תחנה 4 - בית דיוניסוס Station 4 - Dionysus House
10/05/2022גן לאומי ציפורי Zippori Trip Talk
Scroll down for English text 👇🏼👇🏽
הווילה ש בתוכה אנו מתארחים נבנתה בסוף המאה השנייה לספירה ונהרסה ברעש אדמה בשנת 363 לספירה. מחוץ למבנה הייתה חצר מבואה וממנה נכנסו מבעד שלושה פתחים אל הטרקליניום הפרוס מולנו. טרקליניום הוא סלון ביוונית, בדגם שלוש ספות עץ ששימשו את יושבי הבית ואורחיהם לישיבה ולהסבה. בווילה נמצאו חדרי מגורים וגם שירותים פרטיים, לטרינה, שהיו נדירים מאוד באותם ימים והעידו על עושרם של בעלי הווילה.
פסיפס דיוניסוס שמולנו נחשף בשנת 1987. הוא הועבר לירושלים למחקר ושימור ואחר כך הושב לאתרו לאחר שיקומו של מבנה הווילה.
בפסיפס שלפנינו ניתן להבחין בחלק לבן בצורת האות ח', נטול עיטורים, המורכב מאבני פסיפס לבנות וגדולות יחסית, ובפינותיו החיצוניות ארבע זוויות המציינות את מיקום שלוש הספות שהיו עליו.
במרכז הפסיפס תמונה מלבנית גדולה ובה מתוארת תחרות שתייה בין דיוניסוס, אל היין במיתולוגיה היוונית, להרקולס הגיבור.
דיוניסוס: הרקולס יקירי תודה שהפסדת!
הרקולס: ממ… מממ
דיוניסוס: בינינו? זה היה קרב אבוד עוד משריקת הפתיחה…
הרקולס: ממ… מממ
דיוניסוס: מה אתה ממלמל שם? אפשר לחשוב ששתית משהו (מצחיק את עצמו וצוחק)
הרקולס: שתיתי גם שתיתי… קצת יותר מדי שתיתי…
דיוניסוס: אתה יודע מה אומרים… 'דיוניסוס אל היין הטביע יותר ספינות מנפטון אל הים.'
הרקולס: הא! תראו אותו! גם אני יכול לדבר על עצמי בגוף שלישי! הנה שמע: הרקולס לא נשאר חייב! "זה לא נגמר עד שזה נגמר, ידידי דיוניסוס היקר!
דיוניסוס: תראה אותך! ותגיד לי שזה לא נגמר.
הרקולס: הא! תראה לי את הספל שלך! וכך נדע אם זה נגמר!
הם מילאו את גביעיהם ביין, שתו והניפו אותם אל על הפוכים כדי להראות שלא נשארה בהם אף טיפה אחת. בפסיפס, נראה דיוניסוס עדיין אוחז את הגביע הפוך ולידו הרקולס, מושיט את הגביע אל שפתיו ומעליו הכתובת השלמה עם שמו – הראקלס. ברור שהמנצח בתחרות הוא דיוניסוס, והרקולס מוטל לידו שיכור, ערום, ומבוזה. סביב התמונה המרכזית מוצגות עוד תמונות הקשורות בדיוניסוס ובפולחנו: חתונתו עם אריאדנה, רחצת דיוניסוס התינוק, חגיגות ריקוד נגינה ושתיית יין, דריכת ענבים בגת, ועוד.
סביב תמונות דיוניסוס יש עוד רצועת פסיפס ובה מדליונים צמחיים. חלק גדול מהם נהרס ברעש האדמה, ובכל זאת במדליון שבטבורה של הרצועה הקרובה אלינו נראית יצירת המופת של פסיפסי ארצנו – דמות יפהפייה המכונה ה"מונה ליזה" של הגליל.
זוהי מלאכת מחשבת של שיבוץ כחמש מאות אבנים קטנטנות, במשחקי אור וצל בטכניקות אומנותיות להבלטת היצירה. לא בכדי היא מזכירה את יצירת המופת של לאונרדו דה וינצ'י וגם לה, למונה ליזה הגלילית, מבט רודף שכאילו עוקב אחר כל המתבונן בה. רבי יוחנן, בן ציפורי, תיאר אותה במילים אלו: הָאִיקוֹנִים הַזֶּה אֶלֶף בְּנֵי אָדָם מַבִּיטִים בָּהּ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר בִּי הִיא מַבֶּטֶת. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מַבִּיט בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל.
מי היא המונה ליזה? אולי ונוס-אפרודיטה ולצידה האטריבוט שלה – קופידון בנה אוחז חץ וקשת – ואולי זו דמותה של בעלת הבית.
לבסוף, בחלק הרחוק ברצועה החיצונית מתוארת תהלוכה יפהפייה של אנשים נושאים תוצרת חקלאית. מהתהלוכה אנחנו יכולים לדלות פרטים רבים על התקופה שבה הורכב הפסיפס: מה אנשים לבשו, אלו גידולים הם גידלו ומה הם אכלו. אתם מוזמנים להביט ולהתרשם.
מי היה בעל הבית? האם הוא היה יהודי? מקובל על דעת הרוב שהוא לא היה יהודי, בעיקר מפני שמן הפסיפסים ניבטת היכרות עמוקה עם סיפורי המיתולוגיה ודמויותיה, אך יש הטוענים שייתכן שהבית כן היה של יהודי, אולי של סוחר עשיר ובעל קשרים שאירח בו רומאים. לכל אלו אין תשובות ברורות ונותר לנו רק לשער מי היו שוכני הבית.
נצא מהווילה לכיוון הכניסה למצודה בראש הגבעה.
טקסט נגיש:
תחנה מס' 4 – הווילה הרומית – מול פסיפס דיוניסוס
הווילה שבתוכה אנו מתארחים נבנתה בסוף המאה השנייה לספירה, ונהרסה ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה. מחוץ לווילה הייתה חצר וממנה נכנסו אל הווילה דרך שלושה פתחים, והגיעו אל הטרקליניום שבתוך הווילה. טרקליניום הוא סלון ביוונית, ובסלון הזה היו שלוש ספות עץ שעליהן ישבו האנשים שגרו בבית והאורחים שלהם למפגשים ולארוחות. אתם יכולים לראות על הפסיפס סימונים של פינות של הספות שהיו עליו. בווילה נמצאו גם חדרים ושירותים פרטיים, שמכונים לטרינה. שירותים פרטיים היו נדירים מאוד באותם ימים, ונמצאו רק אצל אנשים עשירים מאוד. לכן המסקנה היא שבעלי הווילה היו עשירים מאוד.
במרכז הפסיפס יש תמונה מלבנית גדולה, ואפשר לראות בה תחרות שתייה בין דיוניסוס, אל היין, להרקולס הגיבור. שניהם מהמיתולוגיה היוונית.
[סצינת דיוניסוס והרקולס]
דיוניסוס: הרקולס יקירי, תודה שהפסדת!
הרקולס: ממ… מממ
דיוניסוס: בינינו? זה היה קרב אבוד עוד משריקת הפתיחה…
הרקולס: ממ… מממ
דיוניסוס: מה אתה ממלמל שם? אפשר לחשוב ששתית משהו (מצחיק את עצמו וצוחק)
הרקולס: שתיתי גם שתיתי… קצת יותר מדי שתיתי…
דיוניסוס: אתה יודע מה אומרים… 'דיוניסוס אל היין הטביע יותר ספינות מנפטון אל הים'.
הרקולס: הא! תראו אותו! גם אני יכול לדבר על עצמי בגוף שלישי! הנה שמע: הרקולס לא נשאר חייב! "זה לא נגמר עד שזה נגמר", ידידי דיוניסוס היקר!
דיוניסוס: תראה אותך! ותגיד לי שזה לא נגמר.
הרקולס: הא! תראה לי את הספל שלך! וכך נדע אם זה נגמר!
קריין: הם מילאו את הגביעים שלהם ביין, שתו והפכו אותם כדי להראות שלא נשארה בהם אף טיפה אחת. בפסיפס, נראה דיוניסוס עדיין מחזיק את הגביע הפוך, ולידו הרקולס, מקרב את הגביע אליו כדי לשתות ממנו, ומעליו יש כתובת עם שמו – הראקלס. ברור שהמנצח בתחרות הוא דיוניסוס, והרקולס על הרצפה, שיכור, וללא בגדים.
סביב התמונה שבמרכז מופיעות עוד תמונות הקשורות בדיוניסוס: החתונה שלו עם אריאדנה, רחצת דיוניסוס התינוק, חגיגות ריקוד נגינה ושתיית יין, דריכת ענבים, ועוד.
סביב תמונות דיוניסוס יש עוד רצועת פסיפס ובה מדליונים צמחיים. הרבה מהם נהרסו ברעידת האדמה, אבל שימו לב, במרכז הפסיפס בחלק הקרוב אלינו, נראית יצירת המופת של פסיפסי ארצנו – דמות של אישה יפהפייה, המכונה ה"מונה ליזה" של הגליל. כדי ליצור את הדמות שלפניכם הדביקו 500 אבנים קטנות מאוד בגוונים שונים – כדי ליצור אפקט של אור וצל.
מדוע היא מכונה המונה ליזה? לא משנה איפה תעמדו ברחבי הווילה, אם תסתכלו על הדמות בפסיפס תרגישו כאילו היא מסתכלת אליכם. המונה ליזה האמיתית היא יצירת מופת שצייר לאונרדו דה וינצ'י, הצייר המפורסם, ויש לה מבט רודף, שכאילו עוקב אחרי מי שמסתכל עליה.
מי הדמות היפהפייה הזו? אולי היא מהמיתולוגיה היוונית, או אולי מי שגרה בבית בעבר? זוהי חידה שנשארה עד היום.
בחלק הרחוק ברצועה החיצונית נראית תהלוכה יפהפייה של אנשים שמחזיקים תוצרת חקלאית. מהתהלוכה אנחנו יכולים ללמוד על התקופה שבה יצרו את הפסיפס: מה אנשים לבשו, אלו גידולים הם גידלו ומה הם אכלו.
הכוונה: נצא מהווילה לכיוון הכניסה למצודה שבראש הגבעה.
Station 4 – Dionysus House
This villa was built at the end of the second century CE, and was destroyed in an earthquake in three hundred and sixty-three CE. Outside the building was an entrance courtyard, which led through three doorways to the triclinium you see before you. The triclinium was a dining room, featuring three wooden couches, on which the hosts and their guests sat or reclined. The villa had dwelling rooms and even its own toilet; this was very rare in those days, and reveals the wealth of the villa’s owners. The Dionysus mosaic you see here was unearthed in 1987. It was taken to Jerusalem for research and conservation, and returned after the villa was restored.
You can see three undecorated white areas around three sides of the floor, consisting of fairly large, white mosaic stones. On its outer corners are four angles that marked the placement of the couches that stood there. In the center of the mosaic is a large rectangular image depicting a drinking contest between Dionysus, the Greek mythological god of wine, and the hero Hercules.
Dionysus: Hercules, my dear man, admit that you lost!
Hercules: Mmm…mmm
Dionysus: Just between you and me? It was a lost cause right from the opening whistle.
Hercules: Mmmm….mmm
Dionysus: What are you muttering about? Did you have a drink or something? [amuses himself and laughs]
Hercules: Did I ever...I drank a little too much…
Dionysus: You know what they say… “Dionysus the god of wine has sunk more ships than Neptune god of the sea.”
Hercules: Ha! Look at him. I can talk about myself in the third person too! Listen: Hercules will get his payback! “It’s not over ‘til it’s over, my dear friend Dionysus!
Dionysus: Look at yourself! Then tell me it’s not over.
Hercules: Ha! Show me your cup! Then we’ll know it’s over.
NARRATOR: They filled their goblets with wine, drank and turned them upside down to show that not a drop remained in them. In the mosaic, Dionysus is shown still holding his cup upside down. Next to him is Hercules, still holding his cup to his lips. Above him is an inscription with his full name – in Greek, HERAKLES. Clearly the winner of the competition is Dionysus, with Hercules lying at his side drunk, naked and humiliated. Around the main image are more scenes connected to Dionysus and his cult: his wedding to Ariadne, the bathing of the baby Dionysus, music and dancing, wine-drinking, crushing grapes in a winepress and other scenes.
The scenes of Dionysus are surrounded by another mosaic band with medallions edged by vines. Many of them were destroyed in the earthquake, and yet, the medallion in the middle of the band closest to you reveals the mosaic masterpiece of our country, a beautiful woman dubbed “the Mona Lisa of the Galilee.” This is a magnificent work consisting of some five hundred tiny stones, set in a technique of light and shadow for emphasis. Not for nothing does the image recall Leonardo da Vinci’s masterpiece – the gaze of the Mona Lisa of the Galilee also follows the observer. The words of Rabbi Yohanan, who came from Zippori, certainly suit her: “"A portrait – a thousand men look at, each and every one of whom says: it is looking at me. Thus the Holy One blessed be His name looks at every single person of Israel." Who is this Mona Lisa? Perhaps Venus-Aphrodite, with her attribute, Cupid, her son, holding a bow and arrow, by her side. Or perhaps the lady of the house.
Finally, the far part of the outer band depicts a delightful procession of people carrying agricultural produce. It reveals many details about the period in which the mosaic was made: What people wore, what crops they grew and what they ate. Take a closer look and you’ll be amazed.
Who owned this villa? Was he Jewish? Many believe that he was not, mainly because the mosaic reveals thorough knowledge of the stories and figures of Greek mythology. Others, however, say that nevertheless the house might have been Jewish, perhaps owned by a wealthy, well-connected merchant who hosted Romans here. These questions remain unanswered, and we can only use our imagination to picture who lived here.
Leave the villa and head to the fortress at the top of the hill.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות