על אצטלנים: חסרי חוליות עם 'עמוד שידרה'
07/03/2024על אף היותם נפוצים מאוד, האצטלנים הם אחת מקבוצות בעלי החיים הימיים הפחות מוכרות. אך על דאגה, אחרי שתכירו אותם, לא תפסיקו למצוא אותם:) אבל האמת המדהימה היא שמבחינה אבולוציונית הם חסרי החוליות הקרובים ביותר לבני האדם!
על סלע בים יושב אצטלן. הוא יכול להופיע בכל מיני צורות, גדלים וצבעים יפהפיים: מפרט סוליטרי (יחידאי) שעשוי להגיע לגודל אגרוף ועד מושבה בגודל של מספר מילימטרים המרפדת את הסלע. גם אם אתם לא יודעים מה הוא אצטלן, סיכוי לא רע שראיתם את בעל החיים הזה על שלל מופעיו כשצללתם בשוניות שמורת טבע חוף האלמוגים באילת, שנירקלתם להנאתכם בין סלעי הים התיכון, או הצצתם אל תוך כוכים נסתרים במים. אפילו אם טיילתם בנמל יפו או במרינה כלשהי לאורך חופי הארץ, יתכן שראיתם אותם על גבי החבלים שקושרים את היאכטות למזח או על גבי מתקנים שקועים במים.
בסקרים שערכתי במרינות בחיפוש אחר מין מסוים של אצטלן (Styela plicata), נהגתי לשאול את הדייגים והסקיפרים אם ראו אצטלנים. לרוב לא היה להם מושג על מה אני מדבר, אבל הסבר קצר זיכה אותי בתשובה: "אה! היצורים המשפריצים האלה! כן, בוא נמשוך את החבל הזה ותראה."
מהם, אם כך, אותם יצורים? מה פשר שמם? ואיך הם בכלל נראים? בכתבה זו, אתאר בקצרה את קבוצת בעלי-חיים מופלאה זו, וגם אוסיף פריטי מידע יחודיים שתוכלו להרשים באמצעותם את קהל שומעיכם בפעם הבאה שתצביעו עליהם בידענות.
אצטלנים הם חסרי חוליות צמודי-מצע, כלומר ישיבים, הנפוצים בכל הימים, כולל באזורי הקטבים. מרבית המינים חיים במים רדודים יחסית ואף סמוך מאד לפני המים, אך יש מינים שנתגלו גם בעומק של 1000 מטר לערך. כיום ידועים כ 3000 מינים, אך מעריכים כי המספר כפול לפחות, כלומר – לביולוגים ימיים תאבי ידע וחדוות גילוי נותרה עוד הרבה עבודה! את מזונם הם מקבלים מעמודת המים על-ידי סינון, ומכאן גם יכולת התזת המים בעוצמה, הרחק מהגוף, שזיכתה אותם בכינוי Sea Squirts. ואולי זה המקום לעצור רגע ולדבר על פשר שמם וגם על בלבול קל בהתייחסות השפה העברית אליהם.
מעט טקסונומיה בניחוח אבולוציוני
מה מקור השם אצטלן? על שום האצטלה, או הגלימה, המקיפה את גופם. באנגלית הם מכונים Tunicates, מלשון טוניקה. הגלימה שלהם היא מעטפת חלבונים ורב-סוכרים היוצרת שלד חיצוני חי, המוזן על-ידי צינורות הובלה מהגוף, ומתפתח במהלך החיים עם גדילת הזואיד – הגוף; יחידת המבנה הבסיסית.
*הידעתם? הטוניקה מכילה גם טוניצין, רב-סוכר שהוא בעצם הדוגמא היחידה בממלכת בעלי-החיים (Animalia) לייצור של צלולוז, או תאית.
הסיווג הטקסונומי של אצטלנים מרתק. אצטלנים שייכים לתת-המערכה טוניקאטה, מיתרני-הזנב. זו כוללת שלוש מחלקות: הגדולה שבהן היא מחלקת האצטלנים הישיבים, האסצידיות (Ascidiacea) ומלבדה יש עוד שתי מחלקות של טוניקאטים פלאגיים, כלומר, מינים שמבלים את חייהם בעמודת המים ואינם צמודי מצע. אלה הן מחלקות ה Appendicularia ו Thaliacea. בעברית נהוג לכנות את כולם אצטלנים, וזה אולי נוח יותר מאשר אסצידיות, אבל מדויק יותר יהיה לכנות אותם טוניקאטים כשמם הלועזי המבחין בין הקבוצה כולה למחלקה הישיבה – ascidians. אני מתייחס למחלקה הישיבה, אלא אם מצוין אחרת.
הידעתם? למעשה, מבחינה אבולוציונית הקבוצה הקרובה אלינו ביותר מבין חסרי החוליות היא קבוצת האצטלנים, ואב קדום משותף לנו.
הטוניקאטה הינם חסרי חוליות הנמנים על מערכת המיתרנים, עליה נמנים גם אנו, בעלי החוליות. למעשה, לאצטלנים מאפיינים מיתרניים בשלב הלרווה אשר נעלמים בשלב הבוגר, לאחר התיישבות (בחלק מהטוניקאטים הפלאגיים נשמרים מאפיינים מיתרניים גם בשלבים בוגרים). למשל – מיתר גב, עמוד השידרה הקדום.
הידעתם? המאובן הקדום ביותר שמזכיר בצורתו אצטלן סוליטרי מתועד לתקופת הפרה-קמבריון, לפני כ 555 מליון שנה.
מבנה ומראה
קירבתנו לאצטלנים ודאי תכה אתכם בתדהמה לאור חוסר הדמיון המובהק במראה החיצוני. קל יותר לדמיין את היותנו קרובים לתמנון המתבונן בנו בסקרנות אינטליגנטית מאשר ליצור מוזר דמוי חייזר ימי. אבל אם נסיר את הטוניקה המקיפה את הזואיד של אצטלן סוליטרי, נקבל בעל-חיים עם מערכות רבות המוכרות לנו מהגוף שלנו. לאצטלן שני סיפונים או פתחים – לכניסה ויציאה. שרירים הממוקמים ליד סיפון הכניסה ולאורך קיר הגוף אחראים על שאיבת מים פנימה, משם הם מועברים אל סל סינון, שם נלכדים חלקיקי המזון ומועברים למערכת העיכול על מרכיביה הידועים לנו: וושט, קיבה, מעי ופי טבעת. שרירים המתכווצים בעוצמה דואגים להשפריץ את המים וחומרי הפסולת הרחק מהגוף לבל ישאבו שוב פנימה. קיימים גם לב וכלי דם, גנגליון עצבי ואף בלוטות מין: האצטלן הוא הרמפרודיט ובעל גונדות זכריות ונקביות.
הידעתם? הלב הופך את כיוון הזרימה בצינורות הדם כל מספר דקות.
אצטלנים והאדם
מכיוון שכל דבר בעולם מאובחן על-פי אמת המידה האנושית ומידת התועלת או הנזק לאדם, אציג כעת את השאלה: אצטלנים זה טוב או רע לנו? אצטלנים הם פולשים ימיים מוצלחים מאד היודעים להתבסס במהירות בסביבות חדשות ואף מזוהמות. טרמפ על תחתית של סירה או בין מדחפים של כלי-שייט אינו זר להם, וניתן לאתר אותם בנמלים למשל. משם דילוג לסביבה הטבעית הופך קל לביצוע, מה שיכול להוביל לדחיקת מינים מקומיים. הם שורדים בתנאים שונים של מליחות וקור, אם כי יש להם העדפות תלויות סוג ומין. חיבתם למצעים מלאכותיים ידועה, בפרט בארה"ב ובאוסטרליה, שם הם גורמים לנזקים כלכליים גדולים בשל התישבותם על מתקני גידול של צדפות מאכל והרג הצדפות כתוצאה מתחרות על מזון. באוסטרליה גם ניסו לצפות עמודי מזחים בגומי למנוע התיישבות של לרוות.
*הידעתם? אצטלנים הם מזון תאווה במקומות שונים ברחבי העולם, בעיקר במזרח. שאלו בקוריאה על מנת "אננס ים", (Halocynthia rorentzi) מומלץ בליווי סאקה.
ומה ה"תועלת" שאצטלנים מביאים לאדם? מלבד היותם מרכיב בצלחתם של אנשים רבים, מיקומם האבולוציוני של קבוצת הטוניקאטים מציב אותם במקום מעניין מאד עבור מחקרים מדעיים, בעיקר בתחומים של אימונולוגיה והתפתחות מערכת החיסון, מחקרים השוואתיים בעולם החי ורגנרציה. מחקר שנערך באוניברסיטת ת"א הדגים כיצד האצטלן Polycarpa mytiligera הנפוץ במפרץ אילת מסוגל לחדש מערכות גוף שלמות בעקבות חיתוך למס' חלקים. מחקר אחר, שנערך באוניברסיטת חיפה, הראה כיצד מושבה של המין בוטריל פרחוני (Botryllus schlosseri) עוברת מחזורים של הזדקנות והצערה בתהליך מעגלי. בפן האקולוגי, אצטלנים יכולים לשמש כביו-אינדיקטורים ולהוות מדד לבריאות הסביבה הימית. כבעלי-חיים נייחים המסננים את סביבתם הימית אל תוך גופם, נוכחות של מזהמים שונים, כגון שיירי תרופות מספקת אף היא מידע ויכולה ללמד כיצד מושפעים תהליכים ביולוגים בגופו של האצטלן מהחומרים שהוא אוגר בגופו. לעומת זאת, בטוניקה או בזואיד יכולים לדור חיידקים סימביונטים. במסגרת החיפוש אחר חומרי טבע מהים, חומרים המיוצרים ביצורים ימיים ויכולים לשמש בתעשיית התרופות, התגלה חומר בעל פעילות אנטי-סרטנית באצטלן המושבתי Ecteinascidia turbinate מאזור הקריביים. חומר זה מיוצר על-ידי חיידק ומשמש כיום תרופה מסחרית לטיפול כימותרפי.
לסיכום, קבוצת אורגניזמים משונים למראה, המסתתרים בין שוניות וסלעים, מוכרים רק ליודעי ח"ן ומשוגעים לדבר, קרובה אלינו הרבה יותר ממה שנדמה ומספקת תגליות מדעיות מרעישות לצד עושר ויופי מסחרר. מודעות לקיומם עשויה ללמדנו דברים גם על עצמנו.
ונסיים בשיר הייקו:
"תוגת טוניקאט
ים מאדים בערגה
הסתיו מבצבץ"
