align="alignnone" width="328"] צילום: דר' רפאל סלוס[/caption]   [caption id="attachment_372833" align="alignnone" width="344"] צילום: דרור סגל[/caption] פתחים ומחילות במהלך השנים מתגלים יותר ויותר פתחים ומחילות , חצובות בידי אדם. עד כדי כך שכינינו אותן: "סחנה של מטה". מחילה אחת מוכרת כבר עשרות שנים, בגדה הדרומית בכוון גבעות תל עמל. שני פתחים נוספים, מוכרים ממזרח לטחנת הקמח המרכזית, בגדה הצפונית. גם ממערב לטחנה, בגדה הדרומית, היה בעבר פתח של חלל חצוב, אך הוא נסתם וכוסה בטון, בעת הפיתוח המודרני של הגן. [caption id="attachment_372830" align="alignnone" width="802"] צילום: עזריה אלון[/caption] [caption id="attachment_372834" align="alignnone" width="798"] צילום: דרור סגל[/caption] ממזרח לאותם שני פתחים, בגדה הצפונית, נחשפה לפני כמה שנים, מחילה נוספת חצובה במקביל לערוץ הנחל. טחנת הקמח המזרחית בהמשך לאותה מחילה שנחצבה, ניכר מבנה טחנת קמח מטיפוס ארובה. הטחנה קדומה ויוחסה לתקופה העות'מאנית. היא הייתה נטושה בעת ההתיישבות הציונית בעמק. נראה שהטחנה הופעלה באמצעות תעלת מים שהוליכה את מי המעיין עין חיים ממערב אל המצוק הצפוני בערוץ נחל עמל. המים נשפכו בארובה וכך נוצרה האנרגיה הטבעית לטחינה. טחנה זו עברה בימים אלו שימור יסודי על ידי משמרי רט"ג. יתכן שהייתה שם טחנה נוספת קדומה יותר, אולי ממלוכית מאוחרת. טחנה זו הופעלה גם לעיבוד קני סוכר? תל עמל מערבי ומזרחי וכל מה שבו- בגדה הדרומית, במזרח הגן, מצוי תל ארכיאולוגי גדול, שפורסם כתל עמל (תל אל עאצי במפות ישנות). הגבעה המערבית נחפרה בחלקה. נחשף מבנה ציבור רומי ביזנטי, שמהותו לא הובררה. בנוסף נחשפו באקראי: פריטי שיש, שרידי פסיפס יוקרתי, צינורות חרס ועוד. כל אלה מביאים אותנו לחשוב, כי היה בתחומי הגן, סוג של אסקלפיאון, כלומר מתחם של בריאות, נופש ומרגוע, ששימש את המעמד הגבוהה בעיר הסמוכה. אולי אף היה כאן סוג של רובע עמידים. [caption id="attachment_372838" align="alignnone" width="905"] צילום: דרור סגל[/caption] בגבעה המזרחית של התל, התקיימו חפירות יסודיות, על ידי רשות העתיקות. נחשפו שתי שכבות ישוב מרכזיות עם פער גדול ביניהן. תחילה מערות קבורה ומגורים מתקופת הברונזה התיכונה 1 (ברונזה ביניימית). ומעליהם ישוב ישראלי גדול מראשית תקופת המלוכה ועד סמוך לחורבן הבית הראשון. על גבעה זו נבנה המוזיאון לארכיאולוגיה, המציג בין השאר, שרידים מעניינים מהאתר שנחפר תחתיו. [caption id="attachment_372840" align="alignnone" width="453"] צילום: דרור סגל[/caption]   פארק המעיינות: מדרום ומזרח לגן השלושה, משתרע פארק המעיינות. השטח הגדול שהוכרז כפארק משותף למספר רשויות ופתוח בחינם לכל הציבור, ללא כניסת רכבים. הוא מכיל גם שרידים ארכיאולוגיים והיסטוריים רבים. גם כאן נשתדל לתארם ממערב למזרח פחות או יותר. תל חמוד גבעה שטוחה, צמודה לנביעות של עין חומה ועין מגדל (נחל הקיבוצים). האתר טרם נחפר, אך ניכרים בו סימני מחצבות, חציבת מתקנים, מערות ועוד. האתר מתאים מאוד לחפירה לימודית, שאנו שואפים לקיים בעתיד. [caption id="attachment_372835" align="alignnone" width="379"] צילום: דרור סגל[/caption] מכלול השוקק מעיין השוקק (גוס'ק), הינו מעיין יפה וצלול, הנובע לרגלי הגלבוע. נתגלו סביבו שרידים ארכיאולוגיים מרשימים וייחודיים, ודאי בהתחשב במיקומו הנידח יחסית ללא דרך ראשית או ישוב צמוד. בין השאר ניכר גם כיום, סכר גדול הבנוי אבני גזית, אבני בזלת. נראה כי כבר בתקופה הרומית והביזנטית הרימו את המים ויצרו בריכה מלאכותית, אולי גם כן לשעשועי מים? וצרכים נוספים. בעבר נתגלה ונחשף ממזרח לסכר מבנה טרקליניום. סוג של מזבח מים נאה. לידו נחשפו בסיסי עמודים ועמודים. השרידים הללו נעלמו ללא זכר, כמעט, ככל הנראה במסגרת פיתוח אתר המעיין, משנות החמישים ואיילך. יש החושבים שהיה שם מבנה נימפאון. צמוד למעיין מדרום שרידי חורבות, מבנה. אולי היה שם מבנה אמידים קטן וכמו כן שרידי טחנת קמח קדומה. המעיין מוקף חומה מאוחרת, שנבנתה, ככל הנראה משלהי התקופה העות'מנית וראשית המנדט הבריטי. מטרתה הייתה להגן על המעיין מסחף ובוץ שמגיע בשיטפונות למורדות ההר. באחד המקומות כתבנו כי יתכן שהמעיין שימש גם את החוצבים, בתקופה הרומית והביזנטית, אז נוצרו מעליו מחצבות ענק שסיפקו את האבן העיקרית לבניית העיר הגדולה ממזרח. [caption id="attachment_372836" align="alignnone" width="1920"] צילום: דרור סגל[/caption] טחנת הקמח מן המעיין הוליכה בעבר, בתקופה העות'מנית, תעלה שניזונה מבריכת הרמה, באזור המעיין, בגובה מינוס 100 מתחת לפני הים. המים הזינו ונשפכו לטחנת קמח ייחודית וחזרו לערוץ הנחל כמה מאות מ', מזרחית לראש המעיין. הייחודי בטחנת הקמח הזו, הם 3 פתחי נפילה למים, שיצרו שלוש עמדות טחינה בו זמניות. אל הטחנה מוליך גשר אקוודוקט מרשים ויש לה גם מגלש עודפי מים נאה, בקטע צפון מערבי. המים הגיעו מראש המעיין ונשפכו חזרה לאפיק הנחל מצפון לטחנה. ליד הטחנה עובר השביל הרטוב, שנסלל והוכן לזכר צביקה קפלן. המבנה מצוי כיום בשימור של רשות העתיקות. [caption id="attachment_372837" align="alignnone" width="1035"] צילום: דרור סגל .[/caption] תל שוכה בצפון מזרח הפארק מתנשא תל ארכיאולוגי בגודל בינוני. התל רשום במפות הישנות, כתל שוכה (א. שוך). התל המרשים מעולם לא נחפר באופן מדעי מסודר. אולם פגיעות כלי מכאני, פעילות בעלי חיים והקמת מבנה עליו, הביאו לחשיפת שרידים רבים ומשמעותיים, המרמזים על כך שהייתה בו נוכחות אנושית משלהי התק' הפרהיסטורית ועד ימי הביניים. בין השאר נחשף חותם מצרי, זכוכית וולקאנית שחורה (אובסידיאן), כלי חרס צבעוניים משלל תקופות ואף כלי חרס גדולים צבועים, משלהי תקופת הברונזה. חלק מהממצאים מוצגים במוזיאון לארכיאולוגיה בגן השלושה. בתל חשופים גם שרידי קירות מבנים קדומים, מפעילות אנושית אינטנסיבית. [caption id="attachment_372841" align="alignnone" width="413"] צילום:  דרור סגל[/caption] ממזרח לתל מצוי תל קטן נוסף הוא תל שוקק (שמדין), גם הוא מעולם לא נחפר. 1200  מ' דרומה מתל שוכה, ליד הדרך הלבנה, היה תל זעיר נוסף שצוין כתל א-דהב. אין לו זכר כיום. על תל שוכה בפסגתו, הוקם בשלהי שנות השלושים, מגדל גבוהה עשוי בטון מזויין. ששימש לשמירה ותצפית על השדות סביב, והוקם לאחר ששלושה חברים נרצחו מהמארב, על ידי כנופייה, בעת שיצאו לשמירה על התל. לכן הוא נקרא כיום גם: תל השלושה. מן התל וגם מראש המגדל, תצפית מרהיבה על כל האזור מפארק המעיינות וגן השלושה ועד הרי הגלבוע, תבור וגליל תחתון, רמות יששכר והרי הגלעד. המגדל עתיד לעבור שימור מקצועי, לטובת המורשת והציבור הרחב. בשטח הפארק מצויים עוד מתקנים מראשית ההתיישבות הציונית בעמק: בתי משאבות, מחסנים, צינורות, תעלות וכדומה. ממש בגבולו המזרחי מצוי מגדל שמירה נוסף, קטן ונמוך מזה שנבנה על תל שוכה.

משלחת החפירות הארכיאולוגיות לתל צפית/גת, מטעם אוניברסיטת בר-אילן, חוקרת את האתר הגדול והחשוב הזה מאז שנית 1996. במשך כשלשה עשורים, חפירות בקנה מידה רחב התבצעו מידי שנה, בקיץ, עם צוות חפירה גדול עם ארכיאולוגים, מדענים, סטודנטים ומתנדבים מישראל ומרחבי העולם. תגליות רבות ומגוונות נתגלו בשלשת העשורים הללו.

להר עמשא נגיע בנסיעה לכיוון צפון-מזרח בכביש צר ומפותל החוצה את יער יתיר (כביש 316) בדרום הר חברון ומצפון לבקעת ערד. אם נמשיך מהר עמשא לכיוון דרום, נעבור בסדרת סרפנטינות תלולות ולבסוף נגיע לצומת תל ערד

מחצבות אבן היוו חלק בלתי נפרד מחיי האדם ומרכזי היישוב מאז התקופות הפרהיסטוריות ועד העת המודרנית. הבנייה באבן הייתה נפוצה במיוחד באבן מקומית כמו גיר, דולומיט, בזלת וכורכר.