מכת הארבה המודרנית

הארבה המצוין במקרא במכת הארבה מזוהה בימינו עם החגב ארבה מדברי, הנוהג מדי כמה שנים להתלהק בהמוניו ולפשוט על כל צמח רענן בצפון אפריקה או במזרח התיכון. לפני שנתיים, באביב 2013 התלהקו בשטח סיני רבבות חגבי ארבה ולהקות נפרדות נחתו בישראל בחולות הנגב המערבי. עקב החשש שיגיעו לאזור צפון הנגב שם גדל "אסם החיטה של ישראל", פעלו שלטונות ישראל במיידי על ידי ריסוס הלהקה בקוטל חרקים במשך 6-7 שבועות ועל שטח נרחב של הנגב המערבי. לאחר סיום הפעולות עלה החשש שהריסוס הכבד בשטח השפיע לא רק על הארבה אלא גם על החברה הטבעית המקומית של פרוקי הרגליים, המהווים את בסיס מארג המזון.

מחקר שערכה במקום רשות הטבע והגנים בעזרת איתי רנן, ראש המעבדה האנטומולוגית לניטור אקולוגי של אוניברסיטת תל אביב, הראה שחברת פרוקי הרגליים באזורים המרוססים קטנה משמעותית בהשוואה לאזורים הלא מרוססים והרכבה השתנה. "כעת אנו יודעים יותר על הגורמים להתלהקות הארבה וזה יסייע לנו בעתיד לנסות ולמנוע זאת", אומר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום. "כמו כן, אנו מסיקים שריסוס כנגד הארבה בשטח נרחב אינו דרוש. שמורות הטבע הקטנות נפגעו יותר מהריסוס ולכן חשוב לקדם בנגב שמורות טבע גדולות.