מסע בזמן: חוויית צלילה אל שברי אוניית קיטור איטלקית

מאת: זיו נדר, פקח במרחב ים צפון

"ככל שהתקרבנו, הנוף הימי החל להתגלות לעינינו – אוסף מרהיב של שברי אונייה, חלקי מנוע וכלי שיט אחרים שהפכו לבית גידול שוקק חיים תת־ימי". זיו נדר, פקח במרחב ים צפון מספר על מסע ייחודי אל קרקעית הים, שחשף לא רק נופים יפים ואקזוטיים, אלא גם את האתגרים העומדים בפני שמירת הסביבה הימית

שרידי הסירות הפכו לבית גידול שוקק חיים תת־ימי. קרדיט_ זיו נדר
שרידי הסירות הפכו לבית גידול שוקק חיים תת־ימי, צילום: זיו נדר

ב־15 באוגוסט 2024, יצא צוות פקחי מרחב ים צפון לצלילה יוצאת דופן שתכניס אותנו לעומקו של גילוי מרתק.
המטרה: לחקור אתר חדש ולא מוכר לנו במעמקי הים מול ראש כרמל, ולעקוב אחר מין פולש – דג הזהרון. הצלילה הובילה אותנו אל שרידיה של אונייה איטלקית גדולה שטבעה לפני יותר מ-100 שנים, ושקועה כעת בעומק של 10-9 מטרים מתחת לפני הים.

יורדים לעומק הים. צילום_ זיו נדר
יורדים לעומק הים, צילום: זיו נדר

יורדים אל הכחול העמוק

ההפלגה מנמל חיפה הייתה חלקה ורגועה, בניגוד למתח הביטחוני שהורגש בצפון הארץ. השמים היו בהירים, והים נראה מזמין. קיבלנו המלצה ממועדון הצלילה ״פוצקר״ נהריה להגיע לאתר לא מוכר זה, ואכן – המידע שקיבלנו הוביל אותנו אל מצוף ההתקשרות שסימן את מיקומה המדויק של האונייה הטבועה. 300 מטר מזרחית למצוף של אוניברסיטת חיפה, גילינו את נקודת הצלילה.

לאחר קשירת הספינה למצוף, התחלנו לרדת לעומק, כשהחבל משמש לנו כמדריך אל תוך הכחול העמוק. ככל שהתקרבנו, הנוף הימי החל להתגלות לעינינו – אוסף מרהיב של שברי אונייה, דודים, חלקי מנוע, וכלי שיט אחרים שנשברו (שהתפרקו?) עם השנים והפכו לבית גידול שוקק חיים תת־ימי. בזכות תנאי הראות הטובים יכולנו לראות את השרידים כבר מעומק פני הים.

המראות היו מרהיבים: שברי האונייה הגדולה שוכנים במעמקי הים, מוקפים במגוון דגים, אלמוגים וצומח תת־ימי ייחודי. המינים שפגשנו היו מגוונים, כאשר לצד דקרים וספרוסים, שוחים מינים פולשים כמו הזהרונים והתוכינונים, שהשתלטו על הסביבה.

וסף שברי אנייה, דודים, חלקי מנוע, וכלי שיט אחרים. קרדיט_ זיו נדר
וסף שברי אנייה, דודים, חלקי מנוע, וכלי שיט אחרים, צילום: זיו נדר

הרפתקה במעמקים

אך לא רק הנוף והדגה ריתקו אותנו. הסיפור מאחורי האונייה האיטלקית העמיק את תחושת ההרפתקה. הכלי הגדול, ככל הנראה אוניית קיטור שהיתה שייכת לחברת ספנות איטלקית, טבע בשנת 1904. אף שאין מחקרים רבים עליה, נמצאו עדויות לכלים וסחורות שהיא הובילה בשעתו. הצלילה הפכה למסע בזמן – אל תקופה אחרת, בה אוניות קיטור שלטו בימים.

הצלילה אפשרה לנו לא רק להכיר אזור חדש ולגלות את הנוף התת־ימי, אלא גם לבחון את האיום האקולוגי המתגבר של מיני הדגים הפולשים, אשר עלולים עם הזמן להחליף את הטורפים המקומיים כמו הדקרים. כמויות הזהרון שנמצאו היו רבות ומטרידות, מה שמחזק את הצורך במעקב ובקרת אוכלוסיות אקטיבית של מינים פולשים בים התיכון.

האנייה האיטלקית. קרדיט_ זיו נדר
האנייה האיטלקית, צילום: זיו נדר

לחשוף אקזוטיקה – ואתגרים

בסיומה של הצלילה, הצוות עלה אל פני המים בתחושת סיפוק. המסע אל קרקעית הים חשף לא רק נופים יפים ואקזוטיים, אלא גם את האתגרים העומדים בפני שמירת הסביבה הימית ואת הצורך להגן על המערכות האקולוגיות של הים.

הצלילה לשברי האונייה האיטלקית היא עדות לכוחו של הים – הן ביופיו המהפנט והן באתגריו הסביבתיים.

צפו בסרטון הווידיאו אודות הספינה האיטלקית שצילם הצלם התת ימי אמיר ויצמן:

 

הירשמו למגזין הימי שלנו, "בויה", וקבלו עדכונים מהים לאימייל שלכם:

אולי יעניין אותך גם