איך בינה מלאכותית עזרה לנו למצוא מין שחשבנו שנכחד 

הטענה של טוביה קושניר ז"ל, הוכחה רק בשנות ה-80, כאשר שני חוקרים זיהו את ערצב ים המלח ואף הגדירו אותו לא כתת מין, אלא כמין נפרד מהערצב הים התיכוני. אלא שמאז עבר איזור ים המלח שינויים ותהפוכות – כבישים, חקלאות, נסיגת הים, בולענים ועוד, בנוסף חדר לאזור הערצב הים התיכוני, ואילו ערצב ים המלח נעלם. נעשו שוב ושוב נסיונות לאתר אותו, עד שהגיעו למסקנה שהוא כנראה נכחד.

ב-2017 הוחלט לנסות לאתר אותו שוב, אבל הפעם בצורה שונה – על ידי זיהוי הקול שלו. למזלנו נשארו הקלטות ישנות במוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט, אונ' תל אביב.
12 מיקרופונים הוצבו בנקודות שונות במשך 60 יום – אבל צלילו הייחודי של ערצב ים המלח עדיין לא נשמע.
לפני כשנה וחצי חל המפנה – כאשר תוכנה של בינה מלאכותית זיהתה צליל לא מוכר ממיקרופון שהוצב בשמורת טבע עינות צוקים.
בינגו! מצאנו את ערצב ים המלח. מאז הוא אותר 13 פעמים נוספות, בעיקר בתוך בולענים.

📌 תוכנות בינה מלאכותית המזהות קולות יכולות לעשות שינוי עצום בדרך בה מקבלים אקולוגים מידע, ובעיקר באיכות וכמות המידע. אם צפר יכול להיות במשמרת שעות בודדות, הרי שמיקרופון ותוכנה יכולים לעבוד כמעט ללא הגבלה ולספק מידע הרבה יותר מדויק.

בינה מלאכותית, צילום אלדד חזן6, נמצא ערצב ים המלח, והסימנים שהשאיר בשטח. צילום: אלדד חזן, רשות הטבע והגנים.

בינה מלאכותית, התקנת מקרופונים, צילום: אלדד חזן, רשות הטבע והגנים.

בינה מלאכותית, האזור בו נמצא ערצב ים המלח, והסימנים שהשאיר בשטח. צילום: אלדד חזן, רשות הטבע והגנים.

בינה מלאכותית,, האזור בו נמצא ערצב ים המלח, צילום: אלדד חזן, רשות הטבע והגנים.