תחנה 5 - המצודה Station 5 - The Fortress
09/05/2022מדריך קולי בגן לאומי ציפורי Zippori Trip Talk Text
Scroll down for English text 👇🏼👇🏽
מטייל: הא… תראי מה זה… ככה בונים?
מטיילת: דווקא המבנה הזה נראה לי חזק מאוד
מטייל: חזק מאוד!
מטיילת: וישר יחסית.
מטייל: גם ישר! כן
מטיילת: אז מה הבעיה? לא הבנתי
מטייל: לא יכלו למצוא אבנים באותו גודל? למטה אבנים גדולות, באמצע אבנים בינוניות, ולמעלה למעלה אבנים קטנות קטנות קטנות.
מטיילת: אני רואה שהפכת להיות ממש המפקח על הבנייה! הרי בדיוק בגלל ההבדל במימדים של האבנים אתה יכול להסיק שהמבנה הזה נבנה לפחות 3 פעמים! בשלוש תקופות שונות על ידי 3 תרבויות שונות!
מטייל: נו זה בדיוק מה שאמרתי. הם לא יכלו למצוא אבנים באותו הגודל כי… הם… חיו בתקופות שונות! זה ברור ברור ברור…
מטיילת: יפה… אתה יודע להגיד מאיזו תקופה כל אבן?
מטייל: טוב אה… אל תדחקי אותי לאבן הפינה! אה… לפינה.
בתקופה הרומית, כשציפורי הייתה עיר חשובה, ניצבה כאן מצודה, כפי שמעידים יסודות המבנה הנוכחי, אך ברבות הימים היא נהרסה, ונבנתה מחדש על ידי הצלבנים. קירותיה מלמדים שהצלבנים השתמשו באבנים מחורבות ציפורי מתקופות קדומות, וכך אנו רואים כאן בשימוש משני סרקופגים, כלומר ארונות קבורה מאבן, המשמשים אבני מסד בארבע פינות המצודה. הצלבנים החזיקו בה חיל מצב ומכאן יצאו לקרב הגדול בקרני חיטין נגד צבאו של צאלח א-דין.
מעל שלב הבנייה הצלבני ניתן להבחין באבנים קטנות יותר, אחידות בגודלן. אלו אבנים מאוחרות יחסית, כנראה מתקופתו של ט'אהר אלעמר מהמאה השמונה-עשרה, ששיפץ את המצודה. בחלקה העליון אבני הבנייה קטנות עוד יותר, והן נוספו בשיפוץ שעשו העות'מאנים במאה התשע-עשרה. אם כן, המצודה בנויה נדבך על נדבך, ובגלגולה האחרון היא שימשה בית ספר לילדי הכפר הערבי ספוריה, ששכן כאן עד שנת 1948.
היום בשתי הקומות בתוך המצודה מוצג מיצג אור-קולי המספר את סיפורה של ציפורי בימי המשנה. להשלמת הביקור במצודה נעלה אל הגג שבראשה ונזין את עינינו בנוף המרהיב: לפנינו הגליל התחתון המרכזי, המושב ציפורי, בקעת בית נטופה ובקעת טורען, שכונותיה של נצרת ואף הכרמל והעיר חיפה במערב.
כשנעמוד בראש המצודה, בגובה 296 מטרים מעל פני הים, נרגיש כציפור במעופה ונבין את מקור שמה של העיר ואת היתרון האסטרטגי שהיא העניקה ליושבי המצודה.
בסיום נצא משער המצודה, נפנה ימינה ונלך לאורך הרובע היהודי של ציפורי עד נקודת התצפית.
טקסט מונגש:
תחנה מס' 5 – בכניסה למצודה
סצינת המטיילים:
מטייל: הא… תראי מה זה… ככה בונים?
מטיילת: דווקא המבנה הזה נראה לי חזק מאוד
מטייל: חזק מאוד!
מטיילת: וישר יחסית
מטייל: גם ישר! כן
מטיילת: אז מה הבעיה? לא הבנתי
מטייל: לא יכלו למצוא אבנים באותו גודל? למטה אבנים גדולות, באמצע אבנים בינוניות, ולמעלה למעלה אבנים קטנות-קטנות-קטנות.
מטיילת: אני רואה שהפכת להיות ממש המפקח על הבנייה! הרי בדיוק בגלל ההבדל בין האבנים, אתה יכול להסיק שהמבנה הזה נבנה לפחות שלוש פעמים! בשלוש תקופות שונות על ידי שלוש תרבויות שונות!
מטייל: נו זה בדיוק מה שאמרתי. הם לא יכלו למצוא אבנים באותו הגודל כי… הם… חיו בתקופות שונות! זה ברור-ברור-ברור…
מטיילת: יפה… אתה יודע להגיד מאיזו תקופה כל אבן?
מטייל: טוב, אה… לא ממש – איך אפשר לדעת?
קריין: בתקופה הרומית, כשציפורי הייתה עיר חשובה, ניצב כאן מבנה שנועד להגן על אנשים שהיו בתוכו מפני תקיפה, מבנה זה נקרא "מצודה". אנחנו יודעים את זה לפי היסודות של המבנה הזה. אבל אחרי שעברו שנים רבות, המצודה נהרסה, ונבנתה מחדש על ידי הצלבנים. הצלבנים היו לוחמים נוצרים שיצאו למלחמות שנקראו "מסעות צלב", והמטרה שלהם הייתה לגרום לכמה שיותר מדינות להפוך למאמינות בנצרות. לפי הקירות של המצודה, אנחנו מבינים שהצלבנים השתמשו באבנים מההריסות של העיר ציפורי מתקופות קדומות יותר. למשל, תסתכלו על הפינות התחתונות של המצודה, רואים את האבנים המלבניות הגדולות? אלה בעצם ארונות קבורה מאבן. בגלל שהם גדולים וחזקים מאוד, הצלבנים שבנו את המצודה הניחו אותן בפינות, כדי שהבסיס של המצודה יהיה חזק ויציב. הצלבנים החזיקו במצודה צבא, ומכאן יצאו לקרב הגדול בקרני חיטין נגד צבאו של צאלח א-דין.
הרימו את הראש והסתכלו למעלה: מעל האבנים שהניחו הצלבנים אפשר לראות אבנים קטנות יותר, באותו הגודל. אלו אבנים מתקופות מאוחרות יותר, כנראה מתקופתו של ט'אהר אלעמר מהמאה השמונה-עשרה, ששיפץ את המצודה. בחלק העליון של המצודה אנחנו רואים אבני בנייה קטנות עוד יותר. מי שהניח אותן שם היו העות'מאנים במאה התשע-עשרה, ששיפצו את המצודה. אתם רואים? המצודה בנויה שכבה על שכבה, לבסוף היא שימשה בית ספר לילדי הכפר הערבי ספוריה, שהיה כאן עד שנת 1948.
היום, בתוך המצודה יש שתי קומות שבהן יש תצוגה שמשלבת תמונות וקול. מה שרואים ושומעים הוא הסיפור של העיר ציפורי לפני המון שנים. בואו נעלה אל הגג של המצודה, ונראה לפנינו את הגליל התחתון המרכזי, המושב ציפורי, בקעת בית נטופה ובקעת טורען, השכונות של נצרת ואפילו את הר הכרמל ואת העיר חיפה במערב.
מהגג של המצודה – אנחנו נמצאים בגובה של כמעט 300 מטר מעל הגובה של פני הים – אפשר להרגיש איך ציפור מרגישה כשהיא עפה, ולהבין מדוע קראו כך לעיר הגבוהה הזאת.
הכוונה: בסיום נצא משער המצודה, נפנה ימינה ונלך לאורך הרובע היהודי של ציפורי עד נקודת התצפית.
Man visitor: Hey…look at this…what kind of a way is that to build?
Woman visitor: The building actually looks pretty strong to me.
Man: Really strong!
Woman: And pretty straight.
Man: Straight, too! Yes.
Woman: So what’s the problem? I don’t get it.
Man: Couldn’t they find stones all the same size? At the bottom big stones, in the middle, medium-size stones and on top, itty-bitty stones.
Woman: All of a sudden you’re a construction supervisor, I see! It so happens that the different sizes of stones are what tells us that it was built at least three times! In three different periods by three different cultures!
Man: Well, that’s exactly what I said. The couldn’t find stones the same size because…they…lived in different periods! That’s clear, clear…
Woman: Fine…and can you say what period each stone is from?
Man: Well, ah…don’t push me into a cornerstone! Er…a corner.
Narrator: During the Roman period, when Zippori was an important city, a fortress stood here, as the foundations of the current building attest. But over the years it was destroyed, and rebuilt by the Crusaders. The walls show that the Crusaders used stones from the ruins of Zippori from earlier periods, and so we see here the secondary use of two sarcophagi that is, stone coffins. These served as foundations in the four corners of the fortress. The Crusaders stationed a garrison here and it was from here that they embarked to fight the great battle of the Horns of Hattin against the army of Saladin.
Above the Crusader construction you can see smaller stones of uniform size. These stones are relatively late, apparently from the eighteenth century, the time of Daher al-Omar, who renovated the fortress. Higher up, the stones are even smaller; these were added in a renovation during the Ottoman period in the nineteenth century. And so, the fortress was built layer upon layer, and in its latest period it was used as a school for the children of the Arab village of Safuriya, located here until 1948.
Today, on both levels of the fortress, an audiovisual presentation tells the story of Zippori at the time of the Mishnah. To complete your visit to the fortress, head for the roof and feast your eyes on the spectacular view: In front of you is the central Lower Galilee, Moshav Zippori, the Bet Netofah and Tur’an valleys, neighborhoods of Nazareth and even Mount Carmel and the city of Haifa in the west.
When you stand on the roof of the fortress, at two hundred and ninety-six meters above sea level, you’ll feel like a bird on the wing and you’ll understand where the city got its name, and the strategic advantage it gave to the inhabitants of the fortress.
When you’re ready, leave through the fortress gate, turn right and walk along the Jewish Quarter of Zippori to the lookout point.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות