זהרון הדור: האם זהו הדג הפולש המוצלח בעולם?

אל תטעו בו: אמנם יש לו הופעה מרשימה והוא מתהדר בסנפירים מאורכים ובצבעים בולטים – אבל מדובר בטורף-על קשוח במיוחד. הכירו את הזהרון ההדור (Pterois miles), דג ממשפחת העקרבנוניים המבלה את רוב שעות היום בשוניות טבעיות/מלאכותיות או בסמוך אליהן, ולעיתים במרבדי עשב ואצות. גם בחופי אילת הזהרון הוא דג שכיח ודומיננטי מטבעו, שאותו ניתן לפגוש בכל פינה.

יש מי שמכנים אותו "הדג הפולש המוצלח בעולם" – ויש לכך סיבה טובה. הזהרון פלש לים התיכון דרך תעלת סואץ והחל להתבסס ולהרחיב את תפוצתו בהדרגה בחופי אגן הלבנט בשנים 2013-2012, אז תועד בחופי לבנון וקפריסין. זמן קצר לאחר מכן הוא כבר נצפה בצפון החוף הישראלי. בעשור שחלף, הזהרון הרחיב את תפוצתו מערבה וצפונה לחופי טורקיה ויוון, והפך לשכיח באגן המזרחי של הים התיכון, למעט במים הקרירים שבצפון הים האגאי ובים האדריאטי.

בישראל, הזהרון התבסס לכל אורך רצועת החוף הים תיכוני והוא שכיח בעיקר בשוניות סלעיות או מלאכותיות מרוחקות מהחוף ומעט עמוקות. הוא אפילו מתועד בגני הספוגים הייחודיים המצויים בעומקים של 100 ואף 120 מטרים!

מתרבה אחת לשלושה ימים

מספר מאפיינים מאפשרים לזהרון להתבסס בבתי גידול חדשים ולהפוך בהם למין פולש מוצלח – וגם מדאיג במיוחד:

ראשית, הוא גדל בקצב מהיר ומתחיל להתרבות בגיל מוקדם, עוד לפני שמלאו לו שנה אחת. הזהרון אף יכול להתרבות אחת לשלושה ימים במים חמימים, כאשר נקבה אחת יכולה להטיל סה"כ עד כשני מיליון ביצים בשנה.

שנית, הזהרון מסתגל במהירות לטווח רחב של תנאי מחיה, בהם טמפרטורה, עומק ומליחות, ובכך הוא מסוגל להרחיב את תפוצתו.

לבסוף, מדובר בטורף-על עם תיאבון גדול במיוחד שבולע בקלות כל בעל חיים שמתאים למידות פיו, ובעיקר דגים קטנים בבית הגידול הסלעי. טורף זה אף מצויד בקוצי ארס ארוכים ומאיימים שמגנים עליו מפני טורפים אחרים.

בשורה התחתונה, אוכלוסיית הזהרון יכולה לגדול בקצב מהיר וגדול משמעותית מקצב הגידול של טורפים מקומיים כמו דגי הדקר. התוצאה: ריבוי הזהרונים יכול להשפיע לרעה על אוכלוסיות דגים מקומיים הן על ידי טריפה והן בתחרות עם טורפים מקומיים על מזון.

זהרון הדור צופה בטרף, צילום: דר שבי רוטמן

סוד ההצלחה של השחיין גרוע

נשאלת השאלה כיצד הצליח שחיין גרוע למרחקים ארוכים כמו הזהרון לחצות את תעלת סואץ ולאכלס בתי גידול מרוחקים מהחוף כמו שוניות עמוקות ואיים בים התיכון? התשובה לכך טמונה בשלב הצעיר והפלנקטוני בחייו, שבו הוא נמצא בגוף המים ותלוי בזרמים.

בתהליך הרביה, מאסה של ביצים מופרות צפות אל פני המים ולאחר 36-24 שעות בוקעת מהן לארוות (פגיות) שמתפתחות בגוף המים (בסביבה הפלאגית). וכך הן נעות במשך כארבעה שבועות עם זרמי הים. בתקופה זו, הלארוות מופצות למרחקים גדולים, ולאחר שמסתיים שלב זה של ההתפתחות הן מגיעות לבית גידול חדש שבו הן יתיישבו, ואם יהיו בו תנאים מתאימים – יתפתחו לדגים צעירים ויגדלו.

אבל זהו רק חלק מסיפור התפוצה של הזהרון ההדור: שלבי החיים הפלנקטוניים יכולים גם לעבור עם מי נטל של ספינות (מי ים שספינות נושאות במכלים מיוחדים כדי לאזן את היציבות שלהן) לנמלים מרוחקים ולהרחיב את אזור התפוצה הנפלש.

על פי מחקרים גנטיים, הפצה של שלבים צעירים של זהרון דרך תעלת סואץ התרחשה מספר פעמים, כלומר, הפלישה לא היתה אירוע חד-פעמי, וההנחה היא שאירועים כאלה ימשיכו להתרחש כל עוד נתיב המעבר יאפשר זאת.

צוללת צופה במרחק בטוח בזהרון הדור, צילום: דר שבי רוטמן

הזהרון: כאן כדי להישאר

ברוב המקרים, תהליך פלישה של מינים בסביבות ימיות – בהנחה שלא הצליחו (או ניסו) למנוע אותו – הוא תהליך שלא ניתן להחזירו לאחור, במיוחד כשמדובר במין שמתבסס בקצב מהיר. במילים פשוטות: מרגע שהזהרון השתקע בחופי הים התיכון, הסיכוי להעלים אותו מהנוף הפך לבלתי אפשרי.

העובדה שהתקיימו מספר אירועי פלישה מדגישה עוד יותר שהזהרון "כאן כדי להישאר". עם זאת, התמודדות עם פלישת הזהרון יכולה להתמקד בצמצום ההשפעה שלו על הסביבה, ובייחוד באזורים רגישים כמו שמורות טבע ימיות. הסרה ממוקדת ומתואמת של זהרונים המתבצעת פעם אחר פעם בשטחים קטנים החשובים לשימור הוכחה כיעילה בהפחתה של מספר הזהרונים, וכך גם בכל מה שקשור להשפעה שלהם על הסביבה.

חשוב לדעת: דיג זהרונים מותר בים התיכון בלבד ומחוץ לשמורות טבע. חשוב כמובן לזכור שהזהרון ארסי (אך אינו רעיל) והוא נושא 13 קוצים ארסיים בסנפיר גב, קוץ ארסי בשני סנפירי הבטן ושלושה קוצים ארסיים בסנפיר השת. כדי להימנע מדקירה, מומלץ להצטייד בכפפות מתאימות, במכל קשיח ובמספריים.

פגשתם זהרון בים התיכון?

מוזמנים לדווח על תצפיות בקבוצת הפייסבוק "דיווחי דגים פולשים בישראל"> 

***
ד"ר שבי רוטמן היא אוצרת אוסף הדגים, חברת הסגל הבכיר וחוקרת במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל-אביב. היא עוסקת בחקר דגי מים מתוקים ודגי ים משנת 2007, מתמחה בטקסונומיה, ביולוגיה, אקולוגיה ופרזיטולוגיה של דגים, ומתמקדת בדגים קריפטיים, במינים פולשים ובאינטראקציות בין טפיל לדג המאכסן.