הכשרת אתרים ארכיאולוגיים לקליטת קהל

אתרים אלו מבוססים על משאבי הנוף, טבע ומורשת וכוללים את אתרי העתיקות מהחשובים בארץ: מצדה, בית שאן, קיסריה, ציפורי, בית גוברין, סובב חומות ירושלים, עבדת, תילים מקראיים, מבצרים צלבניים, בתי כנסת עתיקים ועוד.

הגישה להכשרת האתרים היא של שימור – ופיתוח.
למרות שהמונחים נראים סותרים, אנו מחברים ביניהם ועוסקים בפיתוח שנועד לצרכי שימור.

השיטה היא תכנון במעגלי שימור

במעגל החיצוני – הקשר לסביבה, לשטחים הפתוחים, לישובים, לתשתיות.
במעגל הבינוני – תכנון נוף קפדני, במגמה ליצור את "אווירת המקום" בצורה הקרובה ביותר, ככל שניתן, לסביבה ההיסטורית של האתר.
במעגל הפנימי – שימור ארכיאולוגי מקצועי, על פי כללי האתיקה והאמנות הבינלאומיות.

ההמחשה וההסברה, היא נושא מרכזי, בו אנו עוסקים רבות, בניסיון ליצור קשר בין האתר לציבור הרחב, גם לאלו שאינם מומחים לארכיאולוגיה.
הגישה היא הכשרה ידידותית לקהל היום, עם שמירה והתייחסות לדורות הבאים, בעתיד.

קיים מתח מתמיד בין הרצון למינימום התערבות, לעומת הצורך בהמחשה וקליטת קהל. אנו מתמודדים עם ערכים שונים: היסטוריים, ארכיאולוגיים, אסתטיים, שימוריים, כלכליים, תיירותיים ועוד.
בכל השיקולים בתהליכי השימור והפיתוח ובין כל הערכים ימצא תמיד הערך של שמירת המקוריות, בעדיפות גדולה מאוד.