ארבעה מיני פרחים חדשים זוהו בישראל
22/10/2024לרגל השנה החדשה אנו שמחים לבשר על זיהוי ארבעה מיני פרחים חדשים בטבע הישראלי: לימאום ביצני, חורשף מצרי, לפופית רייט וכף-צפרדע דגנית
בעוד צפון הארץ נפגע קשות משריפות שכילו אלפי דונמים, עצים, צמחים מוגנים וחיות בר, התבשרנו על זיהוי ארבעה מינים חדשים: לימאום ביצני, חורשף מצרי, לפופית רייט וכף-צפרדע דגנית.
ד"ר מרגרטה וולצ'אק, אקולגית צמחים ברשות הטבע והגנים: "כל שנה נמצאים מינים חדשים בטבע הישראלי, חלקם תמיד היו כאן ולא שמנו לב אליהם וחלקם צמחים זרים שעלולים להפוך למינים פולשים. הפעם הגילוי היה משמח יותר לאור המציאות הקשה בה נפגעו צמחים ארץ ישראלים רבים מהשריפות. הרשות פועלת כבר 60 שנה לשמירה על הצמחים המקומיים מתוכם 612 מינים מוגנים לפי החוק."
תגליות מהדרום: לימאום ביצני וחורשף מצרי
את שני הצמחים הראשונים שנמצאו, זיהה שמשון ולוטקר, מטייל וחובב בוטניקה שבמהלך השנה מסייר בכל הארץ ומזהה צמחים בטבע הישראלי. השנה, שמשון הציג שני צמחים לזיהוי בפורום של אתר צמחיית ישראל, שניהם זוהו כצמחים שהיו כאן תמיד, אך עד כה לא זוהו.
הראשון נקרא לימאום ביצני, צמח קטן וצנוע, בעל פרחים כוכביים זעירים. הוא נמצא באזור תמנע ופרח חודשים ארוכים. הצמח השני הוא קוץ ששמו חורשף מצרי שנמצא ליד שמורת טבע חי-בר יטבתה, ולאחר מכן בעוד כמה אתרים בערבה.
שמשון מספר: "כשמצאתי את החורשף המצרי, הייתי עסוק בחיפוש אחר צמח נדיר שגדל באזור יטבתה, ובדרכי נתקלתי בצמח שלא הצלחתי לזהותו. הוא היה נראה לי חדש ומוזר קצת, לא ראיתי את הגודל והצבעים של הפרח כי הם היו קטנים מאוד וקשים לזיהוי בעין בלתי מזוינת, אז פשוט צילמתי אותו.
בדרך הביתה, עברתי על התמונות של הצמח וראיתי שהוא דומה לחורשף, אך החפים והקוצים שלו בצבע מעניין אדמדם, והפרחים היו קטנים מאוד. נכנסתי למגדיר צמחים ברשת, והיה נראה לי שהצמח דומה לחורשף מצרי. ביקשתי עזרה בזיהוי באותו הפורום כדי לוודא את הזיהוי, והפנו אותי לד"ר אורי פרגמן-ספיר ואחרי שיצא לשטח לבדיקה אישר לי כי אכן זהו חורשף מצרי, הראשון שנמצא באזור. זה היה מאוד מרגש למצוא אותו שם, גם יפה וגם מעניין."
מציאתו וזיהויו של הלימאום הביצני, מספר שמשון, היה סיפור שערך שלוש שנים: "ראיתי את הצמח לראשונה בשנת 2021, לא ידעתי מהו, היה נראה לי כמו צמח חדש ומעניין. גם במקרה זה העליתי תמונה לפורום רשתי ואיש לא הצליח לזהותו. רק שלוש שנים לאחר מכן, באפריל 2024, נתקלתי בו שוב והפעם הייתי נחוש להצליח ולזהותו. גם הפעם, ד"ר פרגמן-ספיר זיהה את הצמח בפורום, וסיפר כי הצמח לא זוהה כאן בעבר."
השנה הקרובה, הוועדה המייעצת לרשות הטבע והגנים בנושא צמחים בסכנת הכחדה תבדוק את שני הצמחים הללו, וסביר להניח כי שניהם יסווגו כצמחים בסכנת הכחדה.
ד"ר אורי פרגמן-ספיר, בוטנאי במקצועו והגורם המקצועי שנתן לשמשון את האישור אומר כי אכן הצמחים שגילה הינם צמחים שלא נראו קודם בישראל, ומעלה את השאלה: "אנו חייבים לשאול את השאלה, מדוע חשוב לשמור על שני צמחים קטנים ולא מרשימים כאלה מהדרום הרחוק? התשובה מורכבת וקשורה גם בתפקידם בבית הגידול שלהם, כמו גם בפוטנציאל שלהם להיפך לצמחים כלכליים בשנים הבאות. אולי דווקא בהם ימצאו חומרי רפואה חדשים, או גנים לעמידות ליובש ולמחלות. איננו יודעים כי לא חקרנו אותם. ולכן חשוב לשמור את כל מגוון הצמחים המקומיים בארץ."
תגליות מהצפון: כף-צפרדע דגנית ולפופית רייט
את הצמחים השלישי והרביעי שנתגלו, זיהה חובב הבוטניקה זלמן באומוול. הצמח הראשון שזוהה, הינו כף-צפרדע דגנית, ולו סיפור מציאה מעניין במיוחד, שכן זוהה והוגדר בעבר בטעות, אך למעשה כלל לא נראה בטבע.
בספר "המגדיר הצהוב" המגדיר את פרחי ישראל השונים, קיים ערך עבור כף-צפרדע דגנית, אך זו מעולם לא נראתה על ידי אף אחד בטבע, עד עכשיו. הפרח זוהה בוודאות רק לפני כשנתיים על ידי זלמן באומוול, חבר בקבוצת חובבי הבוטניקה "מטיילי יום ד", שיוצאים בכל יום רביעי, ב-17 השנים האחרונות, לסיורים של חיפוש וזיהוי פרחים וצמחים שונים בטבע הישראלי.
באחד מטיוליהם ביקרו במאגר קונייטרה שבגולן הצפוני, זלמן מספר כי נתקל בצמח שדומה בצורתו הכללית לכף-צפרדע אזמלנית המצויה יותר, אך נראה קצת שונה בממדיו. הוא מספר: "באחת הפעמים שביקרתי במאגר, מצאתי את הצמח המדובר. כשהבנתי שאין מדובר בכף-צפרדע אזמלנית, צילמתי אותו והעברתי את הממצאים לבוטנאים מקצועיים לנסות ולהבין האם אכן מדובר בצמח החמקמק שהוגדר בטעות אך מעולם לא נראה בטבע הישראלי.
אחרי שנה ארוכה של השוואות לצילומים של הצמח ממקומות אחרים בעולם, וכן יחד עם אנשי המקצוע הצלחנו לזהות שאכן מדובר בתצפית ראשונה ובאוכלוסיה ודאית של כף-צפרדע דגנית."
ד"ר פרגמן-ספיר מסביר כי צמח זה מלבלב במים, ומאוחר יותר פורח בשוליים הבוציים המתייבשים של גוף המים. הצמח מסמל את חשיבותם של בתי הגידול הלחים והכל כך נדירים ורגישים בארץ. סביר שבעתיד מין זה יוכרז כצמח בסכנת הכחדה ותינקטנה פעולות לשימורו באתר שלו וגם בגני המקלט של רשות הטבע והגנים, בבנק הגנים ששומר על זרעים של אוצרות המדינה הבוטניים וגם בגנים הבוטניים שפעילותם בשימור הצמחים ובחינוך הדורות הצעירים חשובה במיוחד.
הצמח הרביעי והאחרון לפופית רייט, זוהה על ידי זלמן באומוול וחברה נוספת בקבוצת מטיילי יום ד' – חוה להב, בעת שיצאו לסיור מקדים כהכנה לסיור המתוכנן. "בימי שגרה, הקיץ היא תקופה בה אנו מטיילים בעיקר באזורים הקרירים יותר בצפון הרחוק – בחרמון, בגליל העליון ובגולן. בצל הלחימה והמצב המתוח, מצאנו את עצמנו מעבירים את סיורי יום רביעי הקיציים באזורים הדרומיים יותר, אותם אנו מכירים פחות.
בשל חוסר הכרת השטח, חשבנו שיהיה נכון לצאת לעשות סקירות מקדימות בצוות מצומצם כדי לבדוק לפני היציאה עם כל הקבוצה ולחפש מקומות טובים לתצפיות בוטניות ייחודיות. באחד מהסיורים המקדימים לפני מספר שבועות, חוה ואני ביקרנו במאגר יצחק הנמצא בעמק חרוד, ומצאנו מין לפופית שהזכיר את הלפופית הכפנית שאנו רגילים לראות, איך זו הייתה קצת יותר קטנה, עדינה וחיוורת. בעזרת השוואה לתצלומים מהעולם, הצלחתי לזהות כי מדובר בלפופית רייט, המצויה במצרים ומוצאה בכלל באמריקה הרחוקה. שבוע לאחר מכן, חוה ואני זכינו למצוא אוכלוסייה גדולה מאוד של הלפופית החדשה בבריכת דגים יבשה ליד מעיין צבי. השמחה של כולנו הייתה גדולה, זו הייתה ממש חגיגה עבורנו לזהות צמח שלא נראה בעבר בישראל".
לפופית רייט היא צמח שמוצאו באמריקה ובארץ זהו צמח גר. חשוב לתעד כל מציאה של צמח גר בארץ, גם משום שחלק מהצמחים הגרים הפכו לצמחים פולשים שגורמים לנזקים גדולים לחקלאות ולסביבה הטבעית.
חפשו ודווחו
אנו מזמינים אתכם לצאת למרחבי הטבע הרבים, לחפש אחר הפרחים הייחודיים הללו ולהנות מיופיו של הטבע. חשוב לזכור כי אין לקטוף את הפרחים הללו, וללכת על שבילים מוסדרים במשנה זהירות כדי לא לדרוך על אף צמח או פרח מוגן.
כמו כן מומלץ להעלות תצפיות בצמחים ובבעלי חיים באפליקציית דיווחים לרשות הטבע והגנים, כך תתרמו לידע של כולנו, לשמירת הטבע ולמדע.
להורדת אפליקציה לדיווחי תצפיות של רשות הטבע והגנים – אנדרואיד>>
להורדת אפליקציה לדיווחי תצפיות של רשות הטבע והגנים – אפל >>
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות