שיקום עברונה מזיהום הנפט

עשור עבר מאז האסון האקולוגי של דליפת הנפט הגדולה שאירעה בדצמבר 2014 מצינור של קצא"א, אירוע הנחשב לאחד האסונות הסביבתיים החמורים בתולדות המדינה, שבעטיו זרמו כ-5,000 מ"ק נפט גולמי לאורך של כ-6 קילומטרים בתוך שמורת הטבע עברונה שבערבה וכיסו בזיהום שטח של כ-140 דונם. פעולת השיקום האחרונה בסדרת פעולות שנעשתה בשמורה היתה שיטה נסיונית לפירוק פיזיקלי-ביולוגי של הנפט באמצעות חיידקים, אשר לא צלחה – על אף שנחלה הצלחה בפיילוט המקדים. עקב כך תעשה בלית ברירה פעולה אלטרנטיבית של סילוק זיהום הנפט מהשמורה על ידי הסרת שכבת הקרקע המזוהמת המכסה את השמורה, שעומקה עשרות ס"מ. בשנים האחרונות נעשית הסדרה הן לעבודות הקרקע והן לקביעת מקום הטמנת הקרקע שתוסר.

זיהום נפט בעברונה, צילום: רועי טלבי

מייד לאחר גילוי הדליפה נעשו פעולות מיידיות לעצירת התפשטות הזיהום בשמורה: ציוד מכני הוכנס אליה לאצירת הנפט במצבורים והוא נשאב מהם וסולק אל מחוץ לשמורה, ועם זאת לפני שנאצר הוא הספיק להתפזר לאורך הנחלים בשמורה בערוצי זרימה קטנים, ציפה את הקרקע החרסיתית וחדר אליה לעומק של עשרות ס"מ. בשלב השני פונתה מאזורים נרחבים של השמורה קרקע שנספגה בנפט וכן פירות של עצי שיטה, שהיו אף הם טבולים בנפט, לשם מניעת אכילתם על ידי בעלי חיים.

צפו בסרטון שצילם עודד סהר:

אולם פעולות אלו לבדן של סילוק מצבורי נפט מהשמורה והשארת הכיסוי שלו את הקרקע בערוצים אינן מספקות לשם שמירה על תיפקוד תקין של המערכת האקולוגית בשמורה, שכן ידוע זה מכבר ששרידי נפט נשארים במקום עשרות שנים לפחות, ונוכחותם של שרידי נפט מדליפה קודמת, שאירעה במקום ב-1975, קיימים בה עד היום. מתוך כך נעשתה בשנים 2020-2016 תכנית ניטור באזורי הזיהום החדש והישן, שבדקה את השפעות זיהום הנפט על תפקודי המערכת האקולוגיות ותהליכי השיקום הטבעיים שלה, נוהלה על ידי המאר"ג וכללה 12 קבוצות מחקר ממוסדות שונים בארץ.

צבי הנגב בעברונה, צילום: דורון ניסים

תוצאות ניטור עצי השיטה מהמינים שיטה סלילנית (Acacia raddiana) ושיטה סוככנית (Acacia tortilis) שהם מין מפתח במערכת המדברית של שמורת עברונה שנעשה על ידי בנק הגנים הישראלי, הראו שנפט גולמי אינו מאפשר נביטה של שיטה ומיני צומח אחר, ואלו שכן נובטים הם בעלי פחות עלים ואינם שורדים לאורך זמן, כאשר הרכיב הרעיל בנפט לא אפשר התפתחות נאותה של השורש המרכזי. וכך כל עוד הרכיב הרעיל באדמה קיים הנבטים שכן יצליחו לנבוט לא יוכלו להתפתח לעצים. יתר על כן, הנביטה של עצי השיטה נפגעת גם בריכוזי נפט מאוד נמוכים, ולראיה תוצאות אלו נמצאו גם בבדיקה על קרקעות שזוהמו ב-2014 וגם ב-1975.

מתוך כך, הוחלט להמשיך בפעולות אקטיביות לשיקום ולא לחכות שהשטח ישתקם מעצמו. כדי לשפר את הסרת הנפט מהקרקע בשמורה מבלי להמשיך ולהסירה נעשה בשלב השלישי טיפול פיזיקלי-ביולוגי שמטרתו היתה להוריד את כמות מרכיבי הנפט מהקרקע. שיטת הטיפול פותחה ובוצעה על ידי חברת ליקוויד גז, חברה פרטית שנבחרה במכרז דו-שלבי מתוך כמה חברות שהתמודדו באמצעות עריכת טיפולים ניסיוניים בשטח המזוהם על פני שטחים בגודל אחיד.

אסון נפט גולמי בערבות עברונה, צילם רועי טלבי

סיכום שיטות ביולוגיות שנוסו לפירוק הנפט בעברונה ותוצאותיהם

לב התהליך הפיסקלי-ביולוגי שיושם על ידי חברה זו הוא פירוק באמצעות החיידקים של שרשראות פחמן ארוכות וכבדות (המכונות TPH) שנוצרו מהזיהום לכדי שרשראות פחמן קצרות וקלות יותר שחלקן יכולות עם הזמן להתנדף ולהתפרק. התהליך משלב חומרים שתפקידם לגרום לקרקע שזוהמה להפוך לחדירה יותר למים, חיידקים מפרקי נפט וחומרי תמיכה בחיידקים. החדרת החומרים לקרקע נעשתה באמצעות השקייה דרך מערכת השקייה שנפרסה בשמורה.

תוצאות הטיפול הנסיוני של ליקוויד גז, שעשתה את הניסוי בשטח שגודלו דונם אחד, היו ירידה של ריכוז הנפט החציוני בפני השטח (TPH) ביותר מ-70%. לאור שיעור הצלחה גבוה זה נבחרה שיטה זו לביצוע עבודת השיקום המלאה של השמורה. אולם כאמור, תוצאות הניטור לאחר סיום העבודה בשטח המזוהם, הראו שפירוק הנפט מהקרקע היה נמוך בהרבה מאשר הפירוק בטיפול הניסיוני, ומעידות על המורכבות של הטיפול בשטח גדול והטרוגני עם שונות גבוהה של ריכוזי נפט בקרקע, ושטיפול זה אינו מספק לניקוי מרבית הנפט מהקרקע. בסיום העבודה כמות הנפט הממוצעת בקרקע ירדה רק בפחות מ-50%.

אם כן, המשך שיקום השמורה מתמקד כעת בסילוק הקרקע המזוהמת החוצה מהשמורה.

הכותבת ד"ר טל פולק היא מנהלת תחום שימור חיות בר בחטיבת מדע ברשות הטבע והגנים