תחנה מס' 3 – תמונות החופרים

 להאזנה לחצו כאן >>

•    להאזנה מונגשת בעברית, לחצו כאן >>

שאול:   אני רוצה להקריא לך קטע קצר שכתב אחד החלוצים שככל הנראה מופיע כאן בתמונה. משה ברסלבסקי – Breslevski

"הימים ימי ראשית חורף, ואני זוכר את עצמי נתון בעביה של תעלה שנחפרה על ידינו לצרכי השקיה. המכוש ננעץ ברבדים של חורבה עתיקה… עד שנתגלתה מתחת לרעפים ולשברי החרס והאבנים – הרצפה. רק משנזעקו החברים מהמשק, מצוידים במברשות, הצליחו לגלות את רצועת הפסיפס הצבעונית. לראשונה זכתה לקדם את פנינו הבתולה, כשבצידה מופיעה המילה "בתולה" שבגלגל המזלות…. משנחפרה הרצפה כולה – נתברר שכאן גלגל המזלות משובץ ברצפת בית כנסת מפואר".

גדעון:   מה אתה אומר לי פה, בעצם? שהחלוצים מתחילים בחפירת תעלה ב 1928 ? כדי להניח צינור מים, ונתקלים ברצפת פסיפס מלפני  1500 שנה ?!

שאול:   תראה מה זה, עבדו כאן עם סוס ועגלה

דבורה:  אתה מתרגש כמוני?

גדעון:   אה… נראה לי שכמעט… איך יודעים שהוא כל כך עתיק?

דבורה:  יודעים הרבה יותר מזה! קודם כל, מי שהוביל את החפירה היה הארכיאולוג אליעזר ליפא סוקניק. בזמן החפירה, הוא והחוקרים מצאו מטבעות בתוך האפסיס, זוכר את גומחת התפילה? המטבעות האלה הם ככל הנראה מהשנים 518-306 לספירה!

שאול:   לא רק מטבעות, חביבי! נמצאה כתובת בארמית שלפיה הפסיפס נקבע בימי מלוכתו של הקיסר יוסטיניאנוס, ומי שמימן אותה היו תושבי הכפר. זה היה סוג של 'פרויקט קהילתי' אם תרצה. בני הכפר שילמו על העבודה למריאנוס ולחנינא בנו היהודים, את זה אנחנו למדים מתוך כתובת תרומה נוספת ביוונית.

גדעון:   אז יש לי עוד שאלה… אפשר כבר לראות את הפסיפס?

שאול:   אפשר, בוודאי,

דבורה:  אמרתי לך, שאול, הוא משלנו!

שאול:    אבל לפני הפסיפס אנחנו רוצים להראות לך עוד משהו קטן אחרון!

גדעון:   די נו, אתם רציניים? קודם אתם מושכים אותי עם השמן, עכשיו עם הפסיפס של בית הכנסת! אני מתחיל לחשוב שאתם רק מבטיחים הבטחות!

דבורה:  גדעון, אתה כזה אדם טוב. מעולם לא ראינו מבקר נלהב כמוך

שאול:   ההתרגשות שלך מדבקת! אני יודע שבוער לך לראות את הפסיפס המפואר, אבל תן לי לגלות לך, שמתחת לפסיפס הזה נתגלו שני לוחות פסיפס קדום עוד יותר! הנה כאן, הם מותקנים על גבי הקיר הזה. הפסיפס הקדום הזה שייך ככל הנראה לבית הכנסת שהיה כאן מאה שנים לפני בית הכנסת שראית בדגם. כלומר לפני כ 1600 שנים!

גדעון:   לא ייתכן…!

דבורה:  ייתכן ועוד איך! הלוחות האלה כנראה היו חלק מרצפת פסיפס צבעוני שכללה עיטור צמחי, אתה רואה? וככל הנראה הייתה בה גם סצנה מסיפורי התנ"ך

גדעון:   אני חייב לראות את הפסיפס הגדול

דבורה:  אני ממש מרגישה שיש לנו מזל איתך, בהמשך נדבר עוד על מזלות

הכוונה: גשו לשלט גלגל המזלות שנמצא בתחילת מבואת הכניסה

 טקסט מונגש:

תחנה מס' 3 – תמונות החופרים

בשנת 1928 התושבים שחיו כאן התחילו בחפירת תעלה ממש כאן, משום שרצו להניח בתוכה צינור מים. בזמן שחפרו באדמה, הם גילו רצפת פסיפס גדולה מאוד ושמורה מאוד, כלומר – רצפה שלא נשברה. פסיפס זו יצירה שעשויה מאבנים קטנות וצבעוניות שצמודות זו לזו, וביחד יוצרות ציור או טקסט. ברצפה שמצאו האנשים שחפרו כאן היה פסיפס כזה. במרכז הפסיפס יש ציור של גלגל מזלות. זהו גלגל ובו 12 מזלות, מזל לכל חודש בשנה. הרבה אנשים מאמינים שהמזלות קשורים לכוכבים שבשמיים, והם משפיעים על החיים שלנו כאן בכדור הארץ. רצפת הפסיפס הזו הייתה שייכת לבית כנסת מפואר מאוד וגם עתיק מאוד מלפני 1500 שנה. זהו בית הכנסת שראיתם בדגם הקטן בתחנה הקודמת. בהמשך הסיור ניכנס אל בית הכנסת ותוכלו לראות את רצפת הפסיפס.

הסתכלו בתמונה: אתם יכולים לראות את החופרים שמצאו את רצפת הפסיפס הזו. הם עבדו כאן עם סוס ועגלה.

ברגע שהבינו החופרים שיש כאן ממצא ארכיאולוגי חשוב ונדיר, הם הפסיקו את העבודות להנחת צינור המים, והתחילו את החפירה הארכיאולוגית, כדי לחשוף רצפת הפסיפס כולה.

המנהל של  החפירה היה הארכיאולוג פרופסור אליעזר ליפא סוקניק. בזמן החפירה, הוא והחוקרים מצאו מטבעות בתוך האפסיס – האזור שבו התפללו. שם הוא מצא את המטבעות.המטבעות האלה הם ככל הנראה מהשנים 518-306 לספירה! כל כך עתיקים…

לפי המטבעות שמצאו הארכיאולוגים, אפשר לדעת באיזו תקופה פעל בית הכנסת הזה.

ליד המטבעות נמצאה גם כתובת בארמית. ארמית היא שפה עתיקה שכבר לא משתמשים בה. לפי הכתובת הזו, הבינו החוקרים שאת הפסיפס יצרו בתקופת מלכותו של הקיסר יוסטיניאנוס. הקיסר יוסטיניאנוס היה השליט של האימפריה הביזנטית ששלטה באזור ארץ ישראל. מה כתוב בכתובת הארמית? כתוב בה שמי ששילם תמורת העבודות לבנייה של רצפת הפסיפס היו תושבי הכפר שהיה קרוב לכאן. זאת אומרת שהפסיפס הזה היה בעצם סוג של פרויקט  שכל התושבים עזרו בו.

על הפסיפס מצאו החוקרים עוד כתובת ביוונית. לפי הכתובת הזו הבינו החוקרים שמי שבנה את הפסיפס, כלומר – שיבץ את האבנים ברצפה, היו מריאנוס וחנינא בנו, שהיו יהודים.

הסתכלו על הקיר: רואים את שני הלוחות שתלויים עליו? את הלוחות האלה גילו כאן מתחת לפסיפס הגדול של בית הכנסת העתיק. החוקרים שלמדו את האתר הבינו שהפסיפס העתיק הזה היה שייך לבית כנסת שהיה כאן מאה שנים לפני בית הכנסת שראיתם בדגם, ולכן הלוחות היו קבורים עמוק מתחת לרצפה שנתגלתה כאן,  כלומר לפני כ-1700 שנים.

הכוונה: המשיכו לשלט גלגל המזלות שנמצא בתחילת מבואת הכניסה