תחנה 9: החדר הנוצרי Station 9: the Christian Room
Trip Talk השומרוני הטוב
להאזנה, לחצו כאן >>
הממצאים הארכיאולוגים בחדר הזה מביאים את סיפורה של נזירות מדבר יהודה. עם קבלת הנצרות בחלקה המזרחי של האימפריה הרומית הגיעו הנזירים מכל רחבי האימפריה אל מדבר יהודה. במדבר יהודה ישנם תנאים נוחים להתבודדות: מערות טבעיות, מזג אוויר נוח ומים, אבל חשוב מכך, הוא קרוב לירושלים. באותה תקופה מכונה מדבר יהודה בפי הנזירים 'המדבר של העיר הקדושה'. כאן התפתחה והתעצבה הנזירות בשלושה שלבים הכוללים התבודדות, התבודדות למחצה, ביוונית – לאורה, ומנזר שיתופי או ביוונית קוינוביון, שהוא מנזר הדומה מאוד למנזרים שאנו מכירים כיום. בחדר זה מוצגים שני ממצאים שנלקחו -, מאתר הארכיאולוגי "מנזר מרטיריוס", השוכן, בלבה של העיר מעלה אדומים. המנזר אינו פעיל כיום ונערכות בו חפירות ארכאולוגיות.
מרטיריוס החל את דרכו כנזיר פשוט במדבר יהודה וסיים אותה כפטריארך ירושלים. מוצג מספר 5 הינו אחד ממגשי השיש שעליהם הוגש המזון בחדר האוכל המפואר שבמנזר. בצדו השני של פתח הכניסה לחדר מונחת מצבת קברו של פאולוס, מאבות המנזר שניהלו אותו אחרי מרטיריוס.
התמונה התלויה על הקיר לקוחה מתערוכת הקבע במוזיאון ישראל והיא מראה לנו דגם קלאסי של כנסייה. אפשר לראות שני אלמנטים אדריכליים המוצגים כאן בחדר ומשובצים בכנסייה שבתמונה. שימו לב שחלקה הקדמי של הכנסייה מוגבה: חלק זה שמור לכוהני הדת והחלק הנמוך מיועד למאמינים. בין הבמה לרחבה שבה יושבים המאמינים מפרידה חומת שיש נמוכה ומעוטרת הנקראת סורג. מוצג מספר 2, הנמצא ממש מתחת לתמונה, הוא סורג מקורי שמרכזו משוחזר מדרום הר חברון. בקצה השמאלי של הבמה, בכנסייה שבתמונה, ניצבת במת דרשה מרובעת. במות כאלו שימשו בעבר ומשמשות גם כיום את כוהני הדת לנשיאת דרשות ופירוש כתבי הקודש למאמינים. הביטו במוצג המעניין משמאל, מספר 3. זוהי במת דרשה ייחודית במינה, עשויה מביטומן, הלקוחה מהאתר הארכיאולוגי בית סילה, לא רחוק מהעיר מודיעין.
אתם מוזמנים כעת לתחנה 10. עליכם לצאת ממבנה המוזיאון ולעבור אל המתחם המקורה בגג רעפים, זהו מתחם הכנסייה העתיקה.
טקסט מונגש:
תחנה 9: החדר הנוצרי
הארכיאולוגים מצאו מספר חפצים שמוצגים בחדר הזה, ואנחנו יכולים ללמוד מהחפצים האלה את הסיפור של נזירות מדבר יהודה. נזירים הם נוצרים דתיים שמונעים מעצמם את הנאות החיים. בעבר הנצרות לא הייתה דת מוכרת בעולם. לאט לאט החלו חלקים רחבים יותר בעולם לקבל אותה בתור הדת שלהם. כאשר התחילו להאמין בנצרות בחלק המזרחי של האימפריה הרומית, הגיעו נזירים מכל רחבי האימפריה הרומית אל מדבר יהודה. במדבר יהודה יש תנאים נוחים להתבודדות, כלומר כדי לחיות לבד. במדבר יהודה יש מערות טבעיות, מזג אוויר שמאפשר לבני אדם לחיות במדבר ומים, אבל חשוב מכך, המדבר קרוב לירושלים. באותה תקופה, הנזירים מכנים את מדבר יהודה 'המדבר של העיר הקדושה'. כאן בעצם התפתחה הנזירות בשלושה שלבים. שלב ההתבודדות, שבו הנזירים חיו לבדם. שלה ההתבודדות החלקית, שביוונית נקראה – לאורה, ושלב המנזר השיתופי או ביוונית קוינוביון, שהוא מנזר שדומה מאוד למנזרים שאנו מכירים כיום. בחדר הזה אפשר לראות שני ממצאים שנמצאו באתר הארכיאולוגי "מנזר מרטיריוס", שנמצא באמצע העיר מעלה אדומים. המנזר אינו פעיל כיום, ונעשות בו חפירות ארכיאולוגיות.
מי היה מרטיריוס? מרטיריוס החל את דרכו כנזיר פשוט במדבר יהודה, וסיים אותה כפטריארך, האחראי על דת הנצרות בעיר ירושלים. מוצג מספר 5 הוא אחד ממגשי השיש שעליהם הוגש המזון בחדר האוכל המפואר שבמנזר. בצד השני של הכניסה לחדר מונחת מצבת קברו של פאולוס, מאבות המנזר שניהלו אותו אחרי מרטיריוס.
התמונה שתלויה על הקיר לקוחה מתערוכה במוזיאון ישראל והיא מראה לנו דגם קלאסי של כנסייה – איך בונים כנסייה. אפשר לראות שני מרכיבים אדריכליים המוצגים כאן בחדר ומשובצים בכנסייה שבתמונה. שימו לב שהחלק הקדמי של הכנסייה גבוה יותר: החלק הזה שמור לכוהני הדת, והחלק הנמוך מיועד למאמינים שבאים להתפלל. בין הבמה לרחבה שבה יושבים המאמינים מפרידה חומת שיש נמוכה ומעוטרת הנקראת סורג. מוצג מספר 2, שנמצא ממש מתחת לתמונה, הוא סורג מקורי מדרום הר חברון. החלק המרכזי שלו משוחזר. הסתכלו על הכנסייה שבתמונה. בקצה השמאלי של הבמה אפשר לראות במת דרשה מרובעת. למה משמשות הבמות האלה? כוהני הדת עומדים עליהן ומספרים את הדרשות בזמן התפילה. הם גם מסבירים למאמינים את כתבי הקודש.
נצא ממבנה המוזיאון ונעבור אל המתחם המקורה בגג רעפים, זהו מתחם הכנסייה העתיקה.
The archaeological findings in this room tell the story of monasticism in the Judean Desert. After Christianity was accepted in the eastern part of the Roman Empire, monks came to the Judean Desert from all parts of the empire. The Judean Desert has convenient conditions for a monastic life: natural caves, comfortable weather and water. But most importantly, it is close to Jerusalem. At that time, the monks called the Judean Desert “the desert of the holy city.” This is where monasticism thrived in its three life-styles – seclusion, semi-seclusion – called in Greek laura – and a communal monastery, or, in Greek coenobium. Communal monasteries are very similar to monasteries today.
This room displays two findings taken from the Martyrios Monastery, an excavated archaeological site now in the heart of the city of Ma’ale Adumim. Martyrios started out as a simple monk in the Judean Desert and ended up as patriarch of Jerusalem. Exhibit number 5 is one of the marble trays on which food was served in the monastery’s magnificent dining hall. On the other side of the doorway of this room is the tombstone of Paul, one monastery’s leaders after Martyrios.
The picture on the wall, displays an item from the permanent exhibit at the Israel Museum, shows you the classic model of a church. You can see two architectural elements displayed in this room that appear in the church in the picture. Notice the platform at the front of the church. That part, called the chancel, was reserved for the priests while the lower part was for the congregation. A low, decorated wall, the chancel screen, separated the platform from the congregation. Exhibit number 2, right under the picture, is an original chancel screen, the center of which is reconstructed, from the southern Hebron Mountains. At the left end of the chancel, in the church in the photograph, was a square pulpit. Look at the interesting exhibit on the left, number 3. This is a very special pulpit, made of bitumen, taken from the archaeological site of Beit Sila, not far from Modi’in.
Now, please move on to Station 10. To do so, leave the museum and head to the tile-roofed structure, the ancient church complex.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
גני שמורה קשורים
דפים קשורים