מגדלור לים: למנף את הים – וגם לשמור עליו
רותם טריביצקי, מנהלת הפיתוח הימי באתרים תל אביב, חוקרת את החוף העירוני כדי ליצור כלים מדעיים שיתמכו בקבלת החלטות לגבי פיתוח בר-קיימא של החוף והים בתל אביב-יפו. לקחנו אותה לשיחה על כלכלה כחולה, על חדשנות ובעיקר – על שמירת טבע באמצעות פיתוח. ויש גם אפליקציה ייחודית ששווה לחכות לה
"האוקיינוסים הם ה'יבשה' שעדיין לא גילינו" אמרה רותם טריביצקי, מנהלת הפיתוח הימי באתרים תל אביב, בראיון שנערך איתה לפני כשנתיים ב-CTech. "כמעט הכל ידוע, חוץ מהאוקיינוסים. אומרים שהירח נחקר יותר מאשר קרקעית האוקיינוס. שם אנחנו יכולים למצוא גילויים חדשים – זה הסְפָר האחרון".
מגדלור אחד – שלושה נושאי ליבה
קבוצת "אתרים" היא התאגיד העירוני שמופקד על פיתוח וניהול רצועת החוף של תל אביב-יפו, רצועה הנמתחת לאורך 14 ק"מ – מהרצליה בצפון ועד בת ים בדרום. באתרים הקימה רותם גוף ייחודי, ששמו מרמז לא מעט על פעילותו ומטרותיו. זהו "מגדלור", המכון לחקר רצועת החוף תל אביב-יפו. בתפקידה, חוקרת רותם את החוף העירוני במטרה לפתח כלים מדעיים שיתמכו בקבלת החלטות לגבי פיתוח בר-קיימא של החוף והים בתל אביב-יפו.
רותם מונה את שלושת נושאי הליבה שבהם עוסק מגדלור: הראשון הוא תנאי הים ומזג האוויר באקלים משתנה, השני הוא הסביבה החופית והמערכת האקולוגית, והשלישי הוא חדשנות ימית וכלכלה כחולה – מונח בכלכלה המתייחס למינוף, והתחדשות של הסביבה הימית.
אם היית יכולה לסכם במשפט או שניים את מוקד הפעילות של מגדלור – מה הבשורה שהוא מביא עמו? "קודם כל, את הרעיון של שמירת טבע באמצעות פיתוח. זה אומר הנגשה, שיקום, הרחבת השימושים בשירותי המערכת ועוד. בנוסף, אנו רואים חשיבות רבה בכל הקשור לשיתופי פעולה ברמה הארצית".
הים זוכה לראייה רחבה
נקישות המטקות, צהלות הילדים, השמשיות הצבעוניות ואינספור המבלים שמתמסרים אליו ומוצאים בו מקור רוגע. הים הוא חלק מחיינו, אך הים הוא הרבה יותר מאותו "כחול גדול" שניצב שם ברקע. לדברי רותם, הים הוא משאב שיש להסתכל עליו בראייה רחבה ככל האפשר, "כמו שאני רואה את הדברים, שיתוף פעולה הוא הדבר הכי חשוב בהתנהלות נכונה מול הים. כדי לייצר את קו החוף החכם והחדשני ביותר שעיר יכולה לנהל, יש צורך בראייה אסטרטגית רחבה מאוד, לצד ההבנה שצריך לשתף פעולה עם כל העולם. וזה קורה מול ברצלונה, ארה"ב והמזרח התיכון אבל גם עם דגש פנים ארצי גדול, יחד עם ערי חוף נוספות, משרדי הממשלה הרלוונטים, האקדמיה והשוק הפרטי".
איך עושים את זה בפועל? "חלק גדול מהעשייה הוא לייצר טכנולוגיות לשימוש בים כמשאב, תוך כדי שמירה עליו. רצועת החוף של תל אביב יפו היא ממשק בין חוף עירוני מפותח וערכי טבע מגוונים.
לדוגמא: בטון המשמש לבנייה בים כדי לענות על צרכי הפיתוח העירוניים: שוברי גלים, קירות ים, מרינות ובו זמנית בזכות ההרכב והמבנה הייחודי של הבטון תתאפשר התיישבות של מיני מפתח ישיבים והעשרה של המערכת האקולוגית הימית.
הרווחה של הים היא הכלכליות שלנו, ואפשר לעגן את שמירת הטבע בתוך הרווחה שלנו".
ניצול ושימור אינם הפכים? "בעולם הבינו שמעבר לשימושים הברורים מאליהם, הים מציע שפע של הזדמנויות חדשניות, ואת החדשנות הפוטנציאלית הזו יש למנף בזהירות מופלגת – מבלי לפגוע בים עצמו או באקוסיסטמה המתקיימת בו. 'כלכלה כחולה' משמעותה פיתוח מיזמים חדשים המתבססים על נכסי הים. דוגמה לכך היא פיתוח אפליקציה שלנו שמצד אחד מנהלת מעגנות בצורה מיטבית ומעודדת תיירות וספורט ימי בעיר ומצד שני עושה אופטימיזציה למקומות עגינה וחוסכת בניית מעגנות נוספות.
כולנו בעד שמירת טבע אבל יש אסכולות איך לעשות זאת. יש מי שאומרים לשים גדר מסביב להכל, ויש מי שסבורים שיש דרכים שבהם הפיתוח יכול גם ממש לשמור על הטבע".
כאשר היא מתבקשת לתת דוגמה, מספרת רותם על נמל יפו – הנמל הפעיל העתיק בעולם – שבו מתבססת בשנים האחרונות פעילות חדשנית ענפה ומרתקת. אחד ממוקדי הפעילות המרתקים הוא BETA SITE למיזמי חדשנות ימית אורבנית, אותם מקיימים יזמים בסביבה הטבעית והנכונה להם. על אתר האינטרנט של "אתרים" מתואר מרחב מיוחד בנמל ביפו, שבו אפשר למצוא כבר היום מיזמים מעולם האנרגיה המתחדשת, שיקום אקוסיסטמות ימיות, וניהול חכם של מרינות.
ההשראה: רשות הטבע והגנים
אחד הכלים שבהם עושה שימוש מגדלור הוא תוכנית ניטור ימי בחופי תל אביב-יפו. התוכנית נועדה למפות ולאפיין את רצועת החוף, לספק כלים לניהול מושכל של רצועת החוף וכן לחבר בין העיר לים. התוצאה היא דוח מפורט על כל אתרי הטבע וערכי הטבע בים. אך כדי להנגיש לציבור הרחב את תוצרי הניטור, מפתח בימים אלו המגדלור אפליקציה שמציגה את המגוון הביולוגי בחופי תל אביב – ממיני דגים וסרטנים ועד אצות ואפילו ציפורים. האפליקציה מיועדת למטיילים, רוחצים בחוף, משנרקלים, גולשים, שייטים צוללים – ורותם מקווה שהיא תושק עוד השנה.
״אנחנו חוקרים כל הזמן כיצד לייצר את הממשק הנכון ביותר בין העיר לים. בתוכנית הניטור האקולוגי של חופי תל אביב, אנו בוחנים את ההשפעות של העיר על הים – וגם את השפעות הים על העיר.
תוכנית הניטור, מזכירה את זו של רשות הטבע והגנים, שהיוותה השראה לשיטות המחקר המיושמות בדיגום. הכוונה היא לייצר כלים יישומיים שנותנים תמונת מצב של כל חוף, הבריאות האקולוגית שלו, שירותים ומתקנים לחופים, כלכלה כחולה ועד כמה כל חוף מפותח בכלים האלה. התקווה היא גם להפיץ זאת הלאה לערים נוספות בישראל.
חוף חכם, בר-קיימא וטוב יותר לים – ולאנשים
הכלכלה הכחולה היא תעשייה חובקת עולם ועצומת ממדים, הנודעת בתחומים רבים – מאנרגיה ועד נמלים תעשייתיים. "במגדלור, השאיפה היא למצוא נישות חדשות, הזדמנות חדשות לפיתוח הכלכלה הכחולה – שמתאימה לחוף העירוני. עבורנו זה חייב להיות עירוני. מה שמייחד אותנו זה שאנחנו מתמקדים בחדשנות. אנחנו רוצים שהחוף שלנו יהיה חכם, בר-קיימא, וטוב יותר לסביבה הימית – וגם לאנשים. אנחנו שואפים שהוא יהיה מנוע כלכלי עבור העיר".
האם לדעתך ישראל יכולה להיות מובילת דרך בתחום הכלכלה הכחולה? "חד-משמעית כן. באחד הראיונות שנערכו איתי בעבר, אמרתי שדוד בן-גוריון, מייסד מדינת ישראל וראש הממשלה הראשון, הדגיש את חשיבותו של משאב הטבע הגדול ביותר של ישראל – הים. ואני מסכימה איתו לחלוטין".
הירשמו למגזין הימי שלנו, "בויה", וקבלו עדכונים מהים לאימייל שלכם:
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
דפים קשורים