סיפור הפלסטיק, אומנות ואקטיביזם

"בשנת 2014, כאשר הגעתי לבקר שבטים בעמק האומו שבאתיופיה, במטרה לראות כיצד הם חיים 'כמו פעם', הופתעתי לראות תרבות שהולכת ונעלמת, כמו גם לגלות שהם חיים בזיהום קיצוני עם כמויות אדירות של פלסטיק. הם אף בונים את הבתים והרהיטים שלהם מפסולת פלסטיק ונאלצים לשרוף פלסטיק לצורך בישול", מספרת אוולין (אווי) אנקה, אקטיביסטית, חוקרת שימור סביבה ואומנית רב-תחומית. 

יש תקווה לחופי ישראל., צילום: עמותת Plastic Free Israel.

באנו, ניצלנו, הרסנו

הגילוי המפתיע שחוותה באתיופיה היה צעד נוסף שעשתה אווי בדרך לניהול עמותת Plastic Free Israel. בשנים האחרונות היא מקדישה את מרצה להעלאת המודעות למשבר הפלסטיק והשפעתו על הטבע וחיות הבר לצד הקשר שבין אדם לסביבה כגון אינטראקציות עם חיות בר, סחר לא חוקי בהן, הרס סביבת מחייה ועוד. 

"מעל 10 שנים של אקטיביזם התחילו אי שם באפריקה", היא מספרת. "מהרגע שבו נחשפתי לציד האריות החוקי בדרום אפריקה ועד זיהום הפלסטיק שראיתי בחופי ובפנים היבשת – ממדגסקר ועד אתיופיה. המסע שלי בעקבות טבע פראי ובתולי לא נשא פרי כמו בסרטי נשיונל ג'יאוגרפיק. הבנתי שלא רק שהאדם הגיע לכל מקום – הוא גם הצליח להרוס כמעט כל מקום. ציפיתי לראות שפע, אך בכל מקום שאליו הגעתי נחשפתי לאוכלוסיות מצטמצמות של חיות הבר וסכנות לסביבה שלהן, בין אם מדובר בציד, בהרס לצורך ניצול משאבי טבע, בזיהום ועוד". 

פפואה ניו גיני ויצירה קטנה שעשינו מהפסולת., צילום אוולין אנקה

"הפלסטיק הוא מוטיב חוזר בחיים שלי"

גדושה בחוויות ובתובנות הללו, חזרה אווי לארץ, בחרה להתמקד בהשפעה האנושית על הסביבה והחיות והרימה את הכפפה (או במקרה זה, את המקדחה והעיפרון). כך החל המסע שלה לניקוי חופי ישראל וליצירת אומנות מקיימת מפסולת פלסטיק, במטרה לספר את הסיפור על הרגלי הפלסטיק שלנו וההשלכות שלהם על הטבע והחיות. 

"הפלסטיק הוא מוטיב חוזר בחיים שלי, עוד מהטיולים באפריקה כשראיתי אותו בחופים ובמקומות נידחים ועד היום, בעת שאני מנהלת את עמותת פלסטיק פרי ישראל. אני תמיד מוצאת את עצמי מחפשת דרכים לספר את הסיפור של הפלסטיק בדרכים שונות, באמצעות פסלים שאני מייצרת כאומנית, תוך כדי ניקיונות חוף ותוך שילוב בפעילויות שימור טבע אחרות". אווי מציינת כי מעל 150 מיליארד הטונות של פלסטיק המסתובבות באוקיינוסים הגיעו אמנם ממקומות שונים, אך בעלי החיים הימיים הם אלו שסופגים את הנזק בהיקף הרחב ביותר. "ומכאן שהחופים ובריאות המערכת האקולוגית הימית הם סמל למאבק וממחישים את החשיבות הקריטית של אוקיינוסים בריאים לחיים על כדור הארץ. תערוכת היחיד הראשונה שלי, Love Death & Plastic והראשונה בישראל המוקדשת לזיהום הפלסטיק ואומנות, התקיימה באוגוסט 2021 והייתה מורכבת ברובה מפסלים של בעלי חיים ימיים בהשראת המחקר שנעשה בנושא".

מתוך תערוכה Love Death & Plastic, השוק היווני, יפו., צילום: ענבל זלדין

פלסטיק בנתיב המהיר

תוך כדי עבודות המחקר שלה עם קהילות שבטיות בפפואה ניו גיני ב-2019 וביערות האמזונאס בשנים 2023-2022, היא נוכחה לדעת באופן ישיר כיצד משפיע עליהן זיהום הפלסטיק באופן לא פרופורציונלי. במיוחד לאור העובדה שמדובר במקומות מרוחקים ונטולי גישה לתשתית ניהול פסולת ראויה. לדבריה, באיי טרובריאנד שבפפואה ניו גיני, פסולת הפלסטיק המצטברת מתחילה לעלות "ביוקר" ולהפוך לבעיה שאינה רק סביבתית אלא גם בריאותית וכלכלית, במקום שבו האוכלוסייה מסתמכת על האוקיינוס למזון ולכלכלה. "מה גם שרוב הפסולת בחופי האיים מגיעה בכלל ממקומות מאוד רחוקים, באמצעות הזרמים באוקיינוסים העצומים. זהו 'הכביש המהיר' של הפלסטיק. גם באמזונאס הפסולת המצטברת ביובלים פוגעת בכל המערכת האקולוגית שבדרך, עד להגעתה לאוקיינוס, ומשם הלאה".

"הלוואי שכולם ירגישו כמוני"

אווי מספרת כי למרות המספרים הגדולים והנזקים העצומים, שכבר הפכו להיות מוכרים לרובנו, היא חשה כי הנתונים היבשים הללו על משבר הפלסטיק אינם מצליחים לגרום לשינוי הגישה המיוחל. 

"המשימה שלקחתי על עצמי היא לספר את סיפור הפלסטיק בדרך שבה אנשים יקשיבו – באמצעות  אומנות, תערוכות, וגם עשיית דברים בעצמנו, עם הידיים. אני חושבת על איך זה קרה אצלי: כנראה שבמהלך החיים שלי בישראל, בתור ילדה ונערה ולתוך שנות העשרים שלי, ראיתי המון פסולת פלסטיק בחופים אבל לא באמת שמתי לב אליה או חשבתי על כך, אבל כשלפתע ראיתי את הפסולת במקומות שציפיתי שיהיו בתוליים ופראיים – קרה משהו. וזה רק הלך והתעצם כשהתחלתי לראות חיות מתות מכוסות פלסטיק ולהרים את הפסולת במו ידיי ולנקות חופים. כיום אני שואפת להעביר את התחושות האלו לכולם. הלוואי שכולם ירגישו כמוני". 

באופן טבעי, נוצרו במרוצת הזמן יחסים מורכבים בין אווי לבין הפלסטיק. "מצד אחד הוא כבר חצי חבר – אותה התרגשות כשאני רואה פסולת וחושבת על איך היא תהיה חלק מיצירה ואיך היצירה הזאת תעביר מסר חזק. ומצד שני, אני עושה כל מה שאני יכולה כדי להילחם בתופעה ובהרגלי הפלסטיק שלנו. הנזק שלהם למערכת האקולוגית ולבריאות של חיות הבר והאדם הגיע לממדים בלתי נתפסים". 

אווי מסיימת את השיחה עמה בתחושת שליחות מהולה באופטימיות. "הצטרפו לאחד האירועים הקרובים שלנו הקיץ עם Plastic Free Israel, בפייסבוק או באינסטגרם, ועקבו אחרי המסעות שלי בעולם למען אוקיינוסים נקיים מפלסטיק ושמירה על בעלי חיים – ימיים ויבשתיים כאחד".

שמלת הבדלים מ-5000 בדלי סיגריות, שנאספו מהחופים על ידי ועל ידי עמותת Clean the Butts., צילום: אמנדה גוברין.

רוצים לדעת עוד על פלסטיק בישראל ועל פעילות העמותה? בקרו בדף הפייסבוק ובאינסטגרם של עמותת Plastic free israel.