מדיניות סחר בחיות בר וערכי טבע מוגנים

בשנת 2023, רשות הטבע והגנים עדכנה את מדיניות הסחר בחיות בר וערכי טבע מוגנים, שמקורה משנת 2001. המדיניות החדשה לסחר בחיות בר וערכי טבע מוגנים למבקשים פרטיים, שאושרה בהנהלת הרשות והוצגה בתהליך שיתוף ציבור, מבוססת על ארבעה עקרונות מרכזיים:

1. שמירת טבע מקומית
2. שמירת טבע עולמית
3. סיכון לאדם
4. שיקולי צער בעלי חיים ושמירה על רווחה הולמת

שמירת טבע מקומית

העיקרון הראשון והחשוב ביותר הוא שמירה על הטבע המקומי, על כן:

• איסור סחר במינים מקומיים.
• הגבלה או איסור סחר במינים המהווים סיכון לטבע בישראל.
• החמרת כללים על כניסת חיות בר עם פוטנציאל פלישה, בהתאם להערכות סיכון.

מין פולש מוגדר כמין שהופץ בעקבות פעילות האדם מחוץ לתחום תפוצתו הטבעי, והצליח לייסד אוכלוסייה מתרבה ומתפשטת. ההשלכות של הפצת מינים אלו לאזור חדש גורמת פעמים רבות לנזק משמעותי לאדם ולסביבה. צמצום סיכוני חדירת מינים פולשים:

• זיהוי הסחר הבינלאומי בחיות-בר לשוק חיות-המחמד כמסלול משמעותי להחדרת מינים פולשים.
• ביצוע הערכות סיכון אקולוגי למינים מבוקשים ליבוא, מבוססות על מתודולוגיה מקצועית בינלאומית מקובלת.
• פרסום רשימות מינים מותרים ואסורים בסחר.

שמירת טבע עולמית

רשות הטבע והגנים מחויבת ושותפה לשמירת טבע עולמית, על כן:

• הגבלה או איסור סחר במינים שהסחר בהם, או במוצרים העשויים מהם, או המכילים חלקים שלהם, עלול לפגוע בשמירת טבע עולמית או באוכלוסיית המקור.
• התחשבות במחויבויות לאמנות בינלאומיות (כגון אמנת CITES).
• התחשבות במצב אוכלוסיות הבר בארצות המוצא, למשל בהתאם להגדרות הסטטוס בספר האדום של ה-IUCN (האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע).

סיכון לאדם

הגבלה או איסור של סחר במינים מסוכנים, כגון נחשים ארסיים, בהתאם להגדרות "מינים מסוכנים" במסמך מדיניות ההחזקה בחיות בר של רט"ג.

שיקולי צער בעלי חיים ושמירה על רווחה הולמת

הגבלה או איסור של סחר במינים הדורשים תנאי החזקה מיוחדים שאינם ניתנים לאספקה על ידי האדם הממוצע, בהתאם למסמך מדיניות החזקת חיות בר של רט"ג.

דילמות ופתרונות

המדיניות החדשה של רשות הטבע והגנים תכלול נספחים למחלקות חיות הבר השונות – יונקים, עופות, זוחלים, דו-חיים, דגים ועוד. המדיניות תתייחס לארבעת העקרונות בבחינת המינים השונים של המחלקות השונות.

שיתוף הציבור

במסגרת שיתוף הציבור, הוצגו שלוש דילמות לדיון:

1. מעמדו של הג'אקו (האפרור האפריקאי) שמעמדו באמנת CITES השתנה וכיום הוא מוגדר בנספח 1 של האמנה.
2. מעמדם של מינים שבעבר הותר הסחר בהם, אך בעקבות הערכות סיכון יש חשש מפלישה לטבע.
3. מעמדם של מינים שכיום מהווים מינים פולשים בישראל.

התקבלו 23 תגובות ממגזרים שונים: מגדלים, סוחרים וארבע עמותות העוסקות ברווחת בעלי חיים. התגובות נבחנו על ידי אנשי מקצוע מחטיבת המדע, מחטיבת האכיפה ומהלשכה המשפטית של רט"ג.

פתרונות לדילמות שהוצגו

1. מעמדו של הג'אקו (אפרור אפריקני *Psittacus erithacus*)

מקור המין במערב ובמרכז אפריקה והוא עוף בר מבוקש מאוד להחזקה כחיית מחמד. עקב הביקוש הרב נעשה במשך שנים רבות איסוף מהבר שאינו בר-קיימא. כמו כן המין נסחר באופן נרחב בסחר בינלאומי בלתי חוקי, ואיכות בית הגידול שלו מידרדרת. מצב זה הביא לידי צמצום גדול של אוכלוסיית הבר והיום הוא בסכנת הכחדה.

המין נרשם בנספח II של אמנת CITES בשנת 1981 ועבר לנספח I של האמנה בשנת 2017. בתקופה שהמין סווג בנספח II יובאו לישראל אלפי פרטים – רובם (99%) מחוות גידול בדרום אפריקה – ויוצאו ממנה כמה מאות פרטים בלבד. מאז העברתו של המין לנספח I הסחר החוקי בו אף גדל, בעיקר מחוות גידול בדרום אפריקה. לכאורה החוות מגדלות מספר רב של ג'אקואים, אך יש חשש שהן מלבינות פרטים שמקורם בבר.

מדיניות חדשה:

• עקב האיסור של רט"ג על סחר במינים שבנספח I, גם אם מקורם בחוות גידול, לא אושר יבוא או יצוא של הג'אקו למטרות מסחריות בישראל מאז 2017.
• בשל מספרם הרב של פרטים שהובאו לישראל כדין לפני שינוי מעמדו באמנה, יותר המשך הסחר במין זה והחזקתו בארץ.
• האיסור על יבוא מסחרי של הג'אקו לארץ נותר על כנו.
• יצוא מסחרי של המין מישראל יותר, אך רק מחוות גידול ישראליות שיהיו רשומות במזכירות אמנת CITES על פי כללי האמנה בעניין סחר במינים בגידול בשבייה, המובאים בנספח I.

2. מינים שבעבר החזקתם והסחר בהם הותר וכיום התגלה חשש מפני פלישה

• הסחר במינים אלו ייאסר בהתאם לחשש שעולה מהערכות הסיכון והנזק האקולוגי והכלכלי הרב שמינים פולשים גורמים.
• מחזיקים קיימים נדרשים להסדיר היתר החזקה אישי מהרשות.
• בהיתר הפרטני ייאסרו העברה, הפצה וסחר במינים אלו.
• רבייתם תוגבל למגדלים המחזיקים בהם בהיתר.
• העברה בין מגדלים לא תותר.
• תותר העברה למתקנים בעלי היתר מתאים (פינות חי וגני חיות) לפי היתר העברה פרטני.

3. מינים שכיום הם מינים פולשים בישראל

• הסחר במינים אלו ייאסר מתוך רצון לדכא את רבייתם, את התחזקותם הגנטית ואת התפשטותם בישראל.
• מחזיקים קיימים נדרשים להסדיר היתר החזקה אישי מהרשות.
• בהיתר הפרטני ייאסרו העברה, הפצה וסחר במינים אלו.
• רבייתם תוגבל למגדלים המחזיקים בהם בהיתר.
• לא תותר העברה בין מגדלים.
• תותר העברה למתקנים בעלי היתר מתאים (פינות חי וגני חיות) לפי היתר העברה פרטני.

הוראות מעבר

מינים שבחמש השנים האחרונות החזקתם והסחר בהם הותרו בהיתר הכללי להחזקה, המפורסם באתר רט"ג, והוסרו מהרשימה:

• יתאפשר המשך מכירתם על ידי סוחרים בהיתר לאחר דיווח לרט"ג על מספר הפרטים ולאחר קבלת היתר פרטני לסחר בהם שנתיים ממועד פרסום מסמך זה.
• המחזיקים במינים אלו יידרשו להסדיר היתר פרטני להמשך החזקה שלוש שנים מיום פרסום המסמך.

סיכום פעילות אכיפה לשנת 2023

למרות האתגרים שהציבה מלחמת "חרבות ברזל", חטיבת האכיפה המשיכה בפעילותה השוטפת. להלן סיכום הפעילות בהשוואה לשנת 2022:

במהלך השנה טופלו מגוון רחב של עבירות כמו קוף מסוג גנון שהוחזק על ידי עבריין בדירה בתל אביב, גור אריות שנתפס בדרום והושב למקלט בדרום אפריקה, נחשים ארסיים Coral snakes שנתפסו בבית בירושלים.

כמו כן היו מספר תפיסות מתוקשרות של ניסיונות הברחה בנתב"ג, כולל החזקה לא חוקית של חיות בר ומקרים של הברחות בנתב"ג.

לסיכום, למרות האתגרים, חטיבת האכיפה של רשות הטבע והגנים המשיכה לפעול במסירות לשמירה על ערכי הטבע והמגוון הביולוגי בישראל. הישגי השנה מעידים על המחויבות והמקצועיות של עובדי החטיבה, ומהווים בסיס איתן להמשך פעילות אכיפה יעילה בשנים הבאות.