דוקו טבע: שומרים על ההיסטוריה

17/03/2024

 כבר 60 שנים שרשות הטבע והגנים שומרת על הטבע, הנוף, חיות הבר ואתרי המורשת. הפעם בחרנו לתת לכם הצצה מאחורי הקלעים, למאמצי השימור בגן לאומי תל קדש שסובל מוונדליזם חוזר. צוותי השימור שלנו פועלים מדי יום למעננו ולמען הדורות הבאים.

תל קדש -צילם איל שפירא
תל קדש, צילם איל שפירא

הערה: הסרטון צולם בספטמבר 23'. גן לאומי תל קדש סגור בימים אלו בשל הנחיות הצבא.

"כאב לי הלב לראות איך פגעו ככה בארון קבורה עתיק שכזה. כואב לי גם מהנזק שעשו לאבן, דנו אותה למוות מהיר כי היא הפסיקה לנשום והמים יפרקו אותה. כואב לי על זה שמישהו החליט להתערב בציר הזמן ולהשאיר את החותם שלו מסיבה כזו או אחרת". התלווינו ליהונתן אורלין, מנהל צוותי השימור במחוז צפון לתחילתו של מבצע ניקוי הוונדליזם שבוצע בגן לאומי תל קדש.

"מדובר בשבוע  – שבוע וחצי של עבודה. עשרות אלפי שקלים של משכורות, חומרים  מיוחדים, נסיעות, דלק ולוגיסטיקה. אנחנו מקבלים על עצמנו משימות דחופות של וונדליזם, שצריך מהר להגיע ולטפל, אבל זה מוציא אותנו מהעשייה החשובה והמבורכת של היומיום – שימור נטו של אתרי מורשת, כדי שלא נגיע לקריסות של מבנים".

תל קדש

דרור בן יוסף, ממונה מורשת במחוז צפון: "הסרקופגים הללו הם נדירים, אנחנו לא מוצאים הרבה כאלה בארץ. הסרקופג מעוטר בסגנון עיטורי שמאוד מתאים לתקופה הרומית: החבל, הרוזטות והסימטריה שמאפיינים את תרבות ויוון ורומא.

"הצביעה הכחולה היא ונדליזם שקורה באתרי מורשת ברחבי ישראל, זה לא ייחודי רק לתל קדש, זו מכת מדינה. מי שפוגע באתרים הללו אלו 2 סוגים של אנשים: האדישים שלא מבינים שהם פוגעים בערך מורשת אמיתי, ו"אוהבי העתיקות" שמזדהים עם האבן שמעוררת בהם משהו רגשי.

מחיקת המידע בתל קדש. צילום רותם כהן וידר
מחיקת המידע בתל קדש, צילום רותם כהן וידר

"הונדליזם בתל קדש נוצר ככל הנראה על ידי אנשים שמזהים באזור קדושה, רותמים את אותה קדושה לסיפורה של האבן וכופים עליה את הסיפור מתקופת המקרא. אנחנו רואים כאן גם השחטה של השילוט, כנראה שלמי שמטפל במונומנטים ורוצה להגדיר אותם מחדש קשה עם ההגדרה שלנו המדעית והוא מעדיף לתת לזה זהות אחרת.

"חשוב לומר שמעריכים שנקברו כאן פגנים, אין שום סממן יהודי או נוצרי. מדובר כנראה באוכלוסיה סורית פיניקית שישבה באזור הזה. בסמוך יש מקדש לאל השמים וכל השדה הוא שדה קבורה ליד המקדש.

"ברשות הטבע והגנים חשוב לנו להחזיר את העתיקות למצב הטבעי שלהן, לקדמותן. יש לאבנים את הסיפור שלהם וצריך להניח לסיפור המקורי ואותו להציג לציבור".

רוצים לטייל בתל קדש? לחצו כאן למסלול טיול מומלץ >>

צוותי השימור ברשות והטבע והגנים

ארץ ישראל היא צומת של אירועים היסטוריים רבים, סיפורים שעיצבו את פני העולם. מבצרי ענק, פסיפסים יפיפיים וצבעוניים, חדרים עתיקים ומסתוריים, בתי בד וגתות, כל אלו מספרים סיפור של עמים קדומים שהיו פה, קמו ונפלו, נלחמו וניצחו או הפסידו, או גם וגם. הקימו ארמונות ומעוזי קרב, ערים שלימות ובסיסי צבא, בתי שעשועים ומרחצאות. סיפורים מיתולוגיים, בתי כנסת עתיקים, מקוואות, מבני מגורים ומקומות מסתור. סיפורם של מלכים, נביאים, מצביאים, מורדים ומזימות.

מבנים היסטוריים קדומים, עתיקות ופסיפסים נשחקים עם גלגלי הזמן, מתבלים, מתפוררים ונעלמים. משמרי המורשת הבנויה, אמונים על איתור סיכונים ואיומים באתרי המורשת הארכיאולוגיים וההיסטוריים.

תפקידם להבין את מנגנוני הבליה וההרס שמכרסמים בשלמותם ובשרידותם של הממצאים העתיקים, לאחר מכן, לטפל בהם בפעולות שימור ייחודיות במטרה לשמור על הערך הכי חשוב – ערך המקור.

עבודת המשמר היא לדאוג לשימור השרידים בעלי משמעות תרבותית מהעת העתיקה, לעכב ולצמצם עד כמה שניתן את הבליה והפגיעה בשרידים העתיקים ולהעבירם בבטחה לדורות הבאים .

רבע לטבע מלווים את צוות השימור במבצר מונפורט >>

וונדליזם מבצר המונפור. צילום יהונתן אורלין רשות הטבע והגנים
וונדליזם מבצר המונפור, צילום יהונתן אורלין רשות הטבע והגנים

שימור יוצא דופן בארבל

ביולי 2022, לאחר שנה וחצי של עבודות שימור נרחבות, נפתחה לציבור מחדש המצודה הצבאית בגן לאומי ושמורת טבע ארבל. המצודה נבנתה בשנת 1621 וסבלה מתהליך בלאי טבעי שהחל מאז נטישתה בתקופה העות'מנית.

יהונתן אורלין, שהוביל את התהליך סיפר: "הפרויקט היה מלווה באתגרים הנדסיים ולוגיסטיים קשים ביותר היות והמצודה נמצאת במרכז המצוק ונאלצנו להעלות חלקים גדולים באופן ידני, מה שהפך את התהליך למאתגר ומיוחד".

המצודה בארבל. צילום רותם כהן וידר
המצודה בארבל, צילום רותם כהן וידר

התוצאה של השימור בארבל מדהימה: לאחר עליה של 160 מדרגות נכנסים לתוך מבנה בן 400 שנה שמספק תצפית נוף מרהיבה וייחודית לנחל ארבל, לגליל התחתון ולגליל העליון. מוזמנים לבוא ולבקר במצודה >>

 

וונדליזם באתרי מורשת

המראה שנגלה לעיני עובדי גן לאומי עבדת בבוקר ה-5 באוקטובר 2009 היה מבעית. עמודיהן של כנסיות ביזנטיות קדומות הופלו, כתובות עתיקות נותצו, חומות כוסו בגרפיטי וגת מרשימה נפגעה פגיעה קשה. ערכי מורשת בני מאות ואלפי שנים ניזוקו באופן בלתי נתפס. זה היה אחד ממקרי הוונדליזם הקשים ביותר מסוגם שידע אתר מורשת ישראלי.

שער המקדש הנבטי בגן לאומי עבדת, צילם דורון ניסים
שער המקדש הנבטי בגן לאומי עבדת, מאת דורון ניסים, צילום: דורון ניסים

רק כשלוש שנים מאוחר יותר הסתיימו עבודות השיקום המאתגרות. אורית בורטניק, מנהלת אגף ארכיאולוגיה, סיפרה בזמנו: " למרות שנראה כי הצלחנו להחזיר את המצב בגן הלאומי לקדמותו, ערכם של הממצאים הארכיאולוגיים אבד לנצח. הנזק הערכי הוא בלתי הפיך".

בשנת 2016 נגרם נזק כבד לממצאים ארכיאולוגיים מתקופת ימי הבית השני, כתוצאה משריפה שהתרחשה במהלך סוף השבוע במתחם קבר יהושפט ויד אבשלום בנחל קדרון, שבגן לאומי סביב חומות ירושלים.

ונדליזם בקבר יהושפט - יד אבשלום, נזקי השריפה במתחם
ונדליזם בקבר יהושפט – יד אבשלום, נזקי השריפה במתחם, צילום: אסף אברהם, רשות הטבע והגנים.

 

לצערנו ישנן דוגמאות רבות:

תחנת קמח בנחל כזיב. צילום יהונתן אורלין רשות הטבע והגנים
תחנת קמח בנחל כזיב, צילום יהונתן אורלין רשות הטבע והגנים
אמפי תאטרון בית שאן. צילום יהונתן אורלין רשות הטבע והגנים
אמפי תאטרון בית שאן, צילום יהונתן אורלין רשות הטבע והגנים

 

אולי יעניין אותך גם

קטגוריות

דפים קשורים