דוקו טבע: כל הנחלים זורמים לים

החורף הנוכחי הביא איתו זרימות מים חזקות שהובילו לאירוע מרגש: נחל דליה זרם בעוצמה, סחף את הסכר ופרץ אל הים. לכמה ימים הצלחנו לראות איך החלום מתגשם והדלתא המדהימה נוצרת ומחברת בין ביצת הדיפלה, נחל דליה והים.

אבי אוזן, אקולוג בתי גידול מימיים, משקם בתי גידול שנפגעו ו"משחרר מעיינות": "החיבור בין שפך נחל עם נביעות מרמת מנשה וביצה שניזונה ממי תהום מהכורכר – זה אזור נדיר, זה המקום היחידי בישראל שהחיבור של התופעות האלה מתרחש.

"אנחנו ממש בשפך הנחל לים, זו הנקודה שבה הים והנחל נפגשים. במשך עשרות השנים האחרונות המקום הזה היה חסום והנחל לא פגש את הים. הבדיחה של הפרויקט היא ש'כל הנחלים זורמים לים חוץ מנחל דליה'. הסכר שהיה כאן נפרץ בשטפון וכבר אנחנו רואים את החומר החדש שהדגה מביא כדי לסתום מחדש את הסכר.

"החלום שלי הוא שמהדיפלה הדרומי יצאו מתת הקרקע מים צלולים, יהיו במים מינים טבולים ומינים צפים כמו נופר, פעם הם היו פה אבל נעלמו בעקבות הזיהום. המים יעברו בזרימה מהדיפלה הדרומי לשפך נחל דליה, יצטרפו למים של נחל דליה ויזרמו לים.

"כל המערכת הזו תהיה מקושרת תדבר אחת עם השנייה, מינים יוכלו לעבור ממקום למקום, להתפתח, וככה כל עונה המקום הזה יראה אחרת, עם איכות מים טובה שתאפשר את המגוון הביולוגי.

"אני מאמין שבקצת רצון טוב ויצירתיות נצליח להגיע לשימור של השמורה לטובת האינטרס של כולם, נוכל להשיב את השמורה הזו למעגל של נכסי הציבור".

צפו בסרטון דוקוטבע, כל הנחלים זורמים לים:

שמורת הדיפלה

בלב מישור חוף הכרמל, בין בריכות הדגים מסתתרות להן שתי שמורות טבע – שמורת שפך נחל דליה (המכונה בהגייה מקומית הדיפלה הצפונית) ושמורת ביצת נחל דליה (המכונה הדיפלה הדרומית).

האזור של הדיפלה היה ביצתי. במקום שהיו ביצות ולא הצליחו להפוך לשטח למגורים, הפכו את השטח לחקלאות כדי להוציא ממנו פרנסה.

אורי שפירא, אקולוג מרחב כרמל: "מאוד בולט, היות והאזור מיושב אלפי שנים, האינטראקציות בין האדם לבין הטבע, ורואים שכמעט ואי אפשר לנתק בין שמורת טבע לשימושים האנושיים שסובבים אותה.

"אפשר לדמיין איך האדם הקדמון שחי למעלה במערות כברה – היה רואה את הנוף הזה, רכס כורכר שיורד לתוך ביצה והאזור היה כמו דלתא".

רכס הכורכר שגובל בכביש החוף, מחזיק גם היום מגוון מיני צומח גדול מאוד.

דיפלה, צילמה רותם כהן וידר

פרויקט שיקום הדיפלה

פרויקט השיקום של הדיפלה מובל על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף פעולה עם קיבוץ מעיין צבי, מועצה אזורית חוף כרמל, רשות ניקוז חוף כרמל, אגודת המים האזורית מי כרמל ורשות המים.

הפרויקט זוכה למימון של האיחוד האירופאי בזכות היותו הנציג הישראלי בקונסורציום של האיחוד האירופאי בשם הREST COAST- , בו חברים שמונה פרויקטי שיקום בתי גידול מימיים נוספים ממדינות נוספות ומטרתו העמקת הידע של שיקום סביבות מפגש נחל-ים.

אורי שפירא: "פרויקט שיקום הדיפלה התחיל לפני כ-3 שנים. המוטיב הוא שיקום אקולוגי, לשמור על בתי גידול לחים שבארץ נמצאים בסכנת הכחדה. חלק מהם או רובם חקלאיים בדרך כזו או אחרת או כקרקעות לגידולי שדה או כמדגים.

"במציאות של 2024 זה ברור שבלי לרתום לסיפור הזה גופים אחרים ואת השכנים שלנו, זה לא עובד".

אבי אוזן: "נחל בריא חייב חיבוריות וזרימה כדי שהדגים ובעלי חיים אחרים יוכלו לעלות ולרדת במעלה ובמורד הזרם. כרגע יש נתק אקולוגי.

"הסכר משמש עבור שאיבת מים ולכן אנחנו עובדים ביחד עם הקיבוץ ואגודת המים למצוא חלופות, איך אפשר לקבל את אותה התכלית אבל באמצעים אחרים. היום הביצה לכודה ונמצאת בלב של מדגה פעיל שגם שואב מהביצה וגם פולט את מי המדגה בחזרה אליה. מי מדגה מכילים חנקן וזרחן ואז חלקים גדולים מהביצה מתים.

"אחת ממטרות השיקום זה להסיר את החסמים ההידרוביולוגיים. אנחנו יודעים שנוכל להפוך את הסכר למשהו שבנוי יותר טבעי שיוכל לשרת את המטרה של השאיבה אבל גם לא ליצר את הנתק הזה כדי לייצר חיבור בין המעלה למורד הנחל.

"האזור הוא אבן שואבת לעופות נודדים: חסידה שחורה, כפנים, ברווזים, חופמאים, , ממש חגיגה של עופות מים. לכל עונה יש את התנאים שלה: מים עמוקים, מים רדודים, משטחי בוץ…

"מה שחשוב שאנחנו נעשה, כמדינה שחתומה על אמנת המינים הנודדים, שנאפשר את בתי הגידול שיאפשרו לכל מין לקבל את התנאים בזמן שהוא צריך".

למידע נוסף על מרחב הדיפלה לחצו כאן >>

דיפלה, צילמה רותם כהן וידר

בתי גידול מימיים ואמנת רמסר

במהלך 300 השנים האחרונות התרחשה פגיעה והתדרדרות במצבם של יותר מ- 80% ממערכות המים המתוקים בכדור הארץ, כאשר 35% ממערכות המים המתוקים אבדו רק במהלך 50 השנים האחרונות. קצב הפגיעה במערכות אקולוגיות של בתי גידול מימיים ממשיך להיות גבוה, למשל, גבוה פי 3 מאשר קצב האובדן של יערות.

הפגיעה בבתי גידול מימיים נוצרה בשל שינויי אקלים, לחצים לפיתוח לצורכי מגורים, תשתיות וחקלאות ובכך נגרמה פגיעה משמעותית במערכות האקולוגיות של בתי הגידול המימיים. המערכות הללו חשובות למגוון הביולוגי, ממתנות השפעות של שינויים אקלים, חיוניות לזמינות מים ועוד.

מדי שנה בפברואר מציינים ברשות הטבע והגנים את היום העולמי לשמירה על בתי הגידול המימיים: האגמים, הנחלים, הביצות ובריכות החורף. זהו היום שבו נחתמה אמנת רמסר  (Ramsar) בעיר רמסר שבאירן בשנת 1971 במטרה להדגיש את הדחיפות הקיימת ואת הצורך לתעדף את השיקום של בתי הגידול האלה.

האמנה עוסקת ביצירת שיתוף פעולה בין-לאומי לשימור מקווי מים טבעיים מתוקים ומלוחים ברחבי העולם, בעלי חשיבות בין-לאומית כבתי גידול לעופות מים ויונקים, זוחלים ודגים וכן לצמחי מים. האמנה אושררה על ידי 160 מדינות, ובשנת 1997 אף במדינת ישראל.

דיפלה, צילמה רותם כהן וידר

בישראל הוכרזו שני בתי גידול טבעיים כאתרי "רמסר": שמורת הטבע החולה בגליל העליון ושמורת הטבע עין אפק בעמק עכו, המשמרת את נופי ביצות הנעמן שהשתרעו בעבר על פני 20,000 דונמים.

אמנת רמסר >>