תחנה מס' 6 - מערכת הביצורים

• להאזנה לחצו כאן >>

•    להאזנה מונגשת בעברית, לחצו כאן >>

מעניין איך נראתה המצודה הזו כשרק חשפו אותה הארכיאולוגים! ספר לנו יהודה

גוברין:  המצודה בתל ערד השתמרה בעצם בצורה יוצאת דופן. השרידים במקום, חומות המצודה במקומות מסוימים השתמרו לגובה של שלושה מטרים ויותר. השרידות הזו נובעת מזה שאנחנו נמצאים באזור מדברי. והמצודה שנבנתה כולה באבן היא תמונה מרהיבה של איך נבנו מצודות בתקופת מלכי יהודה.

ומה בנוגע לעובי של החומות? או! הנה זאב הרצוג!

הרצוג:  אחד הממצאים החשובים, המעניינים בתל ערד זה באמת מערכת ביצורים שכוללת חומה עבה מאוד יחסית למצודה ככ קטנה, השקיעו שם מאמץ אדיר של 3-4 מטר עובי של חומה בנויה באבנים.

היה צריך להגן עליהם ולכן הקימו מגדלים שמהם ניתן יהיה לירות לכל הכיוונים על האויב שמנסה לתקוף אותם.

אני יזמתי את השלב של השימור והשחזור, והצעתי לפי הנתונים שיש לנו, לשחזר את החומות לגובה 8 מטר, את המגדלים לגובה 10 מטר.  מה שמסרו לי, שרות עמירן שהייתה החופרת של העיר התחתית, הגיעה לשם וראתה את השחזור הזה והיא צעקה "מה זה? אתם בונים פה חומות גבוהות מדי!" בכל אופן, היא הצליחה לעצור את זה ועדיין אני חושב שהשחזור הוא מאוד מרשים, אבל כאמור במקור החומות האלה היו הרבה יותר גבוהות.

איתן קמפבל השתתף בשחזור המצודה בשנות השבים

קמפבל: אתם יכולים לשים לב לאבנים שבפינות. אבן ייחודית, יש לה לפחות שני צדדים שנותנים לך זווית של 90 מעלות, היא ארוכה והיא חזקה. כי הפינה צריכה להיות באמת הקו הקובע והכי חזק בתוך החומה. אתה צריך לבחור אבני פינה שיתאימו – שייראה – פינה.

הרצוג:  אם שמת לב לחומות האלה יש מן זיזים כאלה, אם מסתכלים על החומה, היא איננה הולכת בקו ישר אלא יש לה קפיצות קטנות של 50 ס"מ וזה לדעתי, יש ל זה גם תפקיד קונסטרוקטיבי ליצור חוזק מפני נפילה של הקיר, אבל יש לזה גם לדעתי משמעות פסיכולוגית. הזיזים האלה יצרו קווי צל שיצרו איזה שהוא אלמנט פסיכולוגי שעזר למגינים להתגבר על הניסיון של האויב לתקוף אותם.

            ובנוסף לזה שער שמחוזק, שהכניסה שלו מוגנת על ידי שני מגדלים גדולים. כיוון שהשער היה נקודת התורפה בכל עיר. כי זה היה גם אזור שהיה צריך לאפשר בו כניסה בימי שלום. ולכן היו בו דלתות שהן היו נקודת התרפה לעומת החומות העבות האחרות. כמו שאמרתי יחסית למצודה קטנה השקיעו שם מאמץ עצום.

קריין:    [הכוונה] היכנסו בשער ועלו במדרגות אל נקודת התצפית שעל המגדל מהתקופה ההלניסטית.

מדריך קולי מונגש:

תחנה מס' 6 – מערכת הביצורים והשחזור המופלא

מדריך:  רגע! לפני שאנחנו ממשיכים, אתם יודעים מה הוא תל ארכיאולוגי? תל הוא גבעה שעשויה מערים. לפני אלפי שנים בני האדם בנו עיר. אחרי הרבה שנים העיר נהרסה, התכסתה בחול, ועל ההריסות שלה בנו בני האדם עיר חדשה עד שגם היא נהרסה. וככה שוב ושוב במשך שנים נוצר תל. אני קראתי שהמצודה בתל ערד בנויה בעצם מ-6 שכבות של ערים כאלה שנבנו ונהרסו זו על גבי זו בתקופות שונות.

תראו כמה שהמצודה הזו חזקה! מעניין איך נראתה המצודה הזו כשרק גילו אותה הארכיאולוגים! או, אני רואה את יהודה וזאב מתקרבים. הם מכירים היטב את המצודה הזו.

גוברין:  המצודה שנבנתה כולה באבן היא תמונה מרהיבה של איך נבנו מצודות בתקופת מלכי יהודה.

הרצוג:  יחסית למצודה כל כך קטנה, השקיעו שם מאמץ אדיר של 3-4 מטר עובי של חומה בנויה באבנים. חומה עבה מאוד!

מדריך: כן! החומה הזו עבה במיוחד, הרבה יותר מהקיר בבית שלכם למשל. אני רואה שבכל פינה של המצודה בנו מגדל גבוה מאוד!

הרצוג:  היה צריך להגן עליהם ולכן הקימו מגדלים שמהם ניתן יהיה לירות לכל הכיוונים על האויב שמנסה לתקוף אותם.

ובנוסף לזה שער שמחוזק, שהכניסה שלו מוגנת על ידי שני מגדלים גדולים. כיוון שהשער היה נקודת התורפה בכל עיר. כי זה היה גם אזור שהיה צריך לאפשר בו כניסה בימי שלום. ולכן היו בו דלתות שהן היו נקודת התורפה לעומת החומות העבות.

מדריך:  כשהארכיאולוגים גילו את המצודה, היא הייתה הרוסה ומכוסה בחול. הם היו צריכים לחפור, להוציא את החול וכך הם גילו את הבסיס של החומות ושל המגדלים. לפי הצורה של אבני החומה החוקרים הבינו איך נראתה המצודה לפני 3,000 שנה. ואז בעצם בנו את המצודה מחדש. חלק מהאבנים באמת הגיעו מההריסות של המצודה, וחלק בני האדם הביאו מהסביבה הקרובה.

במקור החומות האלה היו הרבה יותר גבוהות.

מדריך: [הכוונה] היכנסו בשער ועלו במדרגות אל התצפית שעל המגדל מהתקופה ההלניסטית.