חשמלן עינוני: יש חשמל באוויר! (או בעצם, במים)

שמות, כידוע, לא נותנים סתם כך. ואכן, חשמלן עינוני (Torpedo torpedo) – בטאי השייך למחלקת דגי הסחוס – הוא אכן יצור מחשמל.

חשמלנים הם בעצם סדרה שלמה, הנחלקת לשלוש משפחות. עם זאת, המאפיין של כל המינים במשפחות הללו הוא היכולת שלהם ליצור זרם חשמלי ולהכות בו את האויב – או את הטרף.  בעולם ישנם כ-70 מינים שונים של חשמלנים המסוגלים לייצר מתח שבין 8-220 וולט, בהתאם למין.

החשמלן העינוני הוא מין קטן המגיע לאורך מקסימלי של 60 ס"מ, אבל רוב הפרטים שתפגשו יהיו קטנים יותר. גופו עגול כמו שאר החשמלנים, והוא בעל זנב בינוני. צבעו גופו כצבע החול והוא מעוטר בחמישה עיגולים כחולים גדולים המזכירים עיניים, ומכאן שמו. מעניין עוד לגלות כי אנו נתקלים רבות גם בחשמלן עינוני עם ארבעה או שלושה עיגולים בלבד, ולפעמים גם פחות.

החשמלן העינוני חי בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי. מצד אחד, הוא מסוגל להגיע לעומקים רדודים ביותר ומצד שני – לצלול לעומקים של עד 400 מטרים. עם זאת, לרוב נמצא אותו בעומקים של עד 70 מטרים.

כמו רוב הבטאים, גם החשמלן העינוני מתרבה בהשרצה: בין 3 ל-20 צאצאים מתפתחים ברחמי האם (זה הזמן לגלות שלדגי סחוס יש שני שקי רחם). העוברים ניזונים משק חלמון, וכאשר החלמון נגמר הם מתחילים להזין את עצמם בנוזל רחמי שהאם מייצרת. אל העולם אל מגיחים בגודל של כ-9 סנטימטרים בלבד.

ויש גם הפסקות חשמל

לחשמלנים יש תאי שריר מיוחדים הנקראים אלקטרוציטים. המטען השלילי נמצא באזור הגחון של החשמלן, והחיובי – באזור העליון הגבי. הסידור המופלא הזה מגביר את הזרם החשמלי, ממש כמו חיבור סוללות מקצה חיובי לשלילי. הזרם החשמלי שנוצר באלקטרוציטים יוצא מגופם של החשמלנים מחלקו העליון של הדיסק (גופם העגול).

פעולת יצירת החשמל מתרחשת כתגובת רפלקס לגירויים של מגע מהסביבה החיצונית – כאשר החשמלן מרגיש מאוים או כאשר הוא רוצה להמם את טרפו. הפעולה עצמה דומה לפעולת כיווץ שריר על מנת ליצור תזוזה, אך במקום התזוזה – הכיווץ מייצר יונים חשמליים הטוענים את האלקטרוציטים ויוצר זרם.

ועובדת בונוס מרתקת נוספת: לחשמלן יש אפשרות "להחליט" האם להשקיע בחשמול אחד חזק או בסדרה של חשמולים בעלי מתח נמוך יותר.

אבל לפעולה הזו יש מחיר: לאחר חשמול, החשמלנים נכנסים לתקופת התאוששות בה הם צוברים מחדש את הפוטנציאל החשמלי שלהם. זהו הזמן שבו הם הכי פגיעים, ולכן הם משתמשים בעיקר בסדרת החשמולים החלשה יותר על מנת לתת אזהרה בלבד. וברוב המקרים, האזהרה הזו בהחלט מספקת, מבלי שהם ייאלצו לבזבז את כל אנרגיית החשמל שלהם.

חשמלן עינוני: הנקודה הישראלית

בין שאר הבטאים הפוקדים את חופי הארץ, כמו הטריגונים ועטלפי הים, חשמלנים בים התיכון הם יחסית נדירים יותר. על אף ההגנה עליהם, עדיין ישנן לא מעט תצפיות של חשמלנים מתים בחופים, ועדיין לא נראה שאוכלוסייתם מתאוששת. במקרים רבים, הם נתפסים ברשתות הדיג, וההשערה היא שבגלל יכולת החשמול שלהם, דייגים פחות ששים לגעת בהם ולא תמיד משחררים אותם בזמן. בחודשי החורף, בהם הם פעילים יותר, ניתן לראות לפעמים חשמלנים מתים במעגנות. לכן, אם נתקלתם בתופעה זו תוכלו לסייע למחקר ולניטור על ידי דיווח לקבוצת הפייסבוק כרישים בישראל.

ומה קורה אם עליכם לשחרר חשמלן? כדאי לדעת שמכת חשמל מחשמלן עינוני אינה מסוכנת לנו. מצד שני, היא גם לא ממש נעימה. אם במקרה הם נתפסים בקרס, יש לחתוך את חוט הדיג קצר ככל הניתן ולתת לו לחזור למים במהרה. אל דאגה: הקרס יחליד תוך כמה שבועות וייפול. במקרה שחשמלנים נתפסים ברשת, השלב הראשון הוא לנער את הרשת מעל פני הים ולנסות לשחרר כמה שיותר פרטים. חשמלנים הם חלקים במיוחד ונטולי קוצים, כך שהם משתחררים יחסית בקלות. אם אין ברירה אלא לגעת בהם, יש להשתמש בכפפות גומי מבודדות. כדאי גם לאחוז אותם מהזנב, בו אין יכולת חשמלית.

***

ד"ר עדי ברש חוקרת את האקולוגיה של כרישים ובטאים למעלה מעשור. כיום היא חוקרת פוסט דוקטורט במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, ומנהלת את עמותת "כרישים בישראל" הפועלת למחקר, הנגשה וחינוך. העמותה מפעילה פרויקט מדע אזרחי גדול האוסף מהציבור תיעודים על מפגשים עם דגי הסחוס בים התיכון ובים סוף. אם זכיתם.ן לצלם כריש או בטאי, מוזמנים.ות להיכנס לקבוצת הפייסבוק של העמותה ולשתף את התצפית.