איך בעלי החיים שומרים על עצמם

דורבן: להתקדם לאחור – ולדקור!

חשבתם שבמשפחת המכרסמים יש רק עכברים? כנראה שעדיין לא הכרתם אותי! שמי ניתן לי בזכות הדורבנות (קוצים ארוכים וחדים) שמכסים את גופי. חלק מהקוצים שלי חלולים, וכשאני זז הם מתחככים אלו באלו ויוצרים רעש מאיים שמרחיק ממני טורפים. ומה קורה אם הטורף שלי בכל זאת רודף אחרי? האם אני "יורה" את הקוצים שלי? לא, ממש לא.
במקרה הזה, אני רץ לאחור (כן, לאחור! אני יודע בדיוק מה אני עושה!) ותוקף ב"רברס" כאשר הקוצים הארוכים מופנים הישר לאויב שלי. לזה הוא בהחלט לא ציפה!

קמטן, צילם דוד דוד

קמטן: סליחה, אתה קצת מסריח

אני נראה כמו נחש ונע כמו נחש, אבל אני בהחלט לא נחש (בלי להעליב שום נחש, כן?). אני לטאה ואפילו יש לי רגליים זעירות שקצת קשה לראות. אז בגלל שאני רק דומה לנחש, אין לי באמת בלוטות ארס ואני אפילו לא נושך. למעשה, אני אוכל בעיקר חלזונות וחרקים. ממש בקטנה. אז איך אני מגן על עצמי? כדי לדעת זאת, כדאי שתסתמו קצת את האף: כשאני מרגיש מאוים, אני מפריש ריח חריף שמבריח את הטורפים שלי. אז אל תציעו לי בושם או דיאודורנט, כי טוב לי בדיוק כמו שאני!

צב יבשה, צילמה מזי מגנאג'י

צב יבשה: בזכות השריון

מי לא מכיר אותי? כולם יודעים שאני זוחל איטי שתמיד כיף לפגוש בטבע, אבל האם ידעתם שגילי עשוי להגיע ל-60 שנים? כבוד! כדי להגיע לגיל המופלג הזה, עליי להגן על עצמי ללא הפסק. ואת זה אני עושה באמצעות השריון הקשה והעבה שלי. זה ממש כמו להסתובב בחוץ עם ממ"ד צמוד!

סלמנדרה, צילם רמדאן עיסא

סלמנדרה כתומה: צבעים ורעלים

אני שייכת למחקלת הדו-חיים (בצעירותי חיה במים ובבגרותי יכולה לחיות גם מחוץ למים), ובזכות צבעי הכתום-צהוב שלי, הרבה אנשים קוראים לי גם "סלמנדרת אש". והם יודעים בדיוק למה הם קוראים לי כך: הצבעים העזים שלי הם צבעי אזהרה שמיועדים לכל מי שיעז להתקרב אליי! ואם טורף בכל זאת מנסה להתקרב יותר מדי, כדאי שיידע שאני יכולה להפריש מהעור שלי חומר רעיל!

קיפוד, צילמה איריס בר ניר, מתנדבת חיבולנס

קיפוד: כדור של קוצים

מי חשב שבעל חיים שמכוסה בקוצים חדים יכול להיחשב לאחד מבעלי החיים הכי חמודים שיש? כן, זה בדיוק אני! אז נכון, הקוצים נמצאים איתי כל הזמן, ליתר ביטחון. אבל כשאני ממש מרגיש מאוים, אני לא מסתפק רק בכך אלא גם מתכדרר (מעגל את גופי לצורת כדור), כך שכל מה שהטורף רואה מולו זה רק עיגול מכוסה קוצים חדים. בלי ראש, בלי זנב, רק כדור קוצני! אה, וכשאני ממש מפחד, אני מסוגל גם להוציא מהפה הקטן שלי קולות חדים שנשמעים כמו צעקה.

מקלון, צילם איל ברטוב

מקלון: כמו רואה ואינו נראה

אני לא דוקר אף אחד, לא צועק בקולי קולות ולא מפריש ארס רעיל, כל מה שאני עושה זה להישאר בדיוק מה שאני: חרק דק וארוך שנראה כמו מקל (ומכאן מגיע שמי). וכך, הטורפים פשוט עוברים לידי, חושבים שאני חלק מהענף שעליו אני יושב, וממשיכים לחפש לעצמם ארוחה במקום אחר. אתם קוראים לזה "הסוואה". אני קורא לזה "וואו, איזה מזל שאני נראה ככה!"

אבו נפחא, צילם יובל פנחס

אבו נפחא: מי מתנפח בלב ים?

טוב, השם "אבו נפחא" הוא רק שם חיבה. השם האמיתי שלי הוא נפוחית. אני דג מאוד מיוחד (ואת זה כולם אומרים, לא רק ההורים שלי!). למה? כי כשהכל רגוע סביבי, אני שוחה בים להנאתי ונראה כמו כל דג אחר, אבל כשאני מרגיש בסכנה, אני בולע המון המון מים, מתנפח לגודל עצום ונראה כמו כדור גדול. תודו שרוב הטורפים לא ינסו להתקרב לכדור גדול שמופיע בלב ים!

בעצם, אולי היו צריכים לקרוא לי כדור מים! מה דעתכם?

ואם כל זה לא מספיק, כדאי לאויבים שלי לדעת שהעור שלי די קוצני.

שממית, צילם רן פרץ

שממית: ביי לזנב

לא סתם קוראים לי "שממית הבתים". אני פשוט אוהבת לבקר לפעמים בבתים שלכם. אבל אל דאגה – אני לטאה קטנה וחמודה שרק רוצה לטפס על קירות להנאתי ולא מזיקה לאף אחד.

להיפך, אני מועילה בכך שאני אוכלת יתושים שעוקצים אתכם…

אבל אם מישהו מנסה לטרוף אותי אני עושה משהו שאולי נראה מוזר – אבל הוא בהחלט גאוני: אני מוותרת על חלק ממני! כן, אני משילה את זנבי מגופי והוא ממשיך להתנועע לבדו. ומסיבה זו, הטורף יתפוס את הזנב, יתרכז רק בו – ואני אצליח לברוח. אך אל תדאגו לי: בתוך שבועות ספורים, יצמח לי זנב חדש (והפעם אני מקווה שהוא יישאר איתי הרבה זמן…)

עש – שבתאי השקד, צילם דובי בנימיני, אגודת חובבי הפרפרים

עש שבתאי השקד:  יש לי עיניים בגב!

אומרים שאני הגדול והמרשים בין פרפרי הארץ. בכל מקרה, אני חרק מאוד מיוחד: על הגב שלי ושל חבריי יש צורות ודוגמאות קצת מפחידות שנועדו להרתיע טורפים. כי מי יתקרב לחרק שעל גבו וכנפיו יש  צורה של עיניים גדולות? כן, זה אמיתי.  נכון שזה קצת מפחיד? מעולה! בדיוק לזה התכוונתי! וכשציפור מתקרבת אלי אני פורש את כנפי וחושף את העיניים המדומות שלי והיא בורחת מיד.

נחש צפע מצוי מול זעמן מטבעות (הזעמן משמאל ), צילם אבי צובל, שומרים על זוחלי ישראל

זעמן מטבעות: אם אני נראה ארסי, אני ארסי?

אתם בוודאי יודעים שלא כל הנחשים ארסיים. העניין הוא שיש גם בעלי חיים שיודעים את הסוד הזה, ולכן אני – שבכלל לא ארסי – עלול להיות בסכנה. נכון, אני בהחלט יודע לנשוך אם מישהו מנסה לפגוע בי, אבל ארסי? הלוואי! אז מה עושים? מתחפשים! אני אישית נראה דומה מאוד לנחש ארסי מאוד שנקרא צפע. וכך, מי שינסה לטרוף אותי לא יהיה בטוח אם אני צפע מסוכן או זעמן תמים – ואולי יעזוב אותי בשקט. לשיטה הזו קוראים הטעיה. אני רק מקווה שהחברים שלי לא מתבלבלים ויודעים שאני זה אני…

מלפפון ים, צילם אלעד שקד, מתנדב של אקואושן

 מלפפון ים: הגנה כפולה

אם חשבתם שהשם שלי מוזר, לא תאמינו אילו שיטות הגנה מוזרות עוד יותר יש לי! אבל קודם כל, בואו נבהיר שאני לא באמת מלפפון אלא רק נראה כמוהו. אני בעל חיים ימי שאוהב לחיות על קרקעית הים, ובה אני מחפש את מזוני. אם דג גדול מאיים לטרוף אותי, אני מפריש חוטים דביקים בצבע לבן שמפריעים לו ואפילו לוכדים אותו. ואם גם זה לא עוזר, אני פולט מתוך עצמי אברים פנימיים ויוצר "הסחה". או במילים פשוטות: כשהטורף המבולבל עוצר ומתרכז באברים שפלטתי, אני פשוט בורח…

מושית השבע, צילם רן פרץ

פרת משה רבנו: החיה חיה?

אתם מכירים אותי בשם "פרת משה רבנו", אבל השם האמיתי שלי הוא מושית השבע. תודו שגם זה שם די חמוד לחיפושית. אבל לא משנה איך תקראו לי, יש מקרים שבהם בכלל לא אענה לכם. מתי? בעיקר כשאני מרגישה בסכנה. במקרה כזה, אני מקשיחה את גופי ומתחזה למתה, עד שהאיום חולף. אה, ויש לי עוד שיטה מעולה: בזמן סכנה, אני יכולה להפריש חומר די דוחה שמרחיק את כל מי שמסביבי. ורק אז, אחרי שהסכנה תחלוף, אולי סופסוף אענה לכם…

עורב, צילם איל ברטוב

עורב: תחבולות באוויר

בטוח שמעתם שאני אחד מהעופות הכי חכמים בעולם! ואם לא שמעתם, אני עושה מספיק רעש כדי להזכיר לכם את זה! אבל חוכמה זה לא מספיק: כדי להתגונן מאויבים, יש צורך בכל מיני תחבולות. אז דבר ראשון, אני חי בלהקה עם חברים נוספים. ואם מגיע עוף דורס גדול כדי לתקוף אותי, כל החבר'ה שלי מתקבצים יחד בלהקה: חלקם עושים המון רעש, ואחרים אפילו תוקפים את האויב מכל הכיוונים, עד שהוא מוותר והולך (בעצם, עף) לחפש לעצמו טרף עם פחות תחבולות…

צבי ארץ-ישראלי בשמורת טבע חולות ניצנים- צילום אורי פרו, צבי ארץ-ישראלי בשמורת טבע חולות ניצנים- צילום אורי פרו

 צבי ארץ ישראלי: ועכשיו כולם ביחד!

אני נחשב לבעל חיים כל כך עדין ואצילי! אבל בגלל עדינותי, יש לי טורפים רבים. לכן, הדבר שהכי חשוב לי זה לחיות בעדר עם כל חבריי. וכך, כשחלק מאיתנו אוכלים את העשב, האחרים מביטים לכל עבר ושומרים על כולנו מפני טורף שמתקרב. ואז, מי שסיים לאכול הופך להיות שומר, ומי ששמר – מתפנה לאכול. זוהי חברות אמיתית! ואם כבר הגיע טורף, אני מסוגל לשנות כיוון תנועה בזריזות, לדלג לגובה ולרוץ במהירות אדירה. כמה אדירה? בערך 80 קילומטרים בשעה, שזה כמו מכונית שנוסעת בכביש מהיר!

חוגלה, צילם ניר הרשקוביץ

חוגלה: פרס השחקנית הטובה ביותר

האם שמעתם עליי? ובכן, נעים מאוד – אני ציפור חביבה שאוהבת חברה (בעיקר את בני ובנות מיני). ובכן, מה עושה ציפור כשהיא חשה בסכנה?
ניחשתם נכון: עפה גבוה ורחוק. אבל מה קורה אם טורף מתקרב לאפרוחים שלי שעדיין לא יכולים לעוף? אני פשוט מתחזה ועושה את עצמי פצועה, עם כנף אחת קצת שמוטה והליכה צולעת. הטורף יחשוב שאני "טרף קל" ויגיע לכיוון שלי, בזמן שלמעשה אני מרחיקה אותו מהילדים הקטנים שלי. ואז, רגע לפני שהוא תופס אותי, אני פורשת כנפיים ועפה במהירות. וככה הצלתי גם את עצמי וגם את אפרוחי

כל התשובות לשאלות המעניינות בבית ספר לטבע, כנסו >>

מוזמנים להנות מסרטוני חיות וטבע ביו טיוב שלנו >>