מחלצים ומטפלים תחת אזעקות
20/12/2023פינוי בעלי חיים פצועים בכלל, ובזמן מלחמה בפרט הוא אחד האתגרים המורכבים, כמו גם חילוצן תחת מצבי איום וסכנה.
בסיטואציות כאלו ואחרות נמצאים אנשי המקצוע ופקחי רשות הטבע והגנים בימים אלו, כמו למשל נגה שטיינמץ, מתנדבת ב"חיבולנס" שקיבלה דיווח על עיט זהוב שהתחשמל. העיט, שנמצא שוכב על הקרקע בבסיס צבאי בבקעה בעקבות אותות מהמשדר שלו, היה במצוקה. פקח רשות הטבע והגנים האזורי היה באותה העת במילואים, ולכן מתנדבי "חיבולנס" ופקחים אחרים התגייסו לאסוף את העיט הפגוע ולמסור אותו לשטיינמץ שמיהרה עם אל בית החולים לחיות בר ברמת גן, תחת אזעקות. למזלו הרב, העיט הגיע לטיפול בזמן.
לדברי שטינמץ, אמנם חלה ירידה במספר הקריאות לאיסוף בעלי חיים בהשוואה לשנה שעברה בשל המלחמה, אך העומס מורגש, והצוות המצומצם טיפל מתחילת המלחמה בלא פחות מ-564 מקרים.
לא רק היא פעלה להצלת בעלי חיים תחת אזעקות. גם בזמן טיפול בבעלי חיים שנמצאים תחת הרדמה ישנן סיטואציות בלתי אפשרויות לעיתים. כך קרה לשתי וטרינריות בבית החולים לחיות בר כשיעל היה מורדם בחדר הרנטגן של בית החולים לפני צילום. הוטרינריות נשארו איתו (בהתאם להנחיות פיקוד העורף) והגדילו את מינון חומר ההרדמה שקיבל, כדי שלא יתעורר, עד ששאר הצוות חזר מהמרחב המוגן. במקרים אחרים, בעלי חיים קטנים שהיו תחת הרדמה נלקחו לממ״ד ביחד עם מטפליהם.
בעלי חיים פצועים מובאים ישירות אל בית החולים לחיות בר – שמאז השבת השחורה עבר לעבוד במתכונת חירום. ״בשבוע הראשון של המלחמה בית החולים תפקד בצמצום, עם חלק מהעובדים הקבועים בלבד: מתנדבים ובני ובנות שירות לא יכלו להגיע וחלק גדול מחברי הצוות, בהם מנהל בית החולים, גויסו למילואים״, אומר פצאל רטנר, מטפל ראשי בבית החולים.
בעיה אחרת שבה נתקלו בבית החולים לחיות בר היא הקושי לספק מזון עבור חלק מהמטופלים שלהם. לדברי רטנר, עם פרוץ המלחמה, ספק זחלי הקמח, שבהם מאכילים ציפורים ואוכלי חרקים אחרים, השהה את עבודתו – וחזר לפעילות רק לאחר חודש. ״נאלצנו להיות יצירתיים: קיבלנו זחלים ממחלקות אחרות בספארי, או שהאכלנו את בעלי החיים במספר גדול יותר של תיקנים״, הוא אומר.
גם במרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים שבמכמורת, שגרת הטיפולים בצבים הפגועים ממשיכה, על אף שצוות העובדים והמתנדבים של המקום מצומצם מהרגיל.
לדברי ד״ר יניב לוי, מנהל מרכז ההצלה, בעקבות המציאות הביטחונית קיימת השערה שצבים ובעלי חיים ימיים אחרים נפגעו מפיצוצים בים.
״צבים פגועים צפים על פני המים, ובשל הרוח המזרחית והים הרגוע שהיה בחודש שאחרי השבת הארורה הם נסחפים אל עומקו במקום אל החוף״, הוא מסביר. ״בנוסף, היעדר הנוכחות האנושית בחופים ומיעוט הפעילות בים – משמעו פחות עיניים בשטח – במיוחד בדרום – כך שגם אם צב נפלט לחוף ייתכן שעד שהוא יימצא זה כבר יהיה מאוחר מדי״.
במקרים שבהם הצליחו לטפל ולהציל את בעל החי, הדילמות לא עוזבות. לאחר תקופת אישוש ואיקלום יש צורך לשחרר חזרה את חיות הבר לטבע ולקוות שישרדו, וגם כאן זה לא פשוט: ״חלק מהמתקנים של רשות הטבע והגנים מושבתים – יש אצלנו חמישה עופרי צבי ארצישראלי, שרק בתום המלחמה יהיה אפשרי להעבירם למתקן איקלום ברמת הגולן, שמדמה את הסביבה הטבעית לפני ההשבה לטבע״, אומר רטנר.
כשברקע מלחמת "חרבות ברזל" נאלצים המתנדבים והמטפלים למצוא פתרונות יצירתיים כך במקרה של ינשוף שדות שנמצא בלב ים על ידי חיילים, רטנר מספר שאחרי שהוא טופל ואושש בבית החולים לחיות בר, הוא שוחרר בשטח שנמצא מזרחית לעוטף עזה, על ידי מתנדב בית החולים שהיה בדרכו חזרה למילואים בדרום. ״אנחנו מנסים להבין מהם מסלולי הנדידה הראשיים של העופות, ובהתאם משחררים אותם מזרחה ודרומה יותר, כדי שיוכלו לעקוף את גוש דן וגם את רצועת עזה״, מסביר רטנר.
הציבור, שהוא חלק בלתי נפרד מתשומת הלב הציבורית לבעלי חיים פתועים ופינויים לא תמיד נמצא שם, מטבע הדברים ולאור המצב. אך גם אירועים משמחים כמו השבת בעלי חיים לטבע נעשית באופן שונה בימים אלו. כך מתאר יניב לוי מהמרכז הארצי להצלת צבי ים: ״בדרך כלל אנחנו מקיימים אירועי השבה בנוכחות קהל, במטרה להעלות מודעות למצבם של צבי הים בישראל״, אומר לוי. ״כשפרצה המלחמה נאלצנו לבטל את אירועי השחרורים שתכננו, ולצערנו יצא ש-20 צבים שוחררו על ידי צוות המרכז ללא נוכחות מתנדבים ואזרחים״.
ובכל זאת, יש יוצאים מן הכלל. בתחילת נובמבר אורגן אירוע השבה מרגש, בשיתוף מחלקת ההדרכה מרחב כרמל ברשות הטבע והגנים, שבו נקבה בוגרת ופרט צעיר מהמין צב ים חום שוחררו בחוף נחשולים בנוכחות ילדי מפונים מקיבוץ כרמיה שבעוטף. ״אנחנו מאחלים שכמו הצבים, כולם יזכו לשוב הביתה בקרוב״, אומר לוי.
כך גם בעקבות החוסר בכוח האדם, בחיבולנס הובילו שיתוף פעולה עם וטרינרים פרטיים ורשותיים – בעיקר בערי הדרום, כמו אשקלון ושדרות – שהתגייסו כדי לתת מענה ראשוני לחיות בר פצועות בהנחיית הווטרינרים של בית החולים. זה מה שקרה למשל במקרה החילוץ של כוח אפור (Varanus griseus, הלטאה הגדולה בישראל) שנפל לבור תקשורת בדרום ולא הצליח לצאת ממנו – שהדיווח עליו הגיע ב-7 באוקטובר.
״בשל המצב הביטחוני הוא חולץ רק ב-1 בנובמבר, על ידי שתי מתנדבות שהביאו אותו אל הווטרינרית ד״ר ג׳ודי ניסתור בבאר שבע", מספרת שגיא מרום, מתנדבת חיבולנס. "בהנחיית וטרינרית מבית החולים לחיות בר, ד"ר ניסתור נתנה לו נוזלים וחימום עד שהועבר לבית החולים להמשך טיפול״.
ועם כל הקושי שבדבר מספרת נגה שטיינמץ על אכפתיות גוברת של חיילים, תושבים ואזרחים שפונו מבתיהם כלפי בעלי חיים בסביבתם:
״הגיעו אלינו דיווחים על בעלי חיים פצועים מאנשי מילואים, מאזרחים שפונו מבתיהם וגם מתושבים באזורי עימות – זה מדהים ומרגש שיש להם את הרצון לעזור לבעלי חיים גם בתקופה המאתגרת הזאת״, וזו הרוח המנשבת בציבור גם בימים לא פשוטים אלו.
