חוזרים לעיר התחתית בחצור – עונת החפירות הראשונה במקדש האורתוסטטים

בחפירה היו שני שטחי חפירה 

שטח ח1 נמצא בשוליים הצפון מערביים של העיר התחתית בחצור, מדרום למקדש האורתוסטטים שנחפר בשנים 1957 ו-1958 על ידי יגאל ידין. מטרת החפירה הייתה לבחון מחדש את חלוקת השכבות של ידין ולאבחן את המבנים והפעילויות השונות בסביבות המקדש, תוך שימוש בכלי חפירה מתקדמים. השטח כלל כשישה ריבועי חפירה והתגלו בו ממצאים מתקופת הברונזה התיכונה (שכבה 3 של ידין) ועד תקופת הברונזה המאוחרת ב' (שכבה 1א'-ב' של ידין).

שטח ח2 נמצא ממערב לשטח ח1. מטרת החפירה הייתה לבחון האם קיימים מבנים נסמכים למקדש בצמוד אליו ולהבין את הקשר של מבנים אלו למקדש המלכותי. השטח כלל שישה ריבועי חפירה והתגלו בו ממצאים מתקופת הברונזה התיכונה (שכבה 3 של ידין) ועד התקופה המודרנית (שכבה 0).

הדיון בממצאים יתקיים לפי השטחים השונים ונציין את הממצאים החשובים ביותר שהתגלו בכל שטח.

שטח ח1:

בשטח זה נחפרו שלושה תת-אזורים:

הפאביסה:

בור גניזה פולחני גדול התגלה בריבוע הדרום-מזרחי של השטח. בור זה נחפר כבר על ידי ידין בשטח של 7.5 מ' (צפון-דרום) על 10 מ' (מזרח-מערב), לעומק מרבי של 1.4 מ' במרכז הפאביסה. ידין מציין כמות גדולה של כלים המאפיינים את תקופת הברונזה המאוחרת ב' (1400 – 1250 לפנה"ס), כולל קערות, קובעות, כנים ושברי כלים מעוטרים. החפירה שלנו זיהתה כי הבור ממשיך להעמיק מעבר לעומק המקסימלי שידין זיהה. במהלך החפירה הצלחנו לזהות אזורים שנחפרו כבר על ידי ידין ואזורים שלא נחפרו על ידיו, הן לפי אופי הסדימנט והן לפי הממצאים שהתגלו (כלים שלמים וכמויות גדולות של עצמות וממצאים אחרים). בפאביסה התגלו כמויות גדולות של קערות (עמוקות ומזוות), קובעות, נרות וכלים מיניאטוריים

חפירת הפאביסה בחצור, צילום: שלומית בכר - אוניברסיטת חיפה

מבנה השער:

מבנה זה נחפר כבר על ידי ידין, אשר תיארך את המבנה לתקופת הברונזה המאוחרת א' (1550 – 1400 לפנה"ס). שכבת הברונזה התיכונה ב'-ג' (1750 – 1550 לפנה"ס) נחפרה על ידי ידין באזורים מצומצמים ביותר בחצר המקדש וממנה מוכרים בעיקר ריצופים של החצר. במסגרת החפירות המחודשות בשטח ח', נחשפו שלושה שלבים נפרדים למבנה השער המעידים כי מבנה השער נבנה כבר בתקופת הברונזה התיכונה (איור 3). בנוסף, בבור בסמוך למבנה השער חשפנו בור בו נטמן אורתוסטט באורך של כ-1.7 מ', אשר ככל הנראה שימש את מבנה השער בשלב הקדום (איור 3 למטה).

מבנה השער בחצור עם השלבים הקדומים, הצפון למעלה. שימו לב לאורתוסטט הטמון בבור בפינה השמאלית של מבנה השער, צילום: שלומית בכר - אוניברסיטת חיפה

אזור עליון:

אזור זה נמצא במדרון תלול המשתפל מדרום מערב לצפון מזרח והוא החלק המערבי ביותר של שטח ח1. בשלושת הריבועים שנחפרו באזור זה זוהתה אדמה כהה, מהודקת  וקשה שהצטברה עד גובה רב ומתחתיה סדימנט בהיר ובו התגלתה שכבה של ממצא קרמי במפלס אחיד הכולל מקבצי חרסים וקערה מזווה שלמה, וזאת בניגוד לשכבת המילוי הכהה שהייתה כמעט נטולת ממצא. בשלושת הריבועים התגלה תליון מברונזה זהה בצורת סהר.

שטח ח2:

בשטח זה זוהו שלושה תת-שלבים שונים:

שלב 1:

זהו השלב המאוחר ביותר בו התגלו מספר קירות שהיו בנויים בצורה לא אחידה ולידם ערמות סיקול או ערמות שנוצרו כתוצאה מסחף (איור 4). בסמוך לקירות אלו התגלו חרסים שחוקים, מטבעות וכלי מתכת. הממצא הצביע על תיארוך שכבה זו לעת המודרנית.

קירות וערימות הסיכול המודרניות בחצור, מבט למערב, צילום: שלומית בכר - אוניברסיטת חיפה

שלב 2

(תקופת הברונזה המאוחרת ב'): אל שלב זה ניתן לייחס בור וכן קיר בנוי שאליו ניגשו מפלסי חיים ונבנה לידו טאבון גדול (ראו בתמונה מטה). ככל הנראה בשלב זה האזור היה חצר פתוחה. הקשר בין האזור הפתוח לבין המקדש עדיין אינו ברור.

הקיר הבנוי מתקופת הברונזה המאוחרת, בחצור, הצפון מימין, צילום: שלומית בכר - אוניברסיטת חיפה

שלב 3

(מקביל לתקופת הברונזה התיכונה): לשלב זה ניתן לייחס מספר מפלסי חיים ורצפות עפר מהודק שהתגלו ברחבי השטח. על גבי רצפות אלו התגלו ממצאים שונים כגון כלי חרס, להבי מגל מצור, ראש גרזן מברונזה, סיכות רכיסה מברונזה וכן חותם גליל.

בריבוע הדרום-מזרחי של השטח התגלה מתקן בעל רצפת טיח עבה עם מספר קירות בעלי השתמרות גבוהה (איור 6). באזור זה הממצא הקטן היה יותר דל.

מתקן בעל רצפת טיח ומספר קירות המתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה, בחצור, הצפון משמאל, צילום: שלומית בכר - אוניברסיטת חיפה

לסיכום

עונת החפירות המחודשות הראשונה בשטח ח' בעיר התחתית בחצור הביאה לידיעתנו מידע חדש אודות הפעילות שהתקיימה באזור זה בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ואפילו בתקופות המודרניות. בעונת החפירות הבאה אנחנו מתכננים להמשיך ולחשוף את הפעילויות השונות שהתקיימו ממערב לאזור המקדש וכן לחשוף את השלבים הקדומים יותר באזור המקדש עצמו.