יישום טכנולוגיות לשימור נכסי ואתרי מורשת תרבות

מאת: יהונתן אורלין – מחוז צפון, ישי יהב מטות – מחוז יו"ש 03/03/2024

הקיטור ככלי רב תכליתי בידי המשמר

ניקוי פסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי צילום: יהונתן אורלין
ניקוי פסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי, צילום: יהונתן אורלין

 מבוא:

שימור ותחזוקה של פסיפסים ואלמנטים עדינים הוא תחום נוסף בשימור אתרי ונכסי המורשת, הדורש טיפול קפדני ויישום שיטות שאינן פוגעות במרקם הפיזי של האלמנט ובשלמותם של הערכים התרבותיים ומשמעותם. בין טכניקות הניקוי השונות, השימוש במכונת קיטור שואבת, המתיזה אדי קיטור חם להסרת לכלוך, משקעים ומיקרוביולוגיה, זכה בחודשים האחרונים לבחינה מעמיקה אחר היעילות והסיכונים הפוטנציאליים בשימוש בשיטת ניקוי זו.

בית אלפא-ניקוי פסיפס בקיטור-צילום יהונתן אורלין
ניקוי פסיפס בקיטור בגן הלאומי בית אלפא, צילום יהונתן אורלין

מרבדי הפסיפסים הנחשפים בחפירות ארכיאולוגיות ומוצגים לקהל באתרי המורשת בניהולה של רט"ג, כמוהם כיצירת אומנות. הם מציגים מגוון של עיצובים אומנותיים, גווני אבנים טבעיות, תיאורים של נוף, בעליי חיים, דמויות אדם, צמחים ועיטורים גיאומטריים ואף כתובות בכתב ובשפות שונות. כל אלה ועוד, מעידים על יכולות אומנותיות גבוהות בעת העתיקה, ועל משמעות תרבותית השופכת אור על תרבות העבר שיצרה את הפסיפס, על טכנולוגית ייצור, הכנת התשתית ושיבוץ משטחי הפסיפס למרבד עם אלפי אבנים קטנות. רצפות הפסיפס חשופות אף הן לתהליכי בלייה וההרס מפגעי הזמן ומתנאי הסביבה במופעים שונים ומגוונים: לכלוך, התגבשות של מלחים, צמידה של אבנית שהתגבשה, משקעים של מזהמים כימיים, התפתחות מיקרואורגניזמים, כתמים ועוד, הפוגעים במרקם הפיזי של הפסיפס ובמופע האסתטי אומנותי שלו.  פגיעה חמורה נוספת באלמנטים עתיקים ושבריריים היא באמצעות וונדליזם, שבו אנשים אלמונים משתמשים בצבעים שונים כדי להעביר מסרים מגוונים על גבי העתיקות. סוג זה של השחתה מחייב אותנו למצוא פתרונות יצירתיים להסרת הצבעים מבלי לגרום נזק לעתיקות ולסביבה הטבעית שלהן.

צפו בסרטון שצילם יונתן אורלין:

פסיפסים – שיטות הניקוי המסורתיות נעות בין ניקוי יבש במברשת או מטאטא, לבין ניקוי לח באמצעות ניקוי מכני בשימוש עם מים נקיים או עם חומרים כימיים להמסת המזהמים ובשימוש נרחב במים בכל תהליך הניקוי הלח. כל אחת משיטות הניקוי יש בה יתרונות וחסרונות. השימוש בניקוי באמצעות אדים חמים ע"י מכונת הקיטור, מציגה גישה המתיימרת להיות פחות פולשנית ויותר ידידותית לסביבה. ובכל מקרה, השימוש בניקוי פסיפסים באמצעות קיטור מחייב הערכה ובחינה מעמיקה של המשמר, על השפעת השיטה על הפסיפס.  יתרון ברור לשיטת הניקוי בקיטור על פני ניקוי לח מסורתי, נעוץ בעובדה כי בניקוי לח יש צורך בשימוש נרחב במים, בכל תהליך הניקוי. מים עומדים מחלחלים בין הטסריי וחודרים לתשתית הפסיפס, ועלולים "לעורר" מלחים, לגרום ל"התנפחות" החרסית באדמה, לגרום להגברת הקורוזיה של הברזל בפסיפסים בהם התשתית היא בטון מזויין, גרימת לחץ כלפי מעלה ועוד…

הסרת צבע – בעולם השימור קיימות שיטות רבות ומגוונות להתמודדות עם ניקויי צבעים ממשטחים עתיקים והיסטוריים, התזות עדינות של חומרים שוחקים בקשיות משתנה ( בדומה להתזת חול אבל עם חומרים שונים ורכים יותר), התזה של קרח יבש, קרני לייזר ממוקדות, שימוש בכימיקלים מיוחדים, קיטור ועוד. לכל שיטה ושיטה יש מספר רב של יתרונות וחסרונות שכוללים יעילות, פגיעה בתשתית, עלות הציוד, עלות החומרים, יכולת לוגיסטית ( משקל, חשמל, מים, גישה), פגיעה בסביבה, בטיחות העובד ועוד.   עד כה, השיטה המועדפת להסרת צבע באירועי ונדליזם מעתיקות הייתה שימוש בג'לים כימיים מיוחדים. חומרים אלה נמרחים על גבי הצבע והמתנה לפרק זמן מסוים. לאחר מכן נשטפים בכמויות גדולות של מים. אף ששיטה זו הוכחה כיעילה, יש לה מספר חסרונות משמעותיים: הכימיקלים יקרים, נצרכים משאבי מים רבים אשר פוגעים גם בסביבה, ולעיתים נדרש תהליך חוזר להסרה מלאה.

נדרשת התפתחות של שיטות חלופיות, יעילות וידידותיות לסביבה, לניקוי צבע שנמרח על עתיקות באירוע של השחתה מכוון. הפתרון המועדף יהיה בעל בסיס כימי, עלותו תהיה נמוכה, ידרוש שימוש בכמות מינימלית של מים ויאפשר הסרת הצבע במלואו בפעולה יחידה. השילוב עם מכונת קיטור לתהליך ניקוי הכימיקלים, מביא עימו מספר יתרונות משמעותיים:

  1. ירידה חדה בכמות המים הנחוצה לביצוע התהליך, מה שתורם להפחתת סיכון חלחול של כימיקלים לקרקע ולצמחייה הסובבת ולהורדה בעלויות.
  2. השילוב של חום ומים בקיטור מאיץ את התהליכים הכימיים ומשפר את יכולת ההסרה של הצבע, מה שמוביל לצריכה נמוכה יותר של כימיקלים.
  3. מכונת הקיטור פועלת גם כשואב תעשייתי, כך שהיא שואבת את שאריות הצבע והכימיקלים ישירות אל תוך מיכל סגור במכונה. דרך זו מקטינה את השפעת התהליך על הסביבה והטבע.
ניקוי פסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי צילום: יהונתן אורלין
ניקוי פסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי, צילום: יהונתן אורלין

שיטת ניקוי פסיפסים בקיטור

ניקוי בקיטור משתמש במכונה הפולטת אדי מים חמים בלחץ מבוקר. החום והלחות של הקיטור פועלים לשחרור ולהמסת לכלוך וחומרים ביולוגיים, וכן להאצת תהליכים כימיים.

תהליך הניקוי של פסיפסים מתחיל בליחוח השטח בקיטור לצורך ריכוך ראשוני, לאחר מכן עוברים המשמרים להתזת קיטור  נקודתית בלחץ ובזמן משתנים בהתאם למצב. מיד לאחר הקיטור עוברים המשמרים עם מברשות פלסטיק ומקרצפים את המשטח בעדינות.  השלב הבא הוא הפעלה של מכונת הקיטור במצב של הוצאת קיטור ושאיבה במקביל, בשלב זה כל הלכלוך נשאב לתוך המכונה.  במקרים בהם ישנן צמידה והתגבשות של מינרלים יש צורך לבצע קומפרסים של תאית עם E.D.T.A ואמוניום קרבונט (AMMONIUM CARBONAT), כימיקלים שמסייעים לרכך את הצמידה. את הקומפרסים מניחים ומכסים בניילון לזמן משתנה בהתאם לסוג הצמידה, למצב ולהרכב התשתית. לאחר הסרת הקומפרס מפעילים את מכונת הקיטור ומלחחים את הצמידות תוך כדי הברשה במברשת פלסטיק. פעולת הקיטור מאיצה מאוד את תהליך הסרת הצמידה ומייעלת את פעולת הכימיקלים, אולם בצמידות קשות במיוחד היא אינה מייתרת לחלוטין את הצורך לגירוד ידני בסקלפל (סכין מנתחים).

ניקוי פסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי צילום: יהונתן אורלין
ניקוי פסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי, צילום: יהונתן אורלין

הערכת סיכונים ושיקולים פוטנציאליים בניקוי באמצעות קיטור

למרות יתרונותיו, השימוש בקיטור חם על פסיפסים עתיקים טומן בחובו סיכונים פוטנציאליים. החשש העיקרי הוא מהלם תרמי ולחץ פיזי פוטנציאלי הנגרם על ידי שינוי הטמפרטורה הפתאומי, במיוחד בחומרים רגישים לחום או עם מיקרו-שברים קיימים בטסריי עצמם.

בנוסף, החדרת הלחות  לתוך פני הטסריי ולתשתית, יכולה להיות חרב פיפיות; בעוד שהשיטה יעילה ומסייעת בניקוי יסודי, הוא יכולה גם לעודד להסיר שכבות או חלקי טסריי פגועות בשל סדיקה נימית, שחיקה אופקית, התפוררות או התקלפות אנכית או אופקית (קשקשים) בניסיון להסיר התערבויות קודמות שנעשו בשימוש בציפויים ודבקים שאינם מותאמים לשימור בתנאי סביבה לא מבוקרים.

לפני ניקוי הפסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי צילום: יהונתן אורלין
לפני ניקוי הפסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי, צילום: יהונתן אורלין
ניקוי פסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי צילום: יהונתן אורלין
אחרי ניקוי הפסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי, צילום: יהונתן אורלין

הערכת השיטה לפני יישומה על הפסיפס

על מנת לצמצם נזקים ולהפחית סיכונים, נערכת סדרת בדיקות על הפסיפס עצמו, בטרם השימוש במכונת הקיטור.

  1. הערכה ראשונית – ביצוע בדיקה מעמיקה של מצב הפסיפס, כולל יציבות התשתית ושכבת הטסלטום, זיהויי חללים והתנתקויות, בחינת מצב השתמרות כללי ופרטני של כל מרכיבי הפסיפס כולל בלייה פיזית של הטסריי, הימצאות שרידי דבקים ומזהמים שנמרחו או הצטברו על משטח הפסיפס.
  2. יישום מבוקר – פיילוט בדיקה – השימוש במכונת קיטור מאפשרת שליטה מדויקת על הטמפרטורה ולחץ הקיטור, לכן, הבדיקה הראשונה חשובה, כיוון שנעשית התאמה בתהליך הניקוי, למצבו הפיזי של הפסיפס, ולמאפייני המזהמים שיש עליו, על מנת למצות ביעילות וביסודיות את הפעולה.
  3. טיפול לאחר ניקוי – חשוב להקפיד על ייבוש ואוורור סביבת הפסיפס, על מנת להבטיח סביבה ייבשה ולמנוע פוטנציאל להתפתחות של מיקרואורגניזמים בשל הלחות.

 

לסיכום: השימוש בקיטור לצורך ניקוי וטיפול באלמנטים עתיקים ורגישים  הינה שיטה שמוכיחה את עצמה כשיטה בעלת סיכון נמוך לעתיקות, לסביבה ולמשמר, ובעלת יכולת ממשית להאיץ את תהליך הניקוי ולהוריד את עלויות החומרים ואת הקשיים הלוגיסטיים.  עם זאת יש לפעול באחריות ובזהירות מתבקשת ולבצע ניסיונות "פיילוט" להערכת הסיכון והיעילות של השיטה בהתאם לסוג התשתית העתיקה ולמדיום אותו רוצים להסיר.

ניקוי פסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי צילום: יהונתן אורלין
ניקוי פסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי, צילום: יהונתן אורלין

סיכום תהליך הניקוי – שילוב של ניקוי כימי ואדי קיטור

  • יישום קומפרסים ע"ב אבקת נייר, עם אמוניום קרבונט וEDTA
  • כיסוי בניילון ובד והמתנה של 45-60 דקות
  • הורדת הקומפרסים וניקיון עם מכונת הקיטור היבשה, ובמקביל שפשוף ידני במהלך הניקוי.
  • ניקוי ידני עם סקלפלים באזורים עם צמידה קשה שלא ירדה עם המכונה.

דוגמאות לניקוי פסיפסים ומשטחים בשיטת הקיטור

באתרים במחוז צפון ויו"ש – ציפורי, בית אלפא, השומרוני הטוב, תל קדש, מחצבות קדומים.

במוזיאון השומרוני הטוב מוצג קטע פסיפס מבית הכנסת בעזה, שהוצאה מהסיטראה הדרומית של המבנה. רצפת הפסיפס, מעוטרת בשריגי גפן היצורים מדליונים עגולים, כשבכל מדליון מתואר בעל חיים: גור אריות יונק מלביאה, ג'ירפה, טווסים, נמר, דב, זברה ועוד.

ניקוי שטח הפסיפס הגדול כ-45 מ"ר, היווה אתגר מבחינת יעילות וזמן העבודה. ניקוי ידני עם סקלפלים ומברשות היה לוקח זמן רב. ולכן הושאלה מכונת קיטור עם שואב רטוב משולב מיונתן אורלין משמר מחוז צפון במטרה לבצע פיילוט ניקוי עם המכונה. מבחינת יעילות העבודה ברור היה כי הדבר יקצר את משך הביצוע, אך החשש היה כי המכונה אגרסיבית מידי ועלולה לפגועה בפסיפס. לכן בוצעה בדיקה מקיפה של מצב הפסיפס וכי הטסארות אחוזות היטב. במהלך ההכנות לניקוי הפסיפס זוהו מספר אזורים הדורשים שימור לפני תחילת הניקיון. 5 אזורים בפסיפס היו חלולים לגמרי והחשש כי ניקוי ודריכה באזורים אלו עלולים לגרום לפגיעה בפסיפס. צוות השימור החל בשימור אזורים אלו לפני ניקיון, ובמהלך פתיחת הטסרות לצורך הזרקות, הסתבר כי הפסיפס מונח על בטון עם זיון ברזל שהחל להחליד ולהתנפח, וככל הנראה זו הסיבה לחללים והתנפחויות. לאחר הפיילוט ניתן היה לקבוע כי המכונה אינה פוגעת בפסיפס, להפך השילוב עם השואב הרטוב גורם לכך שהניקוי אינו מחדיר כמויות מים גדולות לפסיפס. השימוש במכונה הראה תוצאות טובות מאוד, וכמובן מזרז את תהליך הניקוי באופן משמעותי.

ניקוי פסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי צילום: יהונתן אורלין
ניקוי פסיפסים בקיטור בגן הלאומי ציפורי, צילום: יהונתן אורלין

אולי יעניין אותך גם