תחנה מס' 2 - החומות של העיר הכנענית
אודיו TripTalk גן לאומי תל ערד
קריין: אנחנו נמצאים בכניסה לעיר התחתית. היא אינה קשורה למצודה שאתם רואים שם למעלה על התל, מצודה אשר נבנתה כ-2000 שנים מאוחר יותר. העיר התחתית הייתה עיר חשובה שפעלה בתקופת הברונזה הקדומה, לפני כ-5000 שנה. לפניכם שרידי החומה שמיגנה את העיר התחתית. היי זך, מי חי כאן בעיר התחתית?
זך: כאשר אתה פותח את סיפורם של בני ישראל במסע הארוך שלהם, מצאתם מבית עבדים ממצרים בדרכם לרשת את ארץ כנען, אז אנחנו שומעים על איזו קבוצה מאוד מיוחדת שפוגשת את מלך ערד. בספר במדבר כ"א פסוק א מסופר, "וישמע הכנעני, מלך ערד, כי בא ישראל דרך האתרים ויצא אליהם ויילחם בם, וישב מהם שבי." וואו! אנחנו שומעים שיש אחד שקוראים לו מלך ערד. יש מקום כזה שנקרא ערד, הוא פוגש את בני ישראל בדרכם ממצרים, בניסיון הראשון שלהם לבוא בשערי הארץ הזו הם ניגפים, חלקם, נופלים בשבי. ולכן מעניין לבוא לערד כדי לראות מה נמצא בשטח. לראות עד כמה זה תואם לתיאור המקראי.
את עירו של מלך ערד המוזכר ביציאת מצריים לא מצאנו אבל את אחת הערים הקדומות בעולם מצאנו. תשאלו את הארכיאולוג יהודה גוברין!
גוברין: קודם כל העיר הזו התגלתה באמת במקרה. סטודנט של יוחנן אהרוני ורות עמירן שהלך על הגבעות שהקיפו את המצודה, החל לאסוף חרסים מפני השטח וגילה שרידים של תוואי של חומה קדומה.
החומה שאתם רואים לפניכם היא חומה משוחזרת. למעשה החופרים מצאו רק את בסיס החומה ועקבו אחרי בסיס החומה לאורך כל התוואי כמעט שלו. בתקופה הזו בנו חומות בהיקפים שארץ ישראל לא ידעה כמעט כמוה. החומות של התקופה הכנענית הקדומה וביניהם גם כמובן העיר ערד הם מהרחבות ביותר, המוצקות ביותר מתולדות העת העתיקה. מעל שכבת הבסיס של החומה שהייתה עשויה מאבן אתם צריכים לדמיין בעצם חומת לבני בוץ מיובשות בשמש שעם השנים התמסמסו ונעלמו מן העין. אבל דמיינו עוד חומה בגובה של 3-4 מ' מעל בסיס האבן שהוא חומת לבני בוץ.
ולא רק חומה נמצא אלא גם שער, או יותר נכון שערים, הארכיאולוג זאב הרצוג יספר לנו עליהם
הרצוג: מה שמעניין שבנוסף לשער הכניסה, ישנם עוד פתחים ברוחב של מטר אחד, בתוך החומה, בהיקף שלה, כלומר כניסות נוספות והשאלה היא כמובן מדוע יצרו את הכניסות הללו? כי הן מחלישות את הביצור. ברגע שאתה משאיר פתח אז גם האויב יכול לחדור דרכו. וההסבר הוא שניתן, אני חושב שאני אחד הראשונים שהצעתי אותו הוא: שהתפקיד של הפתחים האלה היה לשמש את האוכלוסיה החקלאית של העיר. מכיוון שהיה שער אחד, בעיר של 90 דונם עם כל התושבים יצטרכו לצאת דרך אותו השער, לחלקים מהם שנמצאים בקצה המרוחק, זו תהיה דרך ארוכה ומיותרת, והפתחים האלה אפשרו את היציאה שלהם אל השדות, ומבחינת ההגנה – כיוון שאלה היו פתחים צרים, ניתן היה בזמן חירום, במהירות יחסית לחסום אותם באבנים ולמנוע את הכניסה של האויב.
קריין: [הכוונה] המשיכו לצעוד בשביל אל באר המים.
מדריך קולי מונגש:
תחנה מס' 2 – החומות של העיר הכנענית
מדריך: וואו! אלה החומות של העיר הכנענית! רואים את החומות? החומות הגנו על העיר מפני גנבים שרצו להיכנס אליה, ומפני חיילים של עמים אחרים שרצו לפלוש אליה. הנה הארכיאולוג יהודה גוברין, נראה שהוא חוקר את החומה.
גוברין: החומה שאתם רואים לפניכם היא חומה משוחזרת.
מדריך: כן כן, כמובן, הארכיאולוגים שגילו את החומה הזו מצאו חומה הרוסה מלפני 5,000 שנה. אחרי כל כך הרבה שנים נשארו רק האבנים של הבסיס של החומה.
גוברין: מעל שכבת הבסיס של החומה שהייתה עשויה מאבן אתם צריכים לדמיין בעצם חומת לבני בוץ מיובשות בשמש שעם השנים התמסמסו ונעלמו מן העין. אבל דמיינו עוד חומה בגובה של 3-4 מ' מעל בסיס האבן שהוא חומת לבני בוץ.
מדריך: וואו! אתם מצליחים לדמיין את הגובה של החומה העתיקה? בעבר החומה הזו הייתה יותר גבוהה ויותר חזקה. אם תסתכלו טוב, תוכלו לראות שיש פתחים צרים בחומה. אתם רואים? הנה זאב הרצוג הארכאולוג! הוא בטח מכיר את הפתחים האלה ויוכל לספר לנו עליהם!
הרצוג: בנוסף לשער הכניסה, ישנם עוד פתחים ברוחב של מטר אחד, בתוך החומה, כלומר כניסות נוספות והשאלה היא כמובן מדוע יצרו את הכניסות הללו? וההסבר הוא – מכיוון שהיה שער אחד, אם כל התושבים יצטרכו לצאת דרך אותו השער, לחלקים מהם שנמצאים בקצה המרוחק, זו תהיה דרך ארוכה ומיותרת, והפתחים האלה אפשרו את היציאה שלהם אל השדות.
מדריך: זוכרים שאמרנו שהחומה הגנה על העיר מפני אויבים? אם התקרבו אויבים אל העיר, היו התושבים ממלאים במהירות את הפתחים האלה באבנים וחוסמים אותם כדי לא לתת לאויבים להיכנס.
מדריך: [הכוונה] המשיכו לצעוד בשביל אל באר המים.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
גני שמורה קשורים