תחנה 2: מחוץ למערה | Outside the cave
Trip Talk השומרוני הטוב
אנחנו נמצאים על הדרך הראשית הקדומה המחברת בין ירושלים במערב ליריחו במזרח. דרך זו מוזכרת בספר יהושע בשם 'דרך מעלה אדומים' כגבול בין נחלות השבטים בנימין ויהודה. מדוע קיבלה הדרך את השם מעלה אדומים? מעלה – בגלל העלייה מיריחו לירושלים, ואדומים – הן בשל הסלעים האדומים הבולטים לאורכה, כפי שאפשר לראות מולנו, בצדו השני של הכביש, והן בשל הדם הרב שנשפך בה בידי שודדים והקנה לה מוניטין של דרך מסוכנת. כשירושלים בגובה של מעל 800 מטר מעל פני הים, ויריחו בגובה של בערך 400 מתחת לפני הים, תוואי הדרך אינו פשוט כלל, אך הוא נוח יותר מרוב הדרכים האחרות שיש למדבר להציע. למזלם של ההולכים, באמצע הדרך ישנו מישור קטן שאפשר לחלק את הדרך ליומיים נוחים יותר, במקום יום אחד קשה. וכך, כבר לפני יותר מ-2500 שנים, התבסס מישור אדומים כתחנת עצירה ללילה עבור ההולכים בדרך מעלה אדומים. הדרך שימשה ציר מעבר לאנשים, לסחורות ומאוחר יותר גם לצליינים שנעו בין נמלי הים התיכון לבין עבר הירדן המזרחי.
מולנו שער בגדר המוביל לתצפית מקסימה על הדרך ועל היישובים הסובבים. אתם מוזמנים לעלות אליה עכשיו או לשמור אותה לסוף הסיור. אם החלטתם לשמור את התצפית לסוף סיורכם, המשיכו כעת לתחנה 3. היכנסו אל המערה, שם נשמע ונצפה במשל השומרוני הטוב.
טקסט מונגש:
תחנה 2: מחוץ למערה
אנחנו נמצאים על הדרך הראשית הקדומה המחברת בין ירושלים מכיוון מערב ליריחו מכיוון מזרח. דרך זו מוזכרת בתנ"ך, בספר יהושע, בשם 'דרך מעלה אדומים'. הדרך הזו בעצם הייתה גבול בין השבטים בנימין ליהודה. מדוע קיבלה הדרך את השם מעלה אדומים? מעלה – בגלל העלייה מיריחו לירושלים, ואדומים – בגלל הסלעים האדומים שאפשר לראות לאורך הדרך! אתם ממש יכולים לראות אותם בצדו השני של הכביש. רואים? ירושלים נמצאת בגובה של 800 מטר מעל פני הים, ויריחו נמצאת בגובה של בערך 400 מטר מתחת לפני הים. זה אומר שהדרך הזו לא הייתה דרך נוחה. אבל הדרכים האחרות היו אפילו פחות טובות. למזלם של ההולכים בדרך, באמצע הדרך ישנו חלק מישורי, כלומר מסלול שהוא שטוח. לחלק הזה קוראים מישור אדומים. בגלל שהוא היה נוח להולכים כבר לפני יותר מ-2500 שנים, הוא הפך לתחנת עצירה ללילה עבור ההולכים בדרך מעלה אדומים. הדרך שימשה מעבר לאנשים, לסחורות ומאוחר יותר גם לצליינים שרצו להגיע מהנמלים של הים התיכון לעבר הירדן המזרחי, כלומר לשטח שבו היום נמצאת ירדן. צליינים הם אנשים שעולים לרגל למקומות הקדושים להם. לרוב הם נוצרים.
מולנו אפשר לראות שער בגדר המוביל לתצפית מקסימה על הדרך ועל היישובים הסובבים אותנו. אתם מוזמנים לעלות אליה עכשיו, או לחזור אליה בסוף הסיור. אם החלטתם לשמור את התצפית לסוף הסיור, המשיכו לתחנה הבאה. היכנסו אל המערה, שם נשמע ונצפה במשל 'השומרוני הטוב'.
Station 2
Outside the cave
You’re on the main road in ancient times between Jerusalem to the west and Jericho to the east. This road is mentioned in the book of Joshua as the “Ascent of Adummim” – the red ascent – the boundary between the tribes of Benjamin and Judah. How did the road get this name? “Ascent” – because it ascends from Jericho to Jerusalem. “Red” because of the reddish color of the rock along the way, as you can see across the road, as well as because of the blood spilled here by robbers, who gave the road a dangerous reputation. With Jerusalem at 800 meters above sea level, and Jericho 400 meters below, this road is not easy. But is it more convenient than most of the other roads in the desert. Luckily for travelers, midway along the road is a small plain that allowed the journey to be divided into two easier days instead of one long, hard one. Thus, more than 2,500 years ago, the Adummim Plain became a nighttime stopover for travelers along the Red Ascent. The road carried people and goods, and eventually pilgrims, between the Mediterranean ports in the west and Transjordan in the east.
In front of you is a gate that leads to a charming view of the road and the surrounding communities. Feel free to go up there either now or at the end of your tour . If you decide to save it for the end, continue now to station 3. Enter the cave, where you’ll hear and see the story of the Good Samaritan.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
גני שמורה קשורים
דפים קשורים