העדשה של חייל מילואים קלטה מחזה נדיר בטבע- הזדווגות צבועים

נעם יחיא פקח רשות הטבע והגנים:
״באמצע משמרת הלילה שלי במילואים כשאני סורק את השטח במצלמה טרמית ראיתי לפתע תנועה חשודה, הבנתי שאני זוכה לתעד תיעוד נדיר של זוג צבועים בלילה. לאחר מספר דקות ראיתי שהם מזדווגים אירוע מרגש מאוד ונדיר לתיעוד."

צפו בסרטון שצילם נעם יחיא:

הזדווגות צבועים, צילום נעם יחיא

הזדווגות צבועים, צילום נעם יחיא

הזדווגות צבועים, צילום נעם יחיא

עזרא חדד פקח רשות והגנים:
״הפעילות הבועית היא ברובה בלילה, הם נסמכים בעיקר על תקשורת כימית. צבועים מפוספסים נחשבים יחידים, אך ידועים מקרים של קבוצות קטנות שהתקבצו כדי להתרבות. הזכרים חיים בגפם או בקבוצות קטנות בטריטוריות גדולות יותר, כדי לאפשר להם להזדווג עם נקבות שבטריטוריות האלה. כל הצבועים מסמנים את תחומי החיים שלהם באתרי צואה, הנקראים "בתי שימוש" בקרבת המאורה, ובהפרשות מבלוטות הריח הלינאות שלהם. הנחת הפרשות ריח על גבי אבנים, סלעים ושיחים. התדירות בה הצבועים מורחים את ריחם משתוללים מאוד בין המינים ובתוך המין. כאשר הם מגיעים לקרבה פיזית עם אחד מבני מינם, כל הצבועים גם מתקשרים ביחד האחד עם השני על ידי זקירת רעמתם וזנבותיהם, וכן על ידי רפרטואר עשיר של הבעות פנים. מבחינות רבות שפת הגוף של הצבועים דומה מאוד לזו הנצפית אצל הכלבים. גודלו של הרפרטואר הקולי, וכן החשיבות של הקולית בחיים החברתיים.

צבוע מפוספס, צילום: עזרא חדד.

עזרא מוסיף כי הצבוע המפוספס נפוץ בשטחה של ארץ ישראל מהחרמון ועד אילת עניין גורם התמותה של הצבועים הוא דריסה בכבישים והסיבה לכך כי צבועים רבים נוהגים לא סוף פגרי בעלי חיים שנדרים בכבישים ובכך הם מסכנים את האנשים ונדרסים. המין התאושש האחרון השבעים של המאה העשרים ועד היום מצב המספר בישראל די טוב. בישראל ובשונה ממקומות אחרים בעולם הצבועים חיים גם בסמיכות לישובים ובתוכם. מידע נצפו צבועים מחפש מזון בחי אשפה בתוך ישובים. בשנות ה-70 של המאה הקודמת העריך הזואולוג גיורא אילני את אוכלוסיית הצבועים בישראל ב-135-80 פרטים. האדום שפורסם בשנת 2002 הוערכה אוכלוסיית הצבועים בישראל בכ-200 פרטים. שורש התרבו התצפיות בצבוע המפוס בישראל, ונראה שאוכלוסיית הצבועים בישראל גדלה, יש דיווחים ותצפיות רבות בצבועים שנכנסים לתוך יישובים כדי לחפש מזון באשפה שבני האדם זורקים. תצפיות נוספים מדווחים גם במקומות שלא נצפה בהם בעבר או שהם היו נדירים מאוד, כמו הכרמל, וכן בארים וביישובים במישור החוף המרכזי. ההערכה היא כי העלייה במספר הצבועים ובתפוצתם קשורה בכמויות האשפה שבני האדם משליכים, בפרט הדריסות של בעלי חיים בכבישים כמו תנים, ובמספר פגרי הצאן והבקר וכן פגרי הציד שנותרים בשטח (לדוגמה חזירי בר), המושכים גם הם צבועים. גדר ההפרדה בגבולות ישראל תרמה בהגנה על הצבועים, ויצרה מקלט מהסכנות הרבות שאורבות לצבוע המפוספס. בעשור האחרון עלה מספרם של הצבועים בישראל בצורה מרשימה והעדות לכך היא כמות הדריסות בכבישים, מנתוני מאגר רשות הטבע והגנים ומתצפיות נוספים בין השנים 2020-2008 נדרסו 520 צבועים בישראל. וההערכות שלי הן שאוכלוסיית הצבוע המפוספס בישראל מונה כ-1,000 פרטים.