מסכמים שנה בטבע: התמונות שעשו לנו את תשפ"ב

עובדי רשות הטבע והגנים פוגשים בטבע אירועים מרהיבים לפעמים עצובים או מעוררי מחשבה – מה עלינו לעשות כדי לשמור על הטבע שלנו גם בשנה הבאה. רשות הטבע והגנים אספה צילומים שתיעדו עובדיה מהשנה החולפת מצפון ועד דרום ומקווה שהציבור ירתם כדין לסייע בשמירת הטבע שהיא חשובה גם לאדם.

רעיה שורקי מנכ"לית רשות הטבע והגנים: "השהות בטבע מעוררת פליאה, רוגע ותחושת שחרור. אומרים שזה מתכון לבריאות טובה יותר, אין ספק בכך. רוצה לאחל לטבע בישראל שכולנו נכבד אותו יותר, ושנרצה לשמור עליו יותר. רבים אומרים 'אבל אנחנו אוהבים את הטבע', כיצד אהבה זו בא לידי ביטוי? אנחנו קוטפים אותו, חלקינו צדים אותו, אנחנו משליכים בו פסולת והרבה. אנחנו לא מתחשבים בבעלי החיים הגרים בטבע דרך קבע ומתלוננים כשהם גורמים לנו נזקים. מאחלת לנו  שנשכיל לכבד את ערכי הטבע, הנוף, והמורשת שהמדינה שלנו זכתה בהם וצוותה עלינו לשמרם.  מוסרת תודתי לכל המתנדבים הנפלאים שתורמים מזמנם לשמור על קיני נשרים, על בקיעת צבי ים או על ניקיון השטחים הפתוחים שחס וחלילה לא יפגעו בעלי החיים מפסולת שאנחנו בני האדם  משאירים או משליכים בטבע. בשם בעלי החיים, שנה טובה בריאה ורגועה לבני אדם".

אוגוסט 2021

שריפה גדולה בהרי ירושלים – אריאל קדם, רשות הטבע והגנים, שריפה גדולה בהרי ירושלים – אריאל קדם, רשות הטבע והגנים

עשרות פקחים של רשות הטבע והגנים פעלו לכיבוי השטחים שעלו באש בגן הלאומי הרי יהודה ושמורות הר הטייסים. יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים: "בשטחי השמורות והגנים הלאומיים באזור מאות מיני צמחים ובעלי חיים ואלפי בעלי חיים. בעלי החיים הקטנים כדוגמת צבי יבשה, לטאות, נחשים קיפודים לא מצליחים לרוב להימלט מהאש שאוחזת בשטח ורבים מהם נפגעו ומתו. חיות הבר הגדולות יותר באזור בהן צבאים, צבועים, יחמורים, שועלים, תנים וגם עופות דורסים כנראה יצליחו לברוח ברובם מהשריפה אך יאבדו את בית הגידול ושטחי המחייה הטבעיים שלהם. דבר שיפגע ביכולת שלהם לשרוד באזור וביכולת הרבייה שלהם. ללא ספק מדובר בפגיעה קשה בטבע. אחרי השריפה בית הגידול לא ישוב להיות כשהיה".

ספטמבר

מערת איילון  – בועז לנגפורד, מערת איילון  – בועז לנגפורד

מערת איילון, אשר הייתה סגורה לחלוטין במשך מיליוני שנים, התגלתה במקרה תוך כדי עבודות במחצבת נשר ליד רמלה. מערה ייחודית בקנה מידה עולמי, ומתקיימים בה חיים שאינם מבוססים על אנרגיית השמש. המים בה חמים יותר ובעלי הרכב כימי שונה ממי התהום המוכרים לנו. במערה התפתחו מספר צורות חיים שאינן מוכרות למדע ותהליך חקירתן ייקח שנים.

אוקטובר

שלכת בשמורת טבע תל דן – שרית פלצ'י-מיארה, רשות הטבע והגנים

שמורת הטבע תל דן, בה זורם נחל דן, הגדול והחשוב במקורות הירדן ושופע מים שמקורם בשלגי החרמון. בצידי השמורה העצים משירים עלים קסומים ומקנים בעונת הסתיו חזות יפיפייה. מיד כשתיכנסו לשמורה תחושו בשילוב המופלא של צמחיה ירוקה, צבעי שלכת מיוחדים בסתיו ועוצמת מים חזקה היוצרת תחושה שלא מכאן. בכל עונה שמורת טבע תל דן מקנה אווירה קסומה מאירופה ובתקופת השלכת תיחשפו לצבעים האופייניים לעונה.

נובמבר

נדידת שקנאים – יניב כהן, רשות הטבע והגנים

יותר מ-50,000 שקנאים מגיעים לישראל מדי שנה בעת נדידת הסתיו. השנה צנח מספרם בצורה דרמטית לכ-33,000 בלבד. "רשות הטבע והגנים מבצעת מעקב מאוד מדוקדק אחר השקנאים, שנה שעברה הנדידה החלה בסוף חודש אוגוסט, קצב הכניסה שלהם לישראל היה דומה לשנים קודמות, אבל בשלב מסוים היא פתאום נעצרה. נעשתה בדיקה האם הייתה בעיה באיזורי הקינון במדינות בולגריה, צפון יוון אך לא נמצאו ממצאים". לדבריי עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים.

דצמבר

פרפור עקוד בשמורת טבע החולה – שרית פלצ'י-מיארה, רשות הטבע והגנים, פרפור עקוד בשמורת טבע החולה – שרית פלצ'י-מיארה, רשות הטבע והגנים

שמורת טבע החולה היא שמורת הטבע הראשונה בישראל ומפורסמת בעיקר בשל סיפור ייבוש הביצות בשנות הקמת המדינה. כיום השמורה משמשת כנקודת מעבר ומנוחה בנדידת העופות והציפורים ובכך המגיעים לשמורה נהנים ממגוון בעלי כנף לצד בעלי החיים הקבועים השוהים בה. הפרפור העקוד משתייך למשפחת השלדגים ושמו ניתן לו היות והוא מרבה לפרפר מעל פני המים כדי למצוא את ארוחת הצהרים שלו

ינואר

עופות בקשת, קשת בשמים, צילם גל בסמוט - רשות הטבע והגנים

איך בעלי החיים מתמודדים עם הקור בחורף? "היונקים והעופות מכונים בעלי דם חם. הם מפיקים את חום הגוף מהמזון אותו הם אוכלים ומאבדים חום לסביבה בשיטות שונות. המרכזית שבהן היא דרך העור. ככל שהסביבה קרה יותר נימי הדם הקרובים לפני השטח של העור יאבדו יותר חום לסביבה והגוף יתקרר. לכן בחורף עוטות הציפורים בכסות נוצות עבה יותר והיונקים בכסות שער עבה יותר. בכך הם מקטינים את תנועת האוויר סביב גופם והאוויר הכלוא נותר חמים יחסית לחום הגוף. דומה הדבר לשק שינה או לשמיכה בהם אנו מתכסים. הם כשלעצמם לא מחממים אותנו אלא כולאים את חום גופנו קרוב אלינו". דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים, רשות הטבע והגנים.

פברואר

צבי ארצישראלי במטע שקדיות – נמרוד להב, רשות הטבע והגנים, צבי ארצישראלי במטע שקדיות – נמרוד להב, רשות הטבע והגנים

צילום שלושה פרטים של צבי ישראלי במטע שקדים בשיא עונת הפריחה בגליל התחתון. בשנה האחרונה נספרו 4,332 פרטים ממנו, 2,061 פרטים של צבי הנגב ו-33 של צבי שיטים. אוכלוסיית הצבאים בארץ סובלת מציד בלתי חוקי, צמצום שטחי מחייה, טורפים ודריסות. רשות הטבע והגנים מבצעת פעולות שיטתיות לאורך השנים והנתונים הללו מעודדים ומעידים על עלייה בכל הספירות. הדרכים לטיפול בכך הן הקמת מעברים אקולוגיים והכרזה על יותר שמורות טבע כדי לאפשר להם יותר אזורי מחייה כמו כן, לאכוף ציד לא חוקי ולפעול לאיסוף, טיפול והשבת צבאים פצועים אל הטבע.

מרץ

כרישים בחוף מול תחנת הכח בחדרה – גיא לויאן, רשות הטבע והגנים, כרישים בחוף מול תחנת הכח בחדרה – צילם גיא לויאן, רשות הטבע והגנים

בכל שנה, כמו שעון, עשרות כרישים עפרורים וסנפירתנים מגיעים לתחנות הכוח החופיות בישראל. הם מתרכזים באזור שפך המים החמים של תחנת הכוח ומתגודדים שם בעונת החורף בה טמפרטורת המים יורדת. הכריש הוא טורף ימי הנמצא בסכנת הכחדה והינו ערך טבע מוגן.

אפריל

גור שועלים – לירון כץ, רשות הטבע והגנים, גור שועלים – צילום לירון כץ, רשות הטבע והגנים

השועל המצוי כשמו כן הוא מצוי בכל הארץ. המבנה המשפחתי הוא זוג השומר על תחום מחייה מוגדר שגבולותיו מסומנים בשתן וגללים וסימני ריח נוספים. השועלה ממליטה גור בודד עד 3 בדרך כלל ובשנים בהן יש התפרצות של מכרסמים כמו נברנים גודל השגר יכול להגיע גם ל 8 פרטים. הגורים נולדים עיוורים ושוהים כמה שבועות במאורה. מי שמתמזל מזלו יכול לראות באביב שועלים צעירים משחקים בפתח המחילה. לשועל חשיבות רבה כמדביר ביולוגי. המין טורף הוא יכול לווסת אוכלוסיות של מכרסמים. כיום הוא נפוץ ברוב אזורי העולם לשם הובא על ידי האדם למטרות צייד. בישראל ניתן לראותו בכל הארץ בשטחים טבעיים, חקלאיים ואף עירוניים.

מאי

פראים בבקעת עובדה – צילום גולן רידר רשות הטבע והגנים, פראים בבקעת עובדה צילום גולן רידר רשות הטבע והגנים

בשנת 1968 הובאו מאיראן לישראל אחד-עשר פראים שהושמו בגרעין רביה, בשמורת טבע חי בר יטבתה, התאקלמו והתרבו בהצלחה רבה. תהליך ההשבה לטבע החל בשנת 1982, אז הושבו 11 זוגות  לאזור מכתש רמון. כתוצאה מהריבוי הטבעי ושחרורים נוספים של פראים עד 1992, גדלה אוכלוסיית הבר. פרויקט  השבת הפראים לטבע הסתיים והוכתר בהצלחה. נכון לשנת 2022 מוערכת אוכלוסיית הפראים ב-450 פרטים ושטח התפוצה שלהם מתפרש מצפון הר הנגב ועד לפארן.

יוני

תיעוד של קרקל בדרום – יובל דקס, תיעוד של קרקל בדרום – יובל דקס

הקרקל שתחום תפוצתו בכל ישראל, הינו חייה ביישנית ונדיר מאוד לראותה בטבע. הקרקל, אחד ממני החתולים המדהימים ביותר שהתהלכו ברחבי ישראל, נראה לעיתים נדירות באזורי המחייה הטבעיים שלו. ברשות שמורות הטבע מספרים כי הקרקל נמצא בסכנת הכחדה בעיקר בגלל פגיעה באזורי המחייה שלו והרס בית הגידול הטבעי.

עד לפני כ-800 שנה חיו בישראל שבעה מינים של בני משפחת החתוליים: האריה, הנמר, הברדלס, חתול הבר, חתול הביצות והקרקל והם מייצגים את כל טווח הגדלים וההתנהגויות של משפחת החתוליים. במרוצת השנים חלקם נכחד מארצנו מכמה סיבות: רבים ניצודו, שטחי המחיה שלהם הצטמצמו עקב התפשטות החקלאות וההתיישבות של בני האדם, ובתי הגידול שלהם נקטעו על ידי כבישים ותשתיות. במיני החתוליים הקיימים בישראל בימינו: חתול הבר וחתול החולות (מן הקטנים שבחתולים) הם אוכלי חרקים וחולייתנים קטנים, חתול הביצות אוכל דגים, עופות ומכרסמים. ואילו הקרקל טורף עופות ויונקים כגון ארנבות. במחקר שבוצע ע"י רשות הטבע והגנים ביחד עם צבא ההגנה לטבע נמצא שקרקלים אף טורפים שועלים.

יולי

רותי הצבועה ממודיעין נדרסה – אריאל פילדס, רותי הצבועה ממודיעין נדרסה – אריאל פילדס

הצבועה רותי שחיה בשולי העיר מודיעין מתה מדריסה בכביש 443. ד”ר יריב מליחי אקולוג מחוז מרכז: "לאחר שדווחה לראשונה ב 2017 ומושדרה במהלך 2018, נמצאה רותי דרוסה. ממעקבינו ידוע שרותי גידלה גורים לפחות פעמיים, ואולי יותר. כנראה שבישראל 2022, תוחלת החיים של צבוע, גם אם היא מנוסה בתווך העירוני כמו רותי, הוא 5-6 שנים. מדובר בסגירת מעגל עצובה ביותר".