תחנה 10: הכנסייה הביזנטית Station 10: the Byzantine Church

להאזנה, לחצו כאן >>

• להאזנה מונגשת בעברית, לחצו כאן >>

• For listening, press here >>

• Scroll down for English text

אנו נמצאים בתוך מבנה כנסייה מהתקופה הביזנטית. אם תביטו ימינה, אל החצר, תוכלו לאתר את הבורות שאגרו את מי הגשמים ושימשו את אורחי האכסניה.  בורות המים, האכסניה והכנסייה הם חלק ממכלול  'השומרוני הטוב'.  מרבית המוצגים בחצר הובאו לכאן מאתרים שונים ברחבי יהודה ושומרון והם אינם חלק ממכלול האירוח ההיסטורי של מתחם השומרוני הטוב.

אלו הם ממדיה המקוריים של הכנסייה. הפסיפס שעל הרצפה שוחזר באמצעות 1.7 מיליון אבני פסיפס על פי דוגמת הפסיפס המקורי שעיטר את הכנסייה ונשמר בחלקה הצפון מערבי.  אתם מוזמנים לנסות ולאתר את חלקי הפסיפס המקוריים בשטחי הכנסייה.

בתקופה הביזנטית הגיעה, עפ"י המסורת הנוצרית, הלנה, אימו של הקיסר קונסטנטינוס, למסע שבמהלכו  זיהתה  כמה מקומות בארץ הקודש כמקומות  שבהם התרחשו סיפורי הברית החדשה, והקימה באתרים אלו  כנסיות וקפלות.  בתקופה זו הייתה הנצרות  דת בצמיחה ובתנופה.  מרגע  שנקבעו נקודות הציון של המקומות  בהם  סברו שהתרחשו אירועי הברית החדשה, ביקשו נוצרים רבים להגיע לארץ הקודש, לצעוד בדרכי משיחם ולהתפלל במקומות הקדושים.  במסעם עברו הצליינים באותן דרכים שבהן עברו ישוע מנצרת ושאר בני תקופתו – היהודים  שחיו בימי בית המקדש השני, ובין היתר עברו גם בדרך מעלה אדומים.  גם הם נזקקו למקום לינה ומנוחה בדרך וגם הם בחרו לעצור במקום הזה.

במאה  הרביעית לספירה  זיהו הצליינים  אכסניה זו עם המקום שעל דרך ירושלים-יריחו, שאליו הובא לטיפול הפצוע מהמשל בברית החדשה. אז התקבע השם 'אכסניית השומרוני הטוב'.

בתקופה העות'מנית הוסבה האכסניה לתחנת משמר ומכס על הדרך החשובה, והכנסייה הוסבה לאורווה.  אם תביטו היטב על חומת האבן המקיפה אותנו תוכלו לגלות בעצמכם את השקתות, האבוסים וטבעות האבן לקשירת הבהמות, המרמזים על  השימוש שנעשה בהם באותו זמן.

נתקדם לתחנה 11. נצא ממתחם הכנסייה הביזנטית ונתקדם לעבר שטיחי הפסיפסים הגדולים הנמצאים מזרחית לנו.

טקסט מונגש:

תחנה 10: הכנסיה הביזנטית

אנחנו נמצאים בתוך מבנה של כנסייה מהתקופה הביזנטית. אם תסתכלו ימינה, אל החצר, תוכלו למצוא את הבורות שלתוכם זרמו מי הגשמים ושימשו את אורחי האכסניה. בורות המים, האכסניה והכנסייה הם חלק מהמתחם שאנו קוראים לו 'השומרוני הטוב'.  את רוב המוצגים שאתם רואים, הביאו לכאן מאתרים שונים ברחבי יהודה ושומרון, והם לא חלק ממתחם האירוח ההיסטורי של מתחם 'השומרוני הטוב'. המידות של מבנה הכנסייה שאתם רואים כאן היום הן אותן מידות כפי שהייתה בנויה בעבר. את הפסיפס שעל הרצפה בנו מחדש בעזרת 1.7 מיליון אבני פסיפס. איך ידעו היכן לשבץ כל אבן? לפי דוגמת הפסיפס המקורי שקישט את הכנסייה ונשמר בחלקה הצפון מערבי. אתם מוזמנים לנסות ולמצוא את חלקי הפסיפס המקוריים בשטחי הכנסייה.

בתקופה הביזנטית הגיעה לארץ הקודש, על פי המסורת הנוצרית, הלנה, אימו של הקיסר קונסטנטינוס שהיה השליט של האימפריה הרומית משנת 324 ועד שנת 337 לספירה. הלנה  זיהתה כמה מקומות שבהם התרחשו סיפורי הברית החדשה. והיא הקימה באתרים אלו כנסיות וקפלות שהן בתי תפילה קטנים יותר מכנסיות. בתקופה הזו הייתה הנצרות דת בצמיחה. אחרי שהלנה זיהתה את המקומות מהברית החדשה – הרבה נוצרים ביקשו להגיע לארץ הקודש – ישראל, כדי ללכת באותן דרכים שבהן הלך ישו – המשיח של הנוצרים, ולהתפלל במקומות הקדושים. במסעם בארץ הקודש עברו המאמינים באותן דרכים שבהן עברו ישוע מנצרת ובין היתר עברו גם בדרך מעלה אדומים. בדרך הזו הם נזקקו למקום לינה ומנוחה ולכן הם בחרו לעצור במקום הזה. במאה  הרביעית לספירה המאמינים שהגיעו לארץ הקודש זיהו את האכסניה הזו, בתור המקום שאליו הובא לטיפול הפצוע מהסיפור שסיפרנו בתחילת הסיור.  ומאז קוראים למקום אכסניית 'השומרוני הטוב'. בתקופה העות'מנית, תקופה מאוחרת יותר שנמשכה 400 שנה שבה האימפריה התורכית שלטה בשטח של ארץ ישראל, הפכו התורכים את האכסניה לתחנת משמר ומכס על הדרך החשובה, ואת הכנסייה הפכו לאורווה. אם תסתכלו טוב על חומת האבן המקיפה אותנו, תוכלו לגלות בעצמכם את השקתות, את האבוסים שבהם היו מניחים אוכל לסוסים ואת טבעות האבן לקשירת הסוסים. כך הבינו החוקרים שהיו כאן סוסים בתקופה העות'מנית.

נצא ממתחם הכנסייה הביזנטית ונתקדם אל שטיחי הפסיפסים הגדולים שנמצאים מזרחית לנו.

Station 10: the Byzantine Church

You are now in a church from the Byzantine period. If you look to your right, toward the courtyard, you’ll see the rainwater cisterns that served the inn’s guests. The cisterns, the inn and the church are part of the Good Samaritan complex. Most of the items on display in the courtyard were brought from various sites throughout Judea and Samaria and are not part of the historical inn complex.

These are the original dimensions of the church. The mosaic on the floor was reconstructed using 1.7 million mosaic stones and is based on the original design, a portion of which was preserved in the northwestern part. As you look at the church floor, see if you can find the original parts of the mosaic.

In the Byzantine period, according to tradition, Queen Helene, the mother of Emperor Constantine, while on a journey in the Holy Land, identified some of the locations of various New Testament stories. She established churches and chapels at those places. Christianity was growing quickly at this time and from the moment these landmarks were identified, Christians sought to come to the Holy Land, follow the footsteps of Jesus and pray at the sacred sites. These pilgrims traveled the same roads taken by Jesus and his Jewish contemporaries in Second Temple times, including the Red Ascent. The pilgrims also needed a place to rest and stay overnight, and this is the place they chose.

In the fourth century CE pilgrims identified this site as the place on the Jerusalem-Jericho road where the injured man from the New Testament parable was brought to be cared for. It was at that time that the name “Inn of the Good Samaritan” was born.

During the Ottoman period the inn became a guard post and tax station and the church became a stable. If you look closely at the surrounding stone wall you’ll be able to see watering and feeding toughs and stone hitching rings from those days.

Please move on to station number 11. Leave the Byzantine church and move toward the area of the large mosaics to your east.