תל לכיש - חפירות בשכבה V
24/07/2024תל לכיש נוצר מהצטברות של ערים רבות מתקופות הברונזה, הברזל והתקופה הפרסית באתר רצף שכבות וממצאים חשובים ביותר שנתגלו על ידי שבע משלחות שונות:
- משלחת בראשות ג'יימס לזלי סטארקי (1932-1938).
- משלחת בראשות יוחנן אהרוני (1966ת 1968).
- משלחת בראשות דוד אוסישקין (1974-1994).
- משלחת בראשות יוסי גרפינקל ומייקל היזל (1913-1917).
- משלחת בראשות סער גנור (2015-2016).
- משלחת בראשות קטרינה סטרייט ופליקס הופלמאייר (מאז 2017).
- משלחת בראשות יוסי גרפינקל והו-גו קאנג (מאז 2022).
עד שנת 2013 לא היו נתונים ברורים על אודות שכבה V, למרות החפירות שערכו שלושת המשלחות הראשונות. לכן המשלחת שלנו מתמקדות בשכבה V, היא השכבה הראשונה של תקופת הברזל. שכבה V נוסדה על גבי שכבה VI, העיר הכנענית האחרונה שנהרסה בסביבות 1150 לפנה"ס. התל היה נטוש כמה מאות שנים, ואז נוסדה שכבה V. במחקר היה ויכוח על שני היבטים הקשורים בשכבה V:
- אופי הישוב. האם מדובר בכפר או בעיר מבוצרת.
- מתי נבנתה שכבה V, כשההצעות השונות נעו בין התאריכים 1000 עד 750 לפנה"ס.
משלחת שלנו כבר חפרה בתל לכיש בשנים 2013-2017 במדרון הצפוני של התל, בשטח BC ובשטח CC, שהיו מרוחקים 40 מטר זה מזה. התברר כי לשכבה V הייתה חומה בנויה מאבנים, רוחבה כ-3.5 מטר ונמצא בה מרזב לניקוז מים אל מחוץ לעיר (איור 2). תאריכים רדיומטריים מעידים כי העיר הוקמה במחצית השנייה של המאה העשירית לפנה"ס והתקיימה עד סביבות 860 לפנה"ס.
בשנים 2022-2023 קיימנו חפירות נוספות בתל לכיש לחשיפה נרחבת יותר של שכבה V. נערכו עונות של שלושה שבועות כל אחת, בחורף ובקיץ, בהשתתפות סטודנטים ומתנדבים שרובם הגיע מארצות הברית, אוסטרליה ודרום קוריאה. החפירות התרכזו בפינה הצפונית-מזרחית של תל לכיש ויחד עם החפירות הקודמות נחפרה רצועה של כ 80 מטר.
החפירה התמקדה בחלק הצפון-מזרחי של תל לכיש, וחיברה את שטח BC עם שטח CC. כאן נחשפו מזרח למערב: ארבעה בתי עמודים, סמטה צרה, ומבני מגורים (איורים 5-4). הסמטה מפרידה בברור בין החלק הציבורי לחלק הפרטי. בתי עמודים הם בתי מחסנים המוכרים בארץ באתרים רבים, כמו באר שבע, חצור ומגידו. בכל האתרים האחרים למבני המחסנים שתי שורות של עמודים, אבל בלכיש נמצאה רק שורה אחת של עמודים בכל מבנה, ולפיכך יכלו לאחסן כמות קטנה יחסית של מצרכים. בתי המחסנים, כמו מבני מגורים שנמצאו ממערב להם, ניגשו ונצמדו לחומת העיר. זהו מאפיין ברור של תיכנון עירוני בממלכת יהודה.
יש לציין כי המבנים של שכבה V נעזבו באופן מסודר, ועל גביהם נבנתה חומת הלבנים המאסיבית של שכבה IV. האנשים נטשו את הבתים באופן יזום, ולכן המבנים נמצאו בדרך כלל ריקים מממצאים. פה ושם נמצאו שברי כלי חרס, או כלי אבן שניטש על הרצפה. מדוע היה צורך להחליף את חומת האבן של שכבה V ולבנות במקומה חומה חדשה מלבנים? ייתכן שמצב ההשתמרות של החומה מעיד על המניע. החומה לא השתמרה טוב וחלקים גדולים ממנה נסחפו למדרון. ייתכן כי החומה מוקמה קרוב מידי למדרון העיר ולכן נסחפו ממנה חלקים גדולים. בשכבה IV כבר נקטו במשנה זהירות: החומה נבנתה כמה מטרים מהמדרון, חומרי הבניה הוחלפו מאבנים ללבני בוץ ועובי החומה הוכפל והגיע לכ – 6 מטר.
במהלך עונות החפירה המשלחת דאגה לשמר את מבני העמודים. שני המבנים המזרחיים שנחפרו בעונות 2016-2017 עברו שימור בשנת 2017. מבנים אילו, והמבנים הנוספים שנחפרו בעונות 2022-2023 עברו שימור. פעילות זאת נעשתה בהנחיית המשמרת אורנה כהן יחד עם מתנדבים בחפירה. הם חיזקו את קירות האבן של המבנים באבנים קטנות ובוץ. ראוי להשאיר את מבני העמודים המרשימים פתוחים לקהל המבקר בתל לכיש.
התאריכים הרדיומטריים מעידים שלכיש בוצרה לראשונה בתקופת הברזל המחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס. נתון זה מתאים למסורת המקראית על אודות רחבעם מלך יהודה אשר בנה ערים מבוצרות ביהודה: "וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם, בִּירוּשָׁלִָם; וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר, בִּיהוּדָה. וַיִּבֶן אֶת-בֵּית-לֶחֶם וְאֶת-עֵיטָם, וְאֶת-תְּקוֹעַ. וְאֶת-בֵּית-צוּר וְאֶת-שׂוֹכוֹ, וְאֶת-עֲדֻלָּם. וְאֶת-גַּת וְאֶת-מָרֵשָׁה, וְאֶת-זִיף. וְאֶת-אֲדוֹרַיִם וְאֶת-לָכִישׁ, וְאֶת-עֲזֵקָה. וְאֶת-צָרְעָה, וְאֶת-אַיָּלוֹן, וְאֶת-חֶבְרוֹן, אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִן: עָרֵי, מְצֻרוֹת. וַיְחַזֵּק, אֶת-הַמְּצוּרוֹת; וַיִּתֵּן בָּהֶם נְגִידִים, וְאֹצְרוֹת מַאֲכָל וְשֶׁמֶן וָיָיִן. וּבְכָל-עִיר וָעִיר צִנּוֹת וּרְמָחִים, וַיְחַזְּקֵם לְהַרְבֵּה מְאֹד; וַיְהִי-לוֹ, יְהוּדָה וּבִנְיָמִן." (דברי הימים ב' יא:ה-יב).
במחקר הועלו השערות שונות בקשר לרשימה זאת. זכריה קלאי קיבל את זמנה לימי רחבעם, אבל טען שאינה משקפת את גבולות ממלכת יהודה בתקופתו. נדב נאמן הציע לאחר את הרשימה בכ-200 שנה לימי חזקיהו במלך, פולקמר פריץ הציע לאחר בכ-300 שנה לימי המלך יאשיהו, וישראל פינקלשטיין הרחיק בכ-750 שנה לימי יוחנן הורקנוס. לכל הצעות התיארוך הללו לא הייתה תמיכה בשיטת תיארוך אובייקטיבית, וברור שהן היו השערות בעלמא. אנו עובדים בשיטה שונה, ובמקום להעלות עוד השערה, אנו משתמשים בתאריך רדיומטרי לקביעת הזמן של כל שכבה בתל לכיש. כלומר, לפני שמציעים לקשור ממצא לימי מלך כזה אן אחר, או לאירוע היסטורי כלשהו, אנו בודקים את התאריך בשיטה פיסיקלית, שהיא יחסית אובייקטיבית. רק בשלב השני אנו רואים אם יש אירוע היסטורי שמתאים לתאריך הרדיומטרי. במקרה של שכבה V בלכיש הנתונים הכרונולוגיים מתאימים לימי המלך רחבעם, בנו של שלמה ונכד של דוד. לפיכך סביר בעיננו כי המסורת בספר דברי הימים ב' פרק יא משמרת זיכרון היסטורי. נראה לנו כי מסע פרעה שישק, שנערך בשנה החמישית למלך רחבעם, הביא למסקנה שיש צורך לבצר ערים בממלכת יהודה, שיוכלו לעמוד בפני פלישות דומות. וכתוצאה מהמסע בוצרו 15 ערים בשפלה ובגב ההר.
