תחנה 3 – גג טחנת הקמח سطح محطنة القمح
עין אפק – מדריך קולי Trip Talk
גיבור: הבניינים החדשים האלה ממש קרובים אלינו!
אקולוגית: אלינו? אתה כבר חלק מהצוות?
גיבור: אני פה כדי להישאר!
אקולוגית: אז נגעת בנקודה רגישה. זהו אחד האתגרים כאן בשמורה. תנופת הבנייה באזור מחייבת אותנו לעשות כל מה שאפשר כדי לשמור על החי והצומח. קריית ביאליק ממערב ומדרום, תחנת דלק ומרכז מסחרי ממזרח…
גיבור: סוגרים עליכם מכל הכיוונים.
אקולוגית: אה! עכשיו זה "עליכם"? מה קרה? כבר נטשת?
גיבור: בואי נשמע קודם על האתגרים. איך אתם מתגברים על כל הרעש מהשכונות והכבישים?
אקולוגית: בגדול אתה צודק. הרעש מגיע לחלקים רבים של השמורה, אבל השמורה גדולה, ויש בה מקומות שקטים.
גיבור: והתאורה שיש כאן בלילה בטח לא עוזרת לכם.
אקולוגית: גם נכון… זה בהחלט מאתגר. אבל לא הכל שחור. השמורה היא סוג של חממה. כל האזור המישורי שמצפון לשמורה היה ביצה, ביצת הנעמן. זוכר שלימדו אותך בבית הספר שהחלוצים ייבשו ביצות בארץ ישראל?
גיבור: כבר שכחתי את זה.
אקולוגית: את מי הביאו לי…
גיבור: היי!
אקולוגית: אז כאן, בעמק עכו, הייתה ביצה כזו.
חלוץ: ביצה רצינית מאוד.
אקולוגית: תכיר, זה איציק, החלוץ שלנו.
חלוץ: עוד לא שמעת כלום! בשנות ה-40 של המאה ה-20 הקרקעות באזור ניקנו במטרה ליישב אותן ולהתקיים מחקלאות. את הנחל שהיה כאן תיעלנו באמצעות תעלה שחפרנו. התעלה הובילה את המים לים. התעלה הייתה ישרה. לאחרונה שיקמנו את הנחל והחזרנו אותו להיות נחל מפותל ויפה! והוא מוכר כ"נחל הנעמן".
גיבור: רגע רגע, אז פעם ככה נראה הנוף בארץ?
אקולוגית: במקומות שבהם היו ביצות? כן.
חלוץ: ואם כבר בהיסטוריה עסקינן, שים לב למבנה הזה שאנחנו עומדים עליו! זוהי טחנת קמח צלבנית מהמאה ה-12 לספירה!
גיבור: טחנת קמח? ואיך היא פעלה? בכוח מי הביצה?
חלוץ: (אנחה) בעבר זה היה כנראה אגם קטן. הצלבנים הקימו סכר בצד הטחנה. הסכר היה ארוך מאוד, והבטיח שמפלס המים יהיה גבוה. מהסכר הפילו את המים שסובבו את גלגל הכפות, שהניע את אבן הריחיים שבטחנת הקמח. ככה טחנו את החיטה והפיקו קמח.
הכוונה: לכו על השביל שבין בריכות המצודה, עד הגשר שמעל הנעמן.
טקסט מונגש:
תחנה 3 – גג טחנת הקמח
גיבור: הבניינים החדשים האלה ממש קרובים לשמורה!
אקולוגית: נכון מאוד. יש כאן הרבה בניינים וכבישים מסביב לשמורה, ויש כאן הרבה רעש.
גיבור: הרעש בטח מזיק לבעלי החיים ולצמחים.
אקולוגית: אבל השמורה גדולה, ויש בה הרבה מקומות שקטים. אתה רואה את האזור השטוח שבקצה השמורה? פעם, כל האזור השטוח הזה היה ביצה.
גיבור: ביצה?
אקולוגית: ביצה היא מקום באדמה שיש בו מים שזורמים לאט לאט. יש ביצות שבהן המים עומדים ולא זורמים בכלל.
גיבור: אז פעם היתה כאן ביצה?
אקולוגית: כן! וקראו לה ביצת הנעמן.
חלוץ: זו הייתה ביצה גדולה מאוד!
גיבור: מי אתה?
אקולוגית: זה איציק, הוא חלוץ.
חלוץ: נכון מאוד! לפני הרבה שנים, היו בארץ ישראל הרבה מאוד ביצות. וזו הייתה בעיה גדולה. הביצות מושכות אליהן יתושים, מחלות, בקיצור – היינו חייבים לייבש את הביצות.
גיבור: איך מייבשים ביצה?
חלוץ: בעזרת עצים! עצים צריכים מים. אז מה עשינו? שתלנו הרבה עצים על שפת הביצה. העצים מצמיחים שורשים בתוך האדמה. השורשים, מגיעים אל המים של הביצה ומייבשים אותם.
גיבור: הבנתי! אז בעצם העץ כאילו שותה את המים שיש בביצה ואז הביצה מתייבשת.
חלוץ: נכון מאוד!
גיבור: וככה גם פתרתם את בעיית היתושים, והמחלות.
חלוץ: כן! ואני רוצה לספר לך עוד משהו. המבנה הזה שאנחנו עומדים עליו. זוהי טחנת קמח עתיקה שנבנתה כנראה בין השנים 1100 ל- 1200! כלומר לפני כמעט 1000 שנים. בטחנה הזאת ממש – המים היו מסובבים אבן שנראית כמו גלגל על אבן שטוחה. האבנים האלה נקראות אבני ריחיים. בין שתי אבני הריחיים היו שמים גרעינים של חיטה. כשהאבנים הסתובבו הן היו טוחנות את הגרעינים והתוצאה היתה קמח. אתה יודע מה עושים עם קמח?- את הקמח מערבבים עם מים, שמים בתנור ואופים לחם. זאת הסיבה שהטחנה נקראת– טחנת קמח.
הכוונה: לכו על השביל שבין בריכות המצודה, עד הגשר שמעל נחל הנעמן.
سطح محطنة القمح
بطل: المباني الجديدة قريبة جداً منا!
خبيرة البيئة: قريبة منا؟ بدأت تعتبر نفسك أحد أفراد طاقم العمل؟
بطل: أنا هنا لأبقى!
خبيرة البيئة: ها أنت قد لامست نقطة حساسة. إنه أحد التحديات هنا في المحمية. موجة البناء في المنطقة تُلزمنا ببذل قصاري جهودنا للحفاظ على الكائنات الحيّة وعلى النباتات. أنظر كريات بياليك من الجهة الغربية الجنوبية، محطة وقود ومركز تجاري من جهة الشرق..
بطل: يغلقون عليكم من كل الجهات.
خبيرة البيئة: أه! الآن تقول " عليكم"؟ ماذا جرى؟ تركتنا؟
بطل: دعينا نسمع بدايةً عن التحديات. كيف تتغلبون على الضوضاء الناتجة من الأحياء السكنية والشوارع؟
خبيرة البيئة: أنت مُحِق بشكل كبير. تصل الضوضاء إلى أجزاء كبيرة من المحمية، لكن المحمية كبيرة، وتوجد فيها أماكن هادئة.
بطل: والإضاءة الموجودة هُنا في الليل بالتأكيد لا تساعدكم.
خبيرة البيئة: هذا صحيح أيضاً… هذا يُمَثِل تحديًا بالتأكيد. لكن ليس كل شيء أسود. المحمية هي بمثابة دَفيئة. كل المنطقة المستوية الواقعة شمال المحمية كانت في الماضي مستنقعاً، مستنقع النعامين. هل تذكر ما علموك إياه في المدرسة بأن الطلائعيين جففوا المستنقعات في أرض إسرائيل؟
بطل: لقد نسيت ما تعلمت.
خبيرة البيئة: من أحضروا لي للعمل هنا..
بطل: هييي!
خبيرة البيئة: إذاً هنا، في سهل عكا، كان مستنقع كهذا.
رائد: مستنقع حقيقي.
خبيرة البيئة: أُعَرِفُك على إيتسيك، الطلائعي لدينا.
رائد: لم تسمع أي شيء بعد! في سنوات الأربعينيات من القرن العشرين، تم شراء الأراضي في المنطقة بهدف توطينها والعيش على الزراعة. قمنا بتصريف مياه الوادي الذي كان هنا بواسطة قناة حفرناها. جرت المياه في القناة إلى البحر. كانت القناة مستقيمة. مؤخرًا استصلحنا الوادي وأعدنا مجراهُ إلى شكله الطبيعي المُتعرِج الجميل! وهو معروف بـ "وادي النعامين".
بطل: لحظة لحظة، إذاً المنظر الطبيعي في البلاد كان هكذا ذات مرة؟
خبيرة البيئة: במקומות שבהם היו ביצות? כן. في الأماكن التي كانت بها مستنقعات؟ نعم.
رائد: وما دمنا نتحدث عن التاريخ، انتبه إلى هذا المبنى الذي نقف فوقه! هذه مطحنة القمح الصليبية من القرن الثاني عشر!
بطل: مطحنة قمح؟ وكيف عملت؟ بقوة دفع مياه المستنقع؟
رائد: على ما يبدو كانت هنا في الماضي بحيرة صغيرة. بنى الصليبيون سداً بجانب المطحنة. كان السد طويلاً جداً، ما ساهم برفع منسوب المياه. سقطت المياه من أعلى السدّ وأدارت عجل المطحنة، الذي بدوره حَرَك حجر الرحى في المطحنة. هذه هي الطريقة التي طحنوا بها القمح وأنتجوا الدقيق.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
גני שמורה קשורים