תחנה 3 - בית חג הנילוס Station 3 - Nile Festival House

• 🎧  להאזנה לחצו כאן >> 

•      להאזנה מונגשת בעברית, לחצו כאן >> 

• For listening, press here 🎧  >>

Scroll down for English text 👇🏼👇🏽

במתחם זה נחשפו אחד-עשר פסיפסים בחדרים שונים תחת קורת גג אחת. חלקם פסיפסים גיאומטריים מרהיבים ובאחרים נראות דמויות מיתולוגיות כמו הקנטאור והאמזונות, אך הגדול והיפה בהם הוא פסיפס חג הנילוס, שמולו אנו ניצבים.

בעומדנו כאן השאלה העיקרית העולה היא: לְמה שימש המבנה? האם הוא היה מבנה ציבורי להתכנסות? בית משפט? אזור תענוגות? מרכז מסחרי? וילה פרטית מפוארת? נוכל רק לשער.

הפסיפס שלפנינו מתאר את חג הנילוס

הוא מהתקופה הביזנטית וללא ספק הפסיפס החשוב במבנה.
בשמאלו נראית אישה מעורטלת המסמלת פריון, אוחזת בידה את קרן השפע ונשענת על סל פירות שופע. משמאלה ניתן להבחין בהתחלה של כתובת ביוונית. ככל הנראה משמעותה "איגיפטוס", מצרים, והאישה היא האנשה של מצרים.
בצידו הימני של הפסיפס מתוארת דמות גברית, שנפגעה בהרס המבנה, והיא מייצגת את הנילוס. הדמות הגברית יושבת על בהמה גדולה, אולי היפופוטם, ומפיה נשפך נהר הנילוס העשיר בחיות ובצמחיית מים. באמצע הנהר מתואר הנילומטר –  עמוד למדידת מפלס מי הנילוס – ולידו שתי דמויות, זו על גב זו. העליונה חוקקת בגובה את האותיות "איתה זיתא" (IZ), כלומר שבע-עשרה אמות מצריות. את בשורת שיאו החדש של הנילוס היה צריך להפיץ לתושבי המרחב על מנת שיחגגו את השפע,
לכן תחת ציור הנילוס נראים רצים ושליחים מביאים את הבשורה לשער העיר אלכסנדריה. שם העיר כתוב ביוונית מעל השער, ולידו מצויר גם המגדלור של אלכסנדריה – אחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק.
בחלק התחתון של הפסיפס נראים בעלי חיים רודפים ונרדפים, טורפים ונטרפים: נמר חמרמורות רודף אחרי יחמור, אריה תופס שור ודוב סורי אוכל חזיר בר. חדי עין יבחינו במקורות הנילוס בדמות יובלים הזורמים בין בעלי החיים. בישראל אנו מכירים עוד פסיפסים שבהם נושאים דומים: בכנסייה בטבחה שעל שפת הכינרת, בפסיפס בית ליאונטיס בבית שאן, בבית גוברין ובעוד מקומות. ובכן, נסכים שהפסיפס מרהיב, אך מה לנילוס במצרים ולציפורי בארץ ישראל? אהבה לאומנות המצרית? פולחן? או אולי השפעות חיצוניות?

תהיה הסיבה אשר תהיה אין ספק שהפסיפס שלפנינו הוא הביטוי המפורט ביותר של אומנות נילוטית (מלשון נילוס) שנמצא בארץ ישראל.

מכאן נשוב על עקבותינו. במפגש הרחובות נפנה שמאלה ונעלה במעלה הגבעה לבית דיוניסוס לחזות בפסיפס המפואר של הווילה הרומית.

טקסט נגיש:

תחנה מס' 3 – בית חג הנילוס – מול פסיפס חג הנילוס

כאן, באזור הזה, נחשפו אחד-עשר פסיפסים. בחלק מהפסיפסים נראות דמויות מהתרבות הרומית כמו הקנטאור, שהיה דמות של חצי איש וחצי סוס, והאמזונות – שהיו נשים לוחמות. אבל הפסיפס הגדול והיפה מכולם הוא פסיפס חג הנילוס, שמולכם. יש לכם רעיון לְמה שימש המבנה? האם הוא היה מבנה ציבורי שהתכנסו בו אנשים מהעיר? בית משפט? אזור תענוגות? מרכז מסחרי? וילה פרטית מפוארת? אין לנו תשובה מדויקת.

בפסיפס שלפנינו רואים את חג הנילוס, הוא הפסיפס הכי חשוב במבנה הזה והוא מהתקופה הביזנטית, שהגיעה אחרי התקופה הרומית. בצד שמאל נראית אישה מחזיקה את קרן השפע, ונשענת על סל מלא פירות. משמאלה אפשר לראות התחלה של כתובת ביוונית. נראה שכתוב שם "איגיפטוס", כלומר – מצרים, והאישה מסמלת את מצרים. בצד הימני של הפסיפס נראית דמות גברית, שנפגעה כשהמבנה נהרס, והיא מסמלת את נהר הנילוס שנמצא במצרים. הגבר יושב על חיה גדולה, אולי היפופוטם, ומהפה שלה נשפך נהר הנילוס ובתוכו הרבה חיות וצמחייה. באמצע הנהר נראה הנילומטר – עמוד שבעזרתו מדדו את גובה המים בנהר הנילוס. לידו מופיעות שתי דמויות, גב אל גב. הדמות העליונה מסמנת בגובה את האותיות "איתה זיתא" (IZ), כלומר שבע-עשרה אמות מצריות. אמה היא יחידת מדידה עתיקה מאוד, שהשתמשו בה כדי למדוד אורך של חפצים, או למשל עומק של מים. המים בנהר הנילוס הגיעו לגובה רב, ואת ההודעה על הגובה החדש של המים היה צריך למסור לתושבים, כדי שיחגגו את השפע. לכן אפשר לראות שמתחת לציור של הנילוס נראים אנשים שיצאו למסור את ההודעה, ולהביא את הבשורה לעיר אלכסנדריה. אלכסנדריה הייתה עיר נמל שממנה יכלו להפליג למקומות רחוקים, ולספר על המצב הטוב של נהר הנילוס. שם העיר אלכסנדריה כתוב ביוונית מעל השער, ולידו מצויר גם המגדלור של אלכסנדריה. בחלק התחתון של הפסיפס נראים בעלי חיים רודפים ונרדפים, טורפים ונטרפים: נמר רודף אחרי יחמור, אריה תופס שור ודוב אוכל חזיר בר. אם תסתכלו טוב בפסיפס, במקומות שבהם מתחיל הנילוס אפשר לראות זרמי מים בצורה של נחלים קטנים בין בעלי החיים. בישראל יש עוד פסיפסים דומים לפסיפס הזה: בכנסייה בטבחה שעל שפת הכינרת, בפסיפס בית ליאונטיס בבית שאן, בבית גוברין ובעוד מקומות. ובכן, הפסיפס הזה מרהיב, ואין עוד בארץ ישראל פסיפס מפורט כל כך של אומנות שהגיעה מהנילוס.

הכוונה: נחזור למקום שבו עברנו קודם. במקום שבו הרחובות נפגשים נפנה שמאלה, ונעלה לבית שנקרא "בית דיוניסוס", שם נראה פסיפס מפואר.

Station 3 – Nile Festival House

Eleven mosaics were discovered in various rooms under one roof in this complex. Some of the mosaics feature spectacular geometric patterns and others reveal mythological creatures like the centaur and the Amazons. But the most beautiful mosaic of them all is the Nile Festival mosaic you see before you. As you sit here the main question is – what was this building used for? Was it a public building used for gathering or recreation? A courthouse? A shopping center? A grand private villa? We can only guess.

The mosaic, which depicts the Nile Festival and dates from the Byzantine period, is no doubt the most important mosaic in the building. On your left is the figure of a nude woman, symbolizing fertility, holding a cornucopia and leaning on a basket full of fruit. To her left you can see the beginning of an inscription in Greek. This apparently is the word “Egyptus” – Egypt – and the woman is its personification. On the right side of the mosaic is a male figure, which was damaged when the building was destroyed. It represents the Nile River. The figure sits on a large animal, perhaps a hippopotamus, from whose mouth the Nile river flows, rich with living creatures and water plants. In the middle of the river is a nilometer – a pillar that measures the height of the Nile River. Alongside it are two figures, one on top of the other. The upper figure is carving the Greek letters Iota and Zeta – that is, I Z, “seventeen” – referring to a number of Egyptian cubits. The region’s inhabitants had to be informed of the new height the Nile had reached so they could celebrate their abundance. And so, under the depiction of the Nile, are runners and messengers bringing the news to the gate of the city of Alexandria. The name of the city is written in Greek above the gate. Next to it is the lighthouse of Alexandria – one of the seven wonders of the ancient world. In the lower part of the mosaic are animals – the hunted and the hunters, prey and predators: a spotted leopard chasing a deer, a lion catching a bull and a Syrian bear feeding on a wild boar. Look carefully and you’ll notice that the sources of the Nile appear as streams flowing between the animals. In Israel, we know of other mosaics with similar motifs – in the church at Tabgha on the shore of the Sea of Galilee, at the Leontis House in Bet Shean, at Bet Govrin and elsewhere. Well, we agree that the mosaic is amazing, but what’s the connection between the Nile in Egypt and Zippori in the Land of Israel? Love of Egyptian art? Religion? Or perhaps foreign influence?

Whatever the reason, there’s no doubt that this mosaic is the most detailed expression in the Land of Israel of what we call “Nilotic art.”

Retrace your steps from here. At the junction, turn left and head up the hill to the Dioynsus House to see the magnificent mosaic in the Roman villa.