אברתן רחב שן: תצפיות מפתיעות על הבטאי המסתורי

החוקרים, כמו גם חובבי הים, לא ציפו לכך: בשנים האחרונות תועדו להקות ענק של אברתנים רחבי שן (Rhinoptera marginata), הפוקדים את חופי ישראל בעונת האביב. תיעוד של כ-400 פרטים השוחים יחדיו הפתיע את החוקרים וריגש רבים מחובבי הים, מאחר שמין זה אינו נפוץ בים התיכון, ותעודים של להקות נחשבים לעניין נדיר ביותר.

אברתן רחב שן: 100 מטרים מתחת לפני הים

אברתן רחב שן הוא בטאי ממחלקת דגי הסחוס, השייך לקבוצה המכונה "עטלפי ים". בעלי חיים אלו אינם נחים על הקרקעית אלא שוחים בגוף המים. סנפירי החזה של האברתן פרוסים לצדדים בדומה לאברות כנפיים, ועל כן קיבל את שמו – אברתן. גופו אפור וחלק, וראשו מופרד מהגוף ונחלק לשתי בליטות מעל כל עין. אברתנים הם בטאים בינוניים המגיעים לרוחב של עד שני מטרים,  ושוחים במים עד לעומק של 100 מטרים. הם ניזונים מחסרי חוליות ודגים קטנים, ועל כן נשארים באזורי הריף הסלעי וניזונים מהקרקעית או הסלע. זנבם כאורך גופם ובבסיסו קוץ המשמש להגנה מפני טורפים.

למעשה, לא הרבה ידוע על אורח החיים של האברתן רחב השן. מה שידוע הוא שהם מתרבים בהשרצה, כמו רוב הבטאים, ושההיריון שלהם נמשך כשנה ובסופו מגיחים 6-2 אברתנים צעירים. נתונים אלו מביעים על קצב רבייה נמוך ביותר, אפילו ביחס לבטאים אחרים, שלרובם רבייה מוגבלת.

עד לפני כשנתיים ידענו מעט מאוד על הופעת האברתן בחופי ישראל. מדיווחים שהגיעו לפרויקט איסוף התצפיות של עמותת כרישים בישראל, דווחו מקרים בודדים של להקות אברתנים, ובכל פעם באזור אחר, ואף בעונות שונות. פעם היו אלו 50 פרטים ובפעם אחרת – 13 בלבד. מעבר לכך, אברתנים נצפו כל השנה במספרים קטנים, בעיקר בצפון הארץ.

להקת אברתנים בחופי ישראל, צילמה דר שבי רוטמן

הגילוי של הצולל החופשי

כל זה השתנה בשנת 2022: בעקבות דיווח של דייג צולל חופשי, התגלתה להקה גדולה דרומית לתחנת הכוח בחדרה, במרחק קצר מהחוף. דיווחים שזרמו בשבועות הבאים הראו כי הלהקה נשארת באזור לאורך זמן ואינה רק חולפת, כפי שחשבנו בעבר.

באופן מפתיע, באותה עת נתפסה להקה גדולה של אברתנים מול חופי פלמחים. הדייגים שעבדו עם רשת הקפה זיהו את הדג המיוחד ושחררו מהרשת את הלהקה כולה. התצפית הזו הבהירה באופן ברור: קיימות להקות נוספות שעוברות מול חופינו – ועוד רב הנסתר על הגלוי. באביב 2023 כבר ציפינו מראש לבואה של הלהקה, וצלמי רחפנים הצליחו לתעד את הגעתה לאזור מבעוד מועד. במהלך חודש שלם זכינו לעקוב אחרי הלהקה הגדולה ולתעד את נוכחותה באזור.

היעד: לשפר את ההגנה על אברתן רחב שן

אברתן רחב שן נפוץ בים התיכון (בעיקר בחלקו הדרום-מזרחי) ובמזרח האטלנטי, אזורים שבהם לחץ הדיג גבוה מאוד. בגלל קצב הרבייה האיטי שלו, ונטייתו להתלהק במספרים גדולים, מין זה רגיש במיוחד ללחץ דיג, ועל אף חוסר מידע על האוכלוסיות, ההערכה היא שכמו מינים דומים לו – הוא חווה בעשורים האחרונים ירידות משמעותיות, עד כדי 80 אחוזים בכמות הפרטים. מסיבות אלו האברתן מוגדר כמין בסיכון קריטי.

אין ספק שבמטרה לשפר את ההגנה על מין זה, יש צורך חיוני במידע ומחקר נוספים, בעיקר על תנועתם בים התיכון. מידע מסוג זה יסייע להבין את נקודות הכשל בשמירה עליו – ויחשוף אזורים משמעותיים למין, שבהם ניתן אולי לחזק את ההגנה עליו. מעקב אחרי אברתנים הוא  מסובך ויקר וידרוש עוד משאבים רבים, אך בינתיים – גילוי ההתקבצות באזור חדרה שופך עוד אור על אורח חייהם.

אירועי התקבצות האברתנים מול חדרה היוו חלק משמעותי בהכרזה על רכסי הכורכר של גדור כאזור חשוב לכרישים ובטאים על ידי ארגון השימור העולמי (IUCN). האזור הוגדר מצפון חוף מכמורת בדרום עד לקצה הרכס, צפונית לכפר הדייגים באולגה. התקווה היא כי ההכרזה תסייע  להגן על המין גם ברמה האזורית.

***

ד"ר עדי ברש חוקרת את האקולוגיה של כרישים ובטאים למעלה מעשור. כיום היא חוקרת פוסט דוקטורט במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, ומנהלת את עמותת "כרישים בישראל" הפועלת למחקר, הנגשה וחינוך. העמותה מפעילה פרויקט מדע אזרחי גדול האוסף מהציבור תיעודים על מפגשים עם דגי הסחוס בים התיכון ובים סוף. אם זכיתם.ן לצלם כריש או בטאי, מוזמנים.ות להיכנס לקבוצת הפייסבוק של העמותה ולשתף את התצפית.