סוף טוב לצב הים שנפצע מקרס דיג באילת

סיפורו של רודריגו

רודריגו הוא צב-ים קרני, זכר בוגר, שנצפה בצלילה במפרץ אילת בחודש אוקטובר האחרון, על ידי בני (רודריגו) בירנבאום, כשחוט דייג מבצבץ מפיו. בני וצוות הצוללים ממועדון "סיגלה" הבינו שהחוט מעיד על קרס דיג הנעוצה במערכת העיכול והתכוננו לחילוץ המורכב. בסיועם של אור היינה וצוללני "פלמידה", צוות פארק המצפה התת ימי, אנשי רשות הטבע והגנים, והמוזיקאי מוש בן-ארי, חולץ רודריגו הצב מהים. החילוץ נעשה ב"חוף של מוש" בסמוך למועדוני הצלילה.

רודריגו הועבר לטיפול ראשוני בפארק המצפה התת-ימי באילת, ולאחר כמה שעות הועבר על ידי נאור, עובד חי-בר יטבתה, להמשך טיפול ושיקום במרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגים בבית הספר רמות ים, מכמורת.

לאחר הגעתו למרכז ההצלה, נותח רודריגו על ידי ד"ר צחי אייזנברג במרפאת "כל-חי" ברחובות על מנת להוציא את הקרס, שהייתה נעוצה בוושט, ובתום הניתוח המורכב חזר למרכז ההצלה להתאוששות.

בסוף השבוע האחרון, לאחר חצי שנה של שיקום ולאחר שהחלים לחלוטין, רודריגו שוחרר בחזרה אל הים, בנוכחות הצוללנים שחילצו אותו, צוות פארק המצפה התת ימי, וצוות "החוף של מוש" וגם בנוכחות של מוש בן ארי בעצמו. רודריגו שוחרר עם סימון מרובע לבן על שריונו, על מנת שיהיה קל לזהות אותו בתקופה הקרובה, לאחר השחרור, וכך לעקוב אחר מצבו.

לאחר החילוץ, באוקטובר, סיפר אור היינה שאת הצב הזה כבר ראה בעבר, ואף צילם אותו. בתום חיפוש קל, מצא סרטון וידאו שצולם כשנה וחצי לפני האירוע, בו נראה רודריגו הצב שוחה להנאתו בשונית האלמוגים במפרץ אילת. קל היה לזהות את רודריגו בזכות צלקת ייחודית על שריונו. העובדה שרודריגו הצב תועד במפרץ אילת בשתי הזדמנויות שונות, במרחק שנה וחצי זו מזו, הולידה את פרויקט "See turtle" – פרוייקט לזיהוי אוכלוסיית הצבים של מפרץ אילת, על סמך תמונות.

היות ששונית האלמוגים במפרץ אילת קטנה יחסית, ועמוסה מאוד בצוללנים מצוידים במצלמות, הסיכוי שצבי הים של המפרץ תועדו בתמונות גבוה, וניתן להשתמש בהן כדי לזהות את הצבים ולנטר את פעילותם. זיהוי הצבים מתבסס על הייחודיות של תבנית לוחיות הפנים, מעין טביעת אצבע, כמו גם על סימנים ייחודיים בגוף הצב והשריון, כגון צלקות.

ראיתם צב ים? שלחו לנו את תמונותיכם. במסגרת הפרויקט זוהו כבר שישה צבים שונים! אם תוסיפו צב חדש במאגר, תזכו לבחור לו שם.

צבי הים נודדים ברחבי האוקיינוסים מזה מאות מיליוני שנים. כיום, כל שמונת המינים הקיימים בעולם נתונים בסכנת הכחדה. מידי יום מתמודדים צבי הים עם שלל איומים, הן טבעיים והן מעשה ידי אדם, המסכנים את חייהם ופוגעים באוכלוסייה: צבי הים ניצודים ברחבי העולם למאכל ועבור השריון שלהם, נידוגים בטעות ברשתות, נתפסים על קרסי דיג, נפגעים ממדחפי סירות, מסתבכים בחוטים, רשתות ופסולת, בולעים פסולת ונפגעים מזיהומי נפט. גם רביית הצבים נפגעת כתוצאה משימוש האדם בחופים: בנייה בחוף, נוכחות אנושית, רעש ותאורה מפריעים לנקבות העולות לחוף כדי להטיל, ואלו נאלצות לחזור על עקבותיהן מבלי להטיל את הביצים. אבקועים הבוקעים בחופים נתונים לסכנה מידית כאשר תאורה מלאכותית משבשת את יכולתם לנווט אל הים. פעמים רבות הם נדרסים, נתקעים בפסולת שהושארה בחוף או בבורות הנוצרים כתוצאה מנסיעת רכבים על החול, ומוצאים את מותם.

כדי לשפר את יכולתנו לשמור על צבי הים עלינו ללמוד את האוכלוסייה המקומית, אזורי המחייה, ההזנה, הנדידה והרבייה שלה. לצורך כך מפעיל המרכז הארצי להצלת צבי ים פרויקט למיפוי ואפיון אוכלוסיית צבי הים במפרץ אילת. בשונית האלמוגים של מפרץ אילת חיים שני מיני צבי ים: צב הים הירוק וצב הים הקרני (האחרון נתון בסכנת הכחדה קריטית על פי ה- IUCN). מדיווחים ותצפיות שהתקבלו בשנים האחרונות עולה כי האוכלוסייה היא ככל הנראה מקומית – כלומר פרטים שהשונית היא תחנה קבועה במסלול נדידתם. על ידי זיהוי צבים אינדיבידואליים מתצפיות שנערכו במקומות שונים ובתאריכים שונים ניתן להפיק מידע יקר ערך אודות האוכלוסייה.

ישנם מספר אמצעים לזיהוי צבים הנמצאים בשימוש ברחבי העולם למטרת זיהוי צבים משוקמים ונקבות מטילות, אולם יש להם חסרונות, והם אף משמעותיים יותר כשמדובר בצבים בריאים הנמצאים בים: סימון צבים באמצעות תג ממוספר דורש תפיסה ושחרור מחדש – פרוצדורה מורכבת לביצוע, ושיש בה סכנת פציעה הן לצוות והן לצב. משדרים לווייניים הם אמצעי נהדר למעקב אחרי צבים בטבע, אך גם כאן יש צורך בתפיסת הצב לשם התקנת המשדר, וכן עלויות המשדר הן גבוהות מאוד. בעלי חיים רבים ניתנים לזיהוי מתוך תצלום בזכות צלקות ומאפייני פנים וגוף ייחודיים. במקרה של צבי ים, לוחיות הפנים יכולות לשמש ככלי זיהוי ייחודי, היות שמספר ותבנית לוחיות הפנים לעולם אינם זהים בין פרטים שונים, וכך תבנית לוחיות הפנים יכולה לשמש כטביעת אצבע ספציפית לפרט.

כיום ניתן לנתח תמונות פנים של צבי ים באמצעות תכנה ייעודית בשם  P.I.T.M.A.R. התכנה פותחה על ידי קרן Neotropico הספרדית, והיא משווה את תבנית לוחיות הפנים של צב בתמונה לתבנית של צבים אחרים במאגר התמונות שהוזנו אליה. על ידי השוואת מגוון תמונות שצולמו בתאריכים שונים ובמיקומים שונים, ניתן יהיה להגדיר פרטים באוכלוסייה המקומית, להעריך את גודלה ואת שטח המחייה שלה, ואולי אף לזהות תבניות נדידה.