אחרי 27 שנים: הצבות יוצאות לים עם משדרים לוויניים

שמות נקבות הצב הינן "נובה" (25), "ישראל" (25) ו"יעל", הגדולה בחבורה (27), כולן בקעו במצפה במסגרת הפרויקט. כיום, האוכלוסייה במפרץ אילת של צבי הים הקרניים מוערכת בעשרות פרטים בלבד.

80 מאחיהן ואחיותיהן של נובה וישראל, הושבו בסוף שנות ה-90 למפרץ אילת על ידי צוות פארק המצפה התת ימי באילת. זו הפעם הראשונה שבה הוחלט להשתמש במשדרים לווייניים, כדי לגלות כיצד יתאקלמו הצבות בטבע והאם ינדדו אלפי קילומטרים או יישארו באזור המפרץ.

"לאחר שנים של גידול, האכלות וטיפולים, הגענו לשלב המרגש של שחרור נקבות צבי הים לטבע. אנחנו עם פרפרים בבטן ומתרגשים מאוד", אומר ד"ר אביב לוי, המנהל המדעי של פארק המצפה התת ימי באילת. "למרות שאנחנו משחררים אותן מאזור המצפה התת ימי, הן יישארו חלק מהבית, במפרץ אילת ואני מקווה שנוכל להמשיך לצפות בהן בטבע". לדברי לוי, צבות הים קיבלו במהלך שהותן במצפה התת ימי, מזון עשיר ברכיכות, דגים מהים ומזון מותאם לתזונה הטבעית שלהן בטבע. הן שהו בבריכה משותפת עם צבי ים ירוקים וקרניים, דגים ממינים שונים.

צבת ים קרני ממושדרת, צילום: עומרי עומסי רשות הטבע והגנים

לפני השחרור הגיעו אנשי המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, ויחד עם אנשי המצפה התת ימי, ערכו בדיקות מקיפות לזוחלים הימיים, הכוללות בדיקות דם, בדיקות פיזיות והצמדת המשדרים הלוויינים שיאפשרו מעקב של כשנתיים אחרי צבות הים.

נקבות צבי הים שוחררו בשמורת הטבע חוף האלמוגים, אשר סמוכה למצפה התת הימי באילת, בנוכחות של קהל מבקרים, עובדי המצפה ואנשי רשות הטבע והגנים.

קהל צופה בשחרור הצבות לים, צילום: עידן קימה, פארק המצפה התת ימי באילת

צפו בסרטון:
צילום ועריכה ארז ארליכמן, רשות הטבע והגנים.
צילומים: יניב לוי – רשות הטבע והגנים, רועי דרור ועידן קימה – פארק המצפה התת ימי באילת, יורם קורל 2000, סטילס באדיבות פארק המצפה התת ימי באילת

"אנחנו שמחים מאוד על שיתוף של המרכז להצלת צבי ים עם המצפה התת ימי, שמטרתו השבתו של מין בסכנת הכחדה קריטית בעולם כולו", אומר ד"ר יניב לוי, מנהל המרכז להצלת צבי ים ברשות הטבע והגנים. "אנחנו בתחילתו של פרויקט השבה ארוך שנים של צבי ים קרניים כדי לאושש את האוכלוסייה במפרץ אילת".

בתוך המים לאחר השחרור, צילום עומרי יוסף עומסי, רשות הטבע והגנים

צבי ים הקרניים מגיעים לבגרות מינית בגילאי 20-30 שנה, הם נפוצים במפרץ אילת ואינם מצויים בים התיכון. בטבע הם אוכלי כל, הניזונים בעיקר מאלמוגים רכים, ספוגים וחסרי חוליות ימיים. אחת הסכנות המאיימת על צבי הים הקרניים בטבע היא מפגש עם כלי שיט, הסתבכות ברשתות וציוד דיג. בעבר ניצודו בהמוניהם למטרות הפקת מוצרי לרווחת האדם, החל מסימניות ספרים, תכשיטים ומסגרות למשקפיים.

טיפול בצבת ים קרני, צילום: עומרי עומסי רשות הטבע והגנים

"בעזרת המשדרים נוכל לעקוב אחרי פעילותם ונדידתם בים סוף", מדגיש לוי. "כדי שנוכל לתת מענה לשאלה המרתקת, כיצד צבים שבקעו וחיו בשבי, מה יכולת ההסתגלות שלהם לטבע".

הקישור הלוויני לצבות – ניתן לצפות איפה הן בכל נקודת זמן מרגע השחרור