המגדל שהוא חומה: מבנה ייחודי לשימור, נטוע במורשת עתיקה

אף שמעולם לא נערכה בו חפירה מדעית רשמית, התל נפגע בשוליו ובמהלך חפירת היסודות למגדל שבפסגתו. מסקרים וממצאים אקראיים התגלו בו עדויות מרשימות לנוכחות אנושית משלהי התקופות הפרהיסטוריות ועד לתקופה העות'מאנית.

בין הממצאים: כלי חרס צבעוניים גדולים מתקופת הברונזה המאוחרת, ששוחזרו והועברו לתצוגה במוזיאון לארכיאולוגיה 'עקבות בעמק'  בגן הלאומי גן השלושה (הסחנה) ; אובסידיאן (זכוכית וולקנית מיובאת ונדירה); חרפושית מצרית וחרסים רבים משלל תקופות. פעילות אינטנסיבית בתל, יחד עם מים זורמים ופעילות בעלי חיים, יצרו שבילים ודרכים שחושפים שרידי קירות ואלמנטים אדריכליים מאבן. התל מכונה בפי המקומיים "תל השלושה".

תל שוכה והמגדל בפסגתו, מבט ממערב. ברקע הרי גלעד, צילם דרור סגל

כל ילד שגדל בניר דוד, ובוודאי המבוגרים ביישוב, מכירים את הסיפור ההרואי ואת הנוכחות הפיזית של מגדל הבטון הניצב כבר 85 שנים בפסגת תל שוכה. המגדל ייחודי בצורתו, במיקומו ובעיקר ברקע התקופה וסיפור הקמתו. ניתן לומר שסיפור הקמת המגדל הוא עוד מיני פרק של "עלייה על הקרקע" ביוזמה מקומית של חברי הקיבוץ, החלוצים הצעירים.

מדרום-מזרח לקיבוץ ניר דוד, בלב הפארק כיום, ניצב על פסגתו של התל הבולט מגדל בן שלוש קומות, הבנוי כולו מבטון מזוין. מהמגדל נשקפת תצפית מרהיבה על הסביבה הקרובה והרחוקה, והוא נראה בבירור מרוב פינות העמק וההר. אפילו מפסגות הרי הגלעד בעבר הירדן ניתן להבחין בו ניצב על התל. בשנות השלושים, התל המקראי הקדום בלט מסביבתו, מוקף ביצות וסבך קנים ופטל. הצמחייה הסבוכה איפשרה לכנופיות ולאורבים להסתתר ולבצע פעולות עוינות. כתוצאה מכך, סבלו חברי היישוב הצעיר תל עמל (כיום ניר דוד) מהתקפות חוזרות מכיוון דרום-מזרח. התוקפים ניצלו את אפשרויות המסתור והמארב שבביצה. מצב הביטחון החמיר עם פרוץ המרד הערבי הגדול, במיוחד לאחר רצח חבר ניר דוד מצפון לתל. החלו סיורי שדות ותצפיות יומיות על התל השולט. שומרים בתורנות ישבו בסככה מאולתרת על פסגת התל, תחת השמש הקופחת, הרוח והגשם, והשקיפו על הסביבה.

בדצמבר 1938 נרצחו במארב, שלושה חברים שהיו בדרכם לשמור על התל. השומר הרביעי קפץ לנחל וניצל. הרובים הושלכו או נפלו למים, וכך נמנעה גניבתם על ידי הכנופיה. עשרות שנים אחרי האירוע, הרובים התגלו באקראי. התפתח קרב גדול עם הכנופיות בסביבה, בהתערבות כוחות בריטיים.

מגדל תל שוכה בעת בנייתו, חורף 1939, באדיבות ארכיון ניר דוד

האירוע עורר הדים רבים בעיתונות, ביישוב העברי ובקרב הצבא הבריטי. גויסו כספים מ"כופר היישוב" ומההגנה, וניתן אישור שלטונות המנדט לבניית עמדה קבועה בפסגת התל, לאחר שקצין המחוז היהודי, ברגמן – לימים הארכיאולוג פרופ' אברהם בירן, שכנע את הבריטים בצורך לשמור גם על עתיקות התל.

מגדל תל שוכה כעמדת שמירה לאחר בנייתו, שלהי שנות השלושים, באדיבות ארכיון ניר דוד

חברי המשק החליטו לבנות מגדל בטון גדול וחזק שיאפשר מגורי עשרה שומרים ותצפית מוגנת מנקודה גבוהה עוד יותר. היה זה מבצע גדול ומורכב, והיו שראו בו עלייה חוזרת להתיישבות על הקרקע. תחילה נבנה גשר על הנחל (הקיבוצים-ג'מעין), והועלו לתל בידיים מכונת הבטון, שקי המלט, הברזל וכל הציוד הנדרש. במאמץ מרוכז בנו את המגדל בינואר 1939, בעבודה מאומצת של מספר שבועות. במגדל הותקנו חלונות ברזל ומתקנים להצבת נשק ומשקפות. למעלה הותקן פרוז'קטור חזק ששימש להארת הסביבה ולאיתות במורס. שמירה רצופה במגדל מנעה לחלוטין התקפות מהמארב, שריפות ונזקים בשדות.

במהלך החלפת המשמרות נהרג חבר קיבוץ נוסף בתאונת ציד מכדור תועה, בעת שהלך לשמור במגדל. גם במלחמת העצמאות שימש המגדל שעל התל לתצפיות ושמירה. עם זאת, כמו במקרים רבים אחרים, הצורך הביטחוני שהוביל להקמתו פחת לאחר זמן קצר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, פסק המרד הערבי, הצורך במגדל התצפית פחת ולבסוף הסתיים. המבנה ניצב כיום בגאון, כעדות אילמת אך מרשימה לאותם זמנים ואירועים, וכסמל לנחישות ולדבקות של החלוצים במשימת ההתיישבות וגאולת הקרקע בעמק בית שאן. על קיר המגדל נקבע שלט עם שמות הנופלים במארב.

המגדל, לפני כשני עשורים ולפני הפיתוח שנעשה על התל, צילום אברהם גרייצר

לאחרונה בוצעו מספר עבודות שימור ופיתוח בתל. יסודות המגדל חוזקו, ונסללו שבילי בטון ורחבות בעלייה אליו ובשטח התל. המגדל עצמו עדיין ניצב בשיממונו, פרוץ ופתוח לכל. (כיום נעול הפתח לעלייה בסולם, וניתן להיכנס רק לקומה הראשונה). מדי פעם מושלך בו זבל, שרידי מדורות, וקירותיו "זוכים" לוונדליזם וציורי גרפיטי. למרות חוזקו, חודרים מי הגשמים וגורמים לברזל להחליד, להתנפח ולפורר את הבטון בהדרגה. העלייה לראש המגדל נחסמה עד להסדרת הטיפוס בעתיד. במקביל הוכנו תוכניות לשימור, שחזור וטיפול במבנה הייחודי. יש לקוות שיימצא התקציב והעבודות יימשכו ויסתיימו.

בנוסף לרשות הטבע והגנים, מעורבים בתכנון השימור המועצה האזורית עמק המעיינות, המועצה לשימור מבנים ואתרים, הקרן הקיימת לישראל ורשות הניקוז ירדן דרומי. גופים אלה מעורבים בהקמת ואחזקת  פארק המעיינות.

המבנה הייחודי מהווה עדות חיה ואילמת לרוח החלוצית ולאירועי התקופה. במשך מספר חודשים בשנת 1939 שימש כ"חומה" חיצונית שנייה, שהגנה על השדות והיישוב הצעיר, בעיקר מכיוון דרום ומזרח. מפסגתו ניתן להבחין בכל המרחב הקרוב והרחוק, בתצפית פנורמית מושלמת. ניכרים היישובים בעמק חרוד, גבעת המורה והר תבור, רמות יששכר וכוכב הירדן, עמק בית שאן והרי הגלעד בעבר הירדן, וכמובן הרי הגלבוע המתנשאים מדרום וממערב.

ממזרח לתל, בקצה הפארק, ניצב בשדה מגדל/עמדה נוסף, דומה אך נמוך וקטן יותר, המכונה "מגדל ג'ורג'". אך זהו סיפור להזדמנות אחרת.

תל שוכה והמגדל בפסגתו, מבט מדרום, צילם דרור סגל

הציבור מוזמן לבקר ב פארק המעיינות, להתרשם ולצפות מהתל, ובעתיד גם מהמגדל. שימור המבנה מחייב להגן עליו מבלייה ולהנגישו לציבור, אך יש לשמור על צורתו האותנטית הייחודית, המסמלת את ייעודו ואת הארכיטקטורה הביטחונית של תקופתו.

לקריאה נוספת:

• 1961, כ"ה שנים לחומה ומגדל, מחצית היובל להתנחלות קיבוץ השומר הצעיר תל עמל (ניר דוד), עמוד 30.
• גרייצר, נ' 2006, בתי הביטחון בעמקי חרוד ובית שאן, אריאל, אוקטובר 2006,    עמ' 61-70.
• סגל, ד',a2013, אבא'לה בוא לפארק, בשביל הארץ,  גיליון 57, אוקטובר- נובמבר
• 2013, רשות הטבע והגנים, עמ' 24-28.
• סגל, ד' 2014, דרך המים, לכל מעין יש שם, מים והשקיה, ארגון עובדי המים, מרץ- אפריל 2014, גיליון מס' 533.
• סגל, ד' הארכיאולוגיה וההיסטוריה של גן השלושה ופארק המעיינות, דפים פנימיים.
• סגל, ד' ולוריא, י', 2004, המגדל על התל, "הגלילה", עלון המועצה לשימור, מרחב צפון.
• צורי, נ',  1962, סקר ארכיאולוגי בעמק בית שאן, קובץ בית שאן, הכינוס ה-י"ז לידיעת הארץ, ירושלים.