השפעות הרעש על בעלי החיים

בעקבות גידול האוכלוסייה, גידול בתעשייה וריבוי התשתיות יש מגמת עלייה בחשיפה כרונית לרעש. רעש הנפלט מכלל המקורות האנושיים, בהם תחבורה, תעשייה, פעילות ביטחונית ופעילויות פנאי וטיילות מכונה זיהום רעש. מדינות רבות, בהן ישראל, קבעו אמצעי אסדרה שעניינם העיקרי צמצום מקורות הרעש והחשיפה אליהם, מתוך דאגה לבריאות האדם.

עד כה זכו השפעותיו של זיהום רעש על המערכות האקולוגיות לתשומת לב מועטה במחקר ובמדיניות הציבורית. ההשפעות הללו דרמטיות: רובם המכריע של מיני בעלי החיים נעזרים בצליל כדי לתקשר, לנווט, להתרבות, להתגונן מפני טורפים ולמצוא מזון. הפרעה ביכולת לשמוע צלילים טבעיים פוגעת בכל היכולות הללו, ומובילה בין היתר לתמותה מוגברת, להגירה מוגברת, לירידה בגודל האוכלוסייה ולדחיקת מינים מבתי גידול רועשים.

במהלך יוני 2023 התכנסה ועדת מומחים ומומחיוֹת בנושא השפעות רעש על מערכות אקולוגיות בשטחים פתוחים. לקריאת המידע המלא היכנסו למאמר באתר "אקולוגיה וסביבה" >>

דוגמאות להשפעות רעש על בעלי חיים מקבוצות טקסונומיות שונות:

המלצות

ההמלצות העיקריות של ועדת המומחים והמומחיות התייחסו בראש ובראשונה לצורך במאגר ידע בנושא השפעת רעש על המערכות האקולוגיות בשטחים הפתוחים בישראל, כמו גם בקידום מחקרים נוספים בתחום ובתקצובם.

נוסף על כך, הצביעו על הצורך במיפוי רעש ארצי, ובתוך כך זיהוי אזורים רגישים לרעש וקביעת ספי רעש רצויים עבורם במטרה לאפשר ניתוב של משאבים להפחתת הרעש באזורים האלה ולמטרת שימור אזורים שקטים.

על כן, הדו"ח ממליץ שמגבלות הרעש יחולו על גבול שמורות הטבע ושטחים רגישים אחרים, גם במקרים שגורם הרעש נמצא מחוץ לשטח המוגן. לבסוף, הומלץ כי בכל תוכנית בינוי ופיתוח סמוך לשטחים פתוחים – החל מכביש או שדה תעופה חדש וכלה בתכנון אזור תעשייה או אולם אירועים – תידרש התייחסות להשפעות הרעש הצפויות בגין התוכנית. כמו כן, על יזמי התוכנית לגבש חלופות להפחתת הרעש, כך שרעש מעל סף מסוים לא יחדור לגבול שטחים רגישים.