תחנה מס' 9 - מפעל המים
אודיו TripTalk גן לאומי תל ערד
להאזנה לחצו כאן >>
את מאגר המים הזה חשף הארכיאולוג יהודה גוברין
גוברין: בשנת 2005 החלטתי לבחון את מערכת המים הזו ע"י חפירה ארכיאולוגית. אם חשבו ופרסמו שהיקף בורות המים הוא כ-80 מטר, או – זה מה שהיה ידוע, הרי הסתבר לנו שחלל בורות המים שמתחת למצודה הוא כ-450 מטר קוב. היום זה חשוף, אנחנו חשפנו.
מדוע היה צורך מאגר מים גדול כל כך?
הרצוג: צריך להדגיש שאנחנו נמצאים באזור שאין בו מעיינות, וגם מי תהום אמנם קיימים, אבל בעומק רב ולא מספיק סמכו עליהם, ובמיוחד לא נגישים מתוך המצודה.
כאשר בא אויב וצר על העיר, מטיל עליה מצור, כלומר יושב מסביב ומחכה שהם ימותו מצמא ומרעב, ברגע שיש להם מאגר מים בתוך המצודה, הם למעשה יכולים להחזיק מעמד. בדרך כלל המסעות הצבאיים האלה היו מוגבלים בזמן, הם היו צריכים לחזור לארץ המוצא שלהם, אז אם הם הצליחו להחזיק מעמד כמה חודשים – הם ניצלו מן הכיבוש. מפעל המים של תל ערד, הנפח שלו הוא כ400 מטר מעוקב. סך הכל כל הכמות של החיילים שהיו שם, גם אם נוסיף לזה אנשים שבאו מבחוץ בזמן חירום ולחסות בצל המצודה, היה יכול להיות כמה מאות אנשים לכל היותר. ולאלה, כמות כזאת של 400 מטר מעוקב יכולה להספיק בקלות למשל חודשים רבים בלי צורך לצאת מתוך המצודה בלי צורך לדאוג להביא מים פנימה. כמובן שהיה צריך להיות להם גם מזון בנוסף למים, אבל המים זה הדבר החיוני ביותר כי בלי מים אי אפשר להחזיק מעמד.
יש לנו כאן מאגר גדול במצודה קטנה והשאלה היא מאין הגיעו המים אל המאגר הזה. התשובה שניתנה על ידי יוחנן אהרוני בזמנו, שהוא חושב ששאבו מים מן הבאר שהייתה בתחתית העיר, במרחק של 200-300 מטר אבל מחוץ לביצורים בעיר התחתית, והביאו אותם בנודות עור, בחמורים, אל המצודה.
יש במצודה תעלה חצובה שעוברת מתחת לחומה, תעלה צרה מאוד וחצובה לעומק, ודרכה ניתן היה להזרים את המים אל תוך המאגר וככה למלא אותו ולדאוג שתמיד יהיה בו מלאי מים מספיק למקרה של חירום, למקרה של מלחמה.
בורטניק: עכשיו צריך לשמור שהמים שיכנסו לכאן לא ילכו לאיבוד, שלא יברחו דרך הסדקים בסלע.
אורית! חזרת לספר לנו על הדיפון!
אותם בנאים באו הכינו טיח הכינו סיד. אתם יודעים איך עושים סיד? לוקחים אבנים אבני גיר בכמויות אדירות, שורפים אאותם, ובתהליך כזה מאוד מיוחד, ומאוד מורכב, הופכים את האבן הזו לסיד. אותו מערבבים עם חול ואבנים קטנות ומתחילים לצפות את הדפנות של הסלע בטיח. לא שכבה אחת לא שכבה שניה יש פה ארבע – חמש שכבות, חבר'ה תחפשו את החורים, את האזורים שבהם הטיח התפורר ואתם ממש תוכלו לראות את השכבות של הטיח. ממש אפשר לראות את הבליטות של הסלע, אבל הכל היה מטויח בטיח כדי לא לאבד טיפה אחת של מים, חבר'ה כל מה שאתם רואים פה זה מקור, לא נגענו ככה הארכיאולוג מצא את זה. אחרי שניקינו את כל האבנים ואת כל האדמה, וטיאטאנו וניקינו את הכל, התפקיד שלנו כמשמרים זה לעצור את ההתפוררות.
קריין: [הכוונה] צאו ממפעל המים, המשיכו כמה צעדים ופנו שמאלה לכיוון החומה; השביל יוביל אתכם חזרה למגדל, לתחנה האחרונה.
מדריך קולי מונגש:
תחנה מס' 9 – מפעל המים
מדריך: ממש קריר ונעים כאן! אנחנו נמצאים עכשיו במאגר המים! חשפו אותו לא מזמן, ב-2005! עד היום רק קראתי על המאגר הזה ועכשיו אני מתהלך לי בתוכו! זה מרגיש אחרת! טוב רגע, אני מתפזר מרוב התרגשות!
מדריך: את מאגר המים הזה חשף הארכיאולוג יהודה גוברין
גוברין: בשנת 2005 החלטתי לבחון את מערכת המים הזו ע"י חפירה ארכיאולוגית. אם חשבו ופרסמו שהיקף בורות המים הוא כ-80 מטר, או – זה מה שהיה ידוע, הרי הסתבר לנו שחלל בורות המים שמתחת למצודה הוא כ-450 מטר קוב. היום זה חשוף, אנחנו חשפנו.
מדריך: וואו! כשהמאגר הזה היה מלא היו כאן המון מים!
הרצוג: אנחנו נמצאים באזור שאין בו מעיינות. כאשר בא אויב וצר על העיר, מטיל עליה מצור, כלומר יושב מסביב ומחכה שהם ימותו מצמא ומרעב, ברגע שיש להם מאגר מים בתוך המצודה, הם למעשה יכולים להחזיק מעמד.
מדריך: אפשר ממש לדמיין את זה! תושבי העיר נכנסים אל תוך המצודה, סוגרים את דלתות השער והחיילים של האויב מקיפים את המצודה ומחכים שתושבי העיר ייכנעו. האם המים שהיו כאן הספיקו לחיילים ולתושבים שהסתתרו במצודה בזמן מלחמה?
הרצוג: כמות כזאת של 400 מטר מעוקב יכולה להספיק בקלות למשל חודשים רבים בלי צורך לצאת מתוך המצודה בלי צורך לדאוג להביא מים פנימה. כמובן שהיה צריך להיות להם גם מזון בנוסף למים, אבל המים זה הדבר החיוני ביותר כי בלי מים אי אפשר להחזיק מעמד.
מדריך: 4,000 ליטר של מים! דמיינו שכדי למלא את המאגר הזה במים צריך 4,000 בקבוקים של ליטר אחד! הרבה מים! רגע, איך זה שחלק מהקירות חלקים כל כך?
בורטניק: אותם בנאים
מדריך: אלה שחפרו את המאגר הזה,
בורטניק: באו הכינו טיח הכינו סיד. אתם יודעים איך עושים סיד? לוקחים אבנים אבני גיר בכמויות אדירות, שורפים אותם, ובתהליך כזה מאוד מיוחד, ומאוד מורכב, הופכים את האבן הזו לסיד. אותו מערבבים עם חול ואבנים קטנות ומתחילים לצפות את הדפנות של הסלע בטיח.
מדריך: אה הבנתי! את החומר שהם הכינו, הם מרחו על הקירות של המאגר מבפנים! וואו!
בורטניק: לא שכבה אחת לא שכבה שניה יש פה ארבע – חמש שכבות, חבר'ה תחפשו את החורים, את האזורים שבהם הטיח התפורר ואתם ממש תוכלו לראות את השכבות של הטיח. הכל היה מטויח בטיח כדי לא לאבד טיפה אחת של מים.
מדריך: אה, אפשר לראות את החורים של הטיח. זאת אומרת שבעבר הרחוק לא היו חורים, הטיח ציפה מבפנים את כל השטח של הקירות במאגר! מה אתם אומרים? נמשיך לתחנה האחרונה?
מדריך: [הכוונה] צאו ממפעל המים, המשיכו כמה צעדים ופנו שמאלה לכיוון החומה; השביל יוביל אתכם חזרה למגדל, לתחנה האחרונה.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
גני שמורה קשורים