ספירת הקורמורנים השנתית

הספירה נעשית בכל אתרי הלינה הנגישים סביב הכנרת ובכל אתרי הלינה הידועים בארץ: עמק החולה, עמק הירדן ועמק בית שאן, עמק זבולון, חוף הכרמל ועמק חפר, דרום מישור החוף והנגב, ואזור אילת. בספירה נבדקים שינויים בפריסת הקורמורנים ובנוכחותם באתרים טבעיים של חיפוש מזון, הים והכנרת, והיא חלק מתוכנית הניטור של האוכלוסייה, שמטרתה לבחון את הצלחת פעולות הממשק, אותה תכנית שנועדה לשמור על אוכלוסיית הקורמורנים בארץ מחד ולהגן על תעשיית הדגים המקומית מפני נזקים, מאידך.

קורמורן גדול, צילם שלומי יצחקי, מתנדב רשות הטבע והגנים

הקורמורן הגדול אינו  מין בסכנת הכחדה עולמית, אולם מגמות מקומית כמעט גרמו להיעלמותו מהנוף המקומי. הוא אמנם אינו מקנן בישראל אך בעבר הוא היה חורף שכיח, כלומר מגיע לשהיית בביניים בעונת החורף- בעיקר באגם החולה, בכנרת, בשפכי נחלים אל הים התיכון ובבריכות דגים.

ציד נרחב של קורמורנים בשנות ה-50 בעיקר בעמק החולה, הביא כמעט לידי השמדת האוכלוסיה ובמפקדי עופות המים בעשור 1975-1965 תועדו בכל שנה רק כמה עשרות קורמורנים חורפים בישראל.

בשנים שלאחר מכן החלה האוכלוסייה להתאושש ומאמצע שנות ה-80 חלה עלייה ניכרת במספר העופות הנספרים במקביל לעלייה בגודל אוכלוסיית הקורמורנים באירופה, במיוחד במדינות שמהן נודדים קורמורנים החורפים בישראל.

לשיא גודלה הגיעה האוכלוסייה החורפת ב-2004. בשנה זו תועדו כמעט 29,000 פרטים.

אך בעיה אחרת צצה: הקורמורן הגדול ניזון מדגים, ולכן גידול האוכלוסייה בעשורים האחרונים הגביר את החיכוך בין שומרי הטבע למגדלי הדגים בענף המדגה.

אי לכך יזמה והתירה רשות הטבע והגנים ממשק פעיל לצמצום נזקי הקורמורנים בבריכות דגים בעיקר בירי מוגבל למטרת הטרדת הקורמורנים וגירושם מאתרי לינה סמוכים לאזורי מדגה.

מאז ירד מספר הקורמורנים החורפים בישראל מדי שנה והתייצב בעשור האחרון, לפי תוצאות הספירות בשנים האחרונות.

קורמורן גדול, צילם שלומי יצחקי, מתנדב רשות הטבע והגנים

בספירה השנתית של קורמורן גדול (Phalacrocorax carbo) בינואר 2024 נצפו 19,080 פרטים ב-14 אתרים, רובם בצפון הארץ ובמישור החוף, אך אוכלוסייה גדולה נצפתה גם באילת ובערבה.

אמנם בשל המצב הביטחוני לא התבצעה ספירה בשלושה אתרים בצפון ויחד עם זאת, מספר הקורמורנים החורפים השנה בישראל הוא הגבוה מזה שנים. העלייה במספרם נצפתה ברוב אזורי הארץ, אך השינוי העיקרי לעומת השנים הקודמות נובע מעלייה באתרי הלינה בגאון הירדן  ובנחל חדרה וכן באתרי חיפוש המזון בערבה הדרומית.

כדי לקבל תמונה ארצית ועולמית מדויקת ככל שניתן על מצב הקורמורן הגדול בארץ נעשית הספירה מדי שנה בעת ובעונה אחת, ובאותה התקופה שאוכלוסיית המין נספרת בכל רחבי אירופה.