תחנה 2 - חיות הבר | Station 2 – Wildlife
שמורת טבע תל דן | Tel Dan National Park
היי זאת שוב אני, סלי הסלמנדרה.
אני והמשפחה שלי חולקים את השמורה עם עוד מגוון גדול של בעלי חיים, למשל השבלול שחריר הנחלים והדגים חפף ישראלי ובינון הירדן. החפף הישראלי מותאם לחיים במים, שזרימתם מהירה והוא מסוגל לעלות במפלים עד גובה מטר וחצי! ובינון הירדן, ניכר בכתמים הגדולים שעל גופו ובצבעו הצהבהב. הוא חי בין אבנים על קרקעית הנחל או טומן את עצמו בחול, לכן אסור לבני האדם להיכנס למים אלא במקומות המותרים לרחצה. על שפת הנחל, אוהבת לרבוץ הלוטרה – טורפת ממשפחת הסמוריים, ונדירה בישראל. ועל הקרקע חיים גם דורבנים, חזירי בר, שועלים, תנים והרבה מיני מכרסמים, למשל יערון גדול, שהוא פעיל לילה וניזון בעיקר מבלוטי אלונים, ומריון מצוי – מכרסם שחי במחילות ואוכל זרעים וירק. בציפורים קשה להבחין בין סבכי הענפים, אך אפשר ליהנות מקול הצטיה – ציפור שיר קטנה המסתתרת ומקננת בסבך – ועל האיים בנחל, מקנן לעיתים נחליאלי לבן.
וכמובן, בל נשכח את אוכלוסייתן הגדולה של הסלמנדרות הכתומות המצויות, הן המשפחה שלי. אולי יהיה לנו מזל ונפגוש חלק מחיות הבר הנפלאות האלה. אבל, אל תתאכזבו אם לא נפגוש אותן, כי זהו סימן טוב – סימן שהחיות מתרחקות מבני אדם וכך הן בטוחות. התקרבות של חיית בר לבני אדם היא סימן לא-טוב: משמעותה שהחיה התרגלה להשיג אוכל מבני אדם והיא מאבדת לאט לאט תכונה חשובה – את מיומנותה למצוא אוכל בעצמה – ועמה את הכושר שלה לשרוד בטבע. יתר על כן, חיות בר שמתרגלות לבני אדם ממש מסכנות את עצמן. הן עלולות להתקרב ליישובים, ולהיפצע, להידרס או להיפגע מירי ציד לא חוקי. אז אם נפגוש בדרך חיית בר, זכרו: נתפעל ממנה רק בעיניים. לא ננסה לגעת בה ומובן שלא נאכיל אותה. הבה נשחק משחק! בטיול בשמורה נסו למצוא חברים שלי שחיים בשמורה או סימנים שהם השאירו – עקבות, שיער, קוצים, עלים אכולים ואפילו בתים, כמו חבריי העכבישים. אה כן כמעט שכחתי: זה הבית שלנו, אז לא פוגעים בבית הגידול שלנו, ולא מתקרבים לחיות בר, בכל גודל שהוא.
המשיכו לצעוד בשביל המונגש לכיוון הגשר מעל הנחל השוצף. שם, בצומת השבילים, פנו שמאלה ולאחר הליכה קצרצרה ליד הנחל פנו שוב שמאלה, לכיוון עין דן. איזו דרך מרשימה תהיה לכם! מחפשים מסלול מונגש? בצומת השבילים, אחרי הגשר, פנו דווקא ימינה אל בריכת השכשוך.
טקסט מונגש:
תחנה מס' 2 – שלט השמורה
היי זו שוב אני – אור, המדריכה הקולית שלכם.
זוכרים שסיפרתי לכם שבשמורה חיים הרבה בעלי חיים?
בואו נכיר כמה מהם:
ה'חפף הישראלי', הוא דג מיוחד מאוד. צבעו אפור, בטנו בהירה וזנבו כהה.
הוא מצליח לחיות במים שזורמים מהר, ואפילו לשחות בכיוון ההפוך מכיוון זרימת המים בנחל.
לא תאמינו אבל ה'חפף הישראלי" מסוגל גם לעלות במפלים קטנים.
דג נוסף הוא 'בינון הירדן'. הוא בצבע בהיר ועל גופו כתמים גדולים וכהים.
בינון הירדן חי בין אבנים על קרקעית הנחל ולפעמים מסתתר בחול.
מהסיבה הזו אסור לנו להיכנס למים.
אם נכנס למים אנחנו עלולים בטעות לדרוך עליו.
גם הלוטרה יודעת לשחות בנחל, אך היא לא דג. היא שייכת למשפחת היונקים.
יש לה גוף צר וארוך, זנב שרירי וחזק ופרווה צפופה המכסה את כולה.
הלוטרה אוהבת לנוח על שפת הנחל.
בישראל אין הרבה לוטרות.
אם נביט היטב ונחפש סימנים של חיות, נגלה שיש גם בעלי חיים שגרים מחוץ למים.
בשיחים שליד הנחל חיים דורבנים, חזירי בר, שועלים, תנים ומכרסמים.
האם אתם שומעים את הצליל היפה הזה?
זו שירתה של הצטיה. הצטיה היא ציפור שאוהבת לעמוד על ענפי השיחים.
קשה לראות אותה, אבל אנחנו יכולים להינות משירתה.
את הנחליאלי אפשר לראות בקלות.
הוא אינו מסתתר בין הענפים. הנחליאלי מטייל על שפת הנחל.
כשאתם מטיילים בשמורה, פקחו עיניים.
אולי יהיה לכם מזל ותפגשו חלק מחיות הבר הנפלאות האלה.
אבל אם לא תפגשו אותן – אל תתאכזבו. זהו סימן טוב!
חיות בר שמתקרבות לבני אדם – מסכנות את עצמן.
אם יתקרבו ליישובים, הן עלולות להיפצע או להידרס.
חיות בר שהתרגלו לקבל אוכל מבני אדם לא יוכלו לדאוג לעצמן בטבע.
לכן, זיכרו: אם נפגוש בדרך חיית בר, לא נתקרב, לא ניגע בה ולא נאכיל אותה.
אגלה לכם סוד. גם אם לא נפגוש חיות בר, נוכל לזהות סימנים שהשאירו בשטח. למשל: עקבות של רגלים, פרווה, קוצים, עלים אכולים, קורי העכביש ועוד ועוד.
כל מה שצריך זה לפקוח עיניים ולחפש.
רוצים לנסות?
אני בטוחה שתגלו סימנים רבים.
הכוונה: המשיכו לצעוד בשביל לכיוון הגשר מעל הנחל. בצומת השבילים, תוכלו לבחור בין שני מסלולים יפהפים: לפונים ימינה- זהו השביל המונגש, שיוביל אתכם היישר לתחנה 9, ולסיום הטריפ טוק. לפונים שמאלה- זהו מסלול הטבע שאינו מונגש. המשיכו לאורך הנחל, ופנו שוב שמאלה לפי השילוט אל המסלול הארוך לעין דן, שם תחכה לכם התחנה השלישית.
Hi, it’s me again, Sali the salamander. My family and I share the reserve with many other animal species, for example, a snail called Melanopsis praemorsa and fish – the Levantine scraper and the stone loach. The Levantine scraper is adapted to life in fast-flowing water and it can climb waterfalls as high as a meter and a half! And the stone loach, known by its yellowish color and large spots, lives among the rocks on the streambed, or hides in the sand. That’s why people are allowed to enter the water only in certain places. Otters like to lie in the mud on the stream bank. These carnivores are rare in Israel. Among the land dwellers are Indian-crested porcupines, wild boars, foxes and jackals. There are also many kinds of rodents; for example, the eastern broad-toothed field mouse, which is nocturnal and feeds mainly on acorns, and Tristram’s jird (JERD), which lives in burrows and eats seeds and greens. Birds are hard to spot among the tangled branches, but you’ll enjoy the call of Cetti’s warbler, a small songbird that nests in the thickets. White wagtails sometimes nest on islands in the stream. And of course, let’s not forget the large population of fire salamanders – that’s my family.
Maybe you’ll be lucky and meet some of these wonderful wild creatures. But don’t be disappointed if you don’t. That would actually be a good sign, that the animals are keeping their distance from humans, and that way they feel safe. When wild animals approach humans it’s not a good sign: It means that the
animal has gotten used to getting its food from people and is slowly losing an
important characteristic – the skill to find food on its own, and with it, the ability to survive in the wild. What’s more, wild animals that get used to people endanger themselves. They might come close to places where people live and hurt themselves, get run over, or shot by poachers. So if you meet a wild animal on the way, remember: Enjoy it only with your eyes. Don’t try to touch it and of course, don’t feed it.
Let’s play a game! On your visit to the reserve, try to find my friends who live here, or signs they’ve left behind – tracks, fur, chewed thorns or leaves, and even their houses, like my friends the spiders.
Oh, yes, I almost forgot: This is our home, so don’t harm our habitat and don’t go near wild animals of any size.
Continue along the accessible trail to the bridge over the rushing stream. There, at the trail junction, turn left, and after a short walk next to the stream, turn left again, toward the Dan Spring. What a great walk you’ll have!
Looking for the accessible trail? At the junction, after the bridge, turn right toward the wading pool.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
גני שמורה קשורים