קיפון בורי: הדג הקוסמופוליטי

קיפון בורי (Mugil cephalus), הקרוי גם קיפון גדול-ראש, הוא המין בעל התפוצה הרחבה ביותר בעולם מבני משפחת הקיפוניים, המונה קרוב ל-80 מיני דגים. את הבורי תוכלו לפגוש בצמוד לחוף, ליד שוברי גלים, בלגונות, באסטוארים (אזורי המפגש בין מי הנחל למים הים) של נחלי החוף ובכנרת.

גם בים, גם במים מתוקים

לדג הנפוץ הזה ישנה גם נציגות ישראלית מכובדת – בחופי ישראל ידועים שבעה מינים ממשפחת הקיפוניים, שישה מהם מקומיים ואחד (קיפון קריני) הוא מהגר מים סוף. למעשה, קיפון בורי הוא אחד ממיני הקיפונים השכיחים בישראל – והוא בעל תחום תפוצה קוסמופוליטי הידוע ממים חופיים באזורים ממוזגים, טרופים וסאב-טרופיים, במרבית הימים והאוקיינוסים בעולם.

והנה עובדה מרתקת: חלק ממיני הקיפונים הם דגים בעלי אורח חיים קטדרומי, החיים גם בים וגם במים מתוקים, אך מתרבים רק בים. קיפון בורי מתרבה בחופי ישראל בין יולי לדצמבר. בעונת הרביה, פרטים בוגרים מתרחקים מהחוף ומתרבים באגרגציות גדולות בים הפתוח, שם בוקעות הביצים והלארוות מתפתחות – ולבסוף הן חוזרות לחוף. הדגיגים הצעירים מתמקמים במים מאוד רדודים, על קו החוף, שם הם מוצאים מזון ומחסה מפני טורפים. כשהם מעט יותר גדולים, הם מתמקמים בשפכי נחלים ומשם נודדים במעלה הנחל, לעיתים במרחק גדול מהחוף. למעשה, המכשולים העיקריים שמגבילים היום את נדידת הדגיגים במעלה הנחל הם חסמים פיזיים שהוקמו באדיבות האדם. כך למשל, סכרים.

הפרטים הצעירים והמתבגרים נמצאים בעיקר בשפכי נחלים, לאורך האסטואר ובנחלים עצמם, והבוגרים – בים, בעיקר בשכבה העליונה ביותר בגוף המים. עם זאת, דפוס החיים הקטדרומי שמאפיין את הקיפון בורי באזורנו, אינו אחיד בכל אוכלוסיות הבורי בעולם, ובאזורים מסוימים מעביר הבורי את כל שלבי חייו בים. הבורים ניזונים בעיקר מזואופלנקטון, רקב צמחים וחומר אורגני ששוקע לקרקעית (detritus), ובזמן האכילה הם בולעים חול המשמש לטחינת המזון בקיבה.

משגשג בזכות הגמישות הפיזיולוגית

הגמישות הפיזיולוגית של הבורי לתנאי סביבה משתנים (מליחות, טמפרטורה, ריכוזי חמצן ועכירות) בשלבי חייו השונים, והרמה הטרופית (מזונית) הנמוכה שבה הוא ממוקם במארג המזון, מאפשרים לו לשגשג באזורים רבים בהם הוא חי. המאפיינים הללו הפכו את הבורי לדג אטרקטיבי לחקלאות מים מתוקים וחקלאות ימית. למעשה, חקלאות של דגי הקיפון התקיימה במשך עשרות ואף מאות שנים במדינות שונות. עד היום נחשב הבורי למין חקלאות חשוב במצרים, היצרנית הגדולה בעולם של קיפונים, שם מגדלים את הבורי בלגונות רדודות, בכלובים בים, בדלתה של הנילוס ובתעלת סואץ. גידול דגי הבורי מבוסס בעיקר על איסוף דגיגים מהבר וגידולם עד לגודל מסחרי.

ומה קורה בישראל? בחקלאות המים המקומית החלו לגדל קיפונים בסוף שנות ה–50 של המאה הקודמת. דגיגי הקיפון, בעיקר קיפון בורי, נאספים מנחלי החוף במהלך חודשי החורף, בתקופות של סערות – בהינתן רישיון הדיג וההיתרים המתאימים – ומועברים לגידול בבריכות וגם לאכלוס בכנרת.

משפרים את איכות המים בבריכות הדגים

בתהליך הגידול בבריכות ניזונים הבורים מחומר אורגני ששוקע לקרקעית וכולל גם שיירי המזון של מיני דגים אחרים שמגדלים איתם וממיקרו אצות, ובכך הם משפרים את איכות המים. למעשה, דג הבורי הוא המין השלישי בהיקפי הגידול המסחרי בישראל אחרי האמנון והקרפיון. מלבד איסוף דגיגי קיפונים מהבר, קיימים שני מקורות נוספים אך מצומצמים של דגיגים לגידול הבורי בישראל והם כוללים יבוא של דגיגים שנאספו מהבר במדינות אחרות וייצור של דגיגים במכוני רביה.

לאיסוף הדגיגים מהנחלים והעתקתם לבריכות או לבתי גידול אחרים יכולה להיות השפעה על אוכלוסיות הבר, ואף על כלל המערכת האקולוגית בנחלים. עם זאת, קשה להעריך את ההשפעות הללו בפועל, בייחוד בנחלי החוף שסובלים מריבוי עקות. מסיבה זו, מובן שישנה חשיבות לצמצום איסוף הדגיגים מהבר ולהגברת ייצור הדגיגים במכוני רבייה. הודות למאמצי מחקר שהושקעו בשנים האחרונות בגידול קיפונים בישראל, הצליחו לפתח טכנולוגיות מתקדמות לרביה של קיפונים בשבי, אך נותרו אתגרים נוספים בגידול הלארוות, אתגרים שמגבילים את יכולת ייצור הדגיגים.

***

ד"ר שבי רוטמן היא אוצרת אוסף הדגים, חברת הסגל הבכיר וחוקרת במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל–אביב. היא עוסקת בחקר דגי מים מתוקים ודגי ים משנת 2007, מתמחה בטקסונומיה, ביולוגיה, אקולוגיה ופרזיטולוגיה של דגים, ומתמקדת בדגים קריפטיים, במינים פולשים ובאינטראקציות בין טפיל לדג המאכסן.

***
טוביה קורץ הוא מאייר ישראלי בסגנון ריאליסטי, המתמחה באיור טבע, בעלי חיים וצמחים וכן באיורי היסטוריה צבאית ואמצעי לחימה. בשנות ה-70 הוא עבד כאנימטור בטלוויזיה החינוכית. תיק עבודותיו כולל גם את הפתיח לתוכנית "רגע עם דודלי", הנפשות ל"רחוב סומסום" ואת הפתיח לתוכנית הילדים "פרפר נחמד". כיום, בגיל 77, ממשיך טוביה לאייר איורי טבע ונוף עבור מוסדות בינלאומיים, בולים של חברת דואר ישראל ואת החי והצומח עבור רשות הטבע והגנים.