ניסוי חדשני לטיפול בפלישת סרטן נהרות

בשנים האחרונות התרחשו מספר אירועי פלישה של סרטני נהרות ממינים שונים לבתי גידול מימיים בישראל. סרטני נהרות הם קבוצה של סרטנים עיליים החיים במים מתוקים במקומות שונים בעולם. הם אינם חיים בישראל באופן טבעי. ידוע מהעולם שסרטני נהרות פולשים מסבים נזק רב ורחב לסביבה. בין השאר הם גורמים לפגיעה באיכות המים, שינוי מבנה וביומסה של חברות צומח ובעלי חיים, עד כדי הכחדה, פגיעה במארג המזון ועוד. השפעתם של סרטני נהרות היא כה רחבה ומשמעותית עד שהם יכולים לגרום לקריסה מלאה של המערכת האקולוגית בבית הגידול. על כן רט"ג פועלת למיגורם מבתי הגידול אליהם פלשו.

המעיין הקטן עין משוטטים, הנמצא בנחל שיח בכרמל, נובע בנקבה החצובה בסלע ונאגר בבריכה בנויה קטנה. תושבי חיפה, ובעיקר תושבי השכונות השוכנות מעל הנחל, נוהגים לטייל מהעיר אל המעיין ולרחוץ במימיו. לפני מספר שנים התגלתה במעיין אוכלוסייה של סרטני נהרות מהמין סרטן נהרות משויש (Procambarus virginalis). ככל הידוע המין סרטן נהרות משויש נוצר במקרה, כתוצאה מהכלאה בין שני מינים אחרים של סרטני נהרות שהוחזקו יחד באקווריום של מגדל חובב בגרמניה. בתהליך זה נוצרה נקבה בעלת יכולת להתרבות ברביית בתולין, כלומר יכולת ליצור ביצים ללא הזדווגות, שמהם בוקעים העתקים שלה. סרטן הנהרות המשויש הוא המין היחיד מבין סרטני הנהרות בעל יכולת זו והיא מהווה סיכון גבוה מאוד שמין זה יבסס אוכלוסיות חדשות בטבע. ואכן, לאחר מספר שנים החלו לצוץ אוכלוסיות של המין בטבע, והמין הפך למין פולש במדינות שונות באירופה, במדגסקר ובישראל.

סביר להניח שהמין הגיע אל המעיין בכרמל לאחר שפרט אחד או יותר שוחררו בו על ידי מגדל שהחזיק בהם באופן בלתי חוקי. ב-2023 החלה רט"ג, בשיתוף פרופ' אמיר שגיא וצוותו מאוניברסיטת בן גוריון, בניסוי ראשון מסוגו בעולם למיגור הסרטנים מהמעיין באמצעות הדברה ביולוגית. בניסוי אוכלס המעיין במכוון במין אחר של סרטן, שגם הוא זר לישראל – מין טורף מהסוג פרוונית המים המתוקים (Macrobranchium rosenbergii).

עם זאת, בשונה מסרטן הנהרות הפולש הפרוונית אינה יכולה להתרבות בטבע. אוכלוסיות הפרוונית מתרבה ברבייה מינית (נדרש זכר ונקבה), אך כלל הפרטים שאוכלוסו במעיין הן נקבות, תוצר פיתוח חדשני מהמעבדה של פרופ' שגיא. יתרה מכך, רבייה של המין הנ"ל דורשת תקופת קיום במים מליחים, שחסרים במעיין עין משוטטים ובנחל שיח. המין שמקורו טרופי אינו יכול לשרוד בטמפרטורות נמוכות שאופייניות לחורף בישראל. כל אלה מבטיחים שהפרטים, גם אם יצאו מהמעיין וימצאו דרכם לבתי גידול מימיים אחרים, לא יוכלו לבסס בהם אוכלוסיות.

לאחר מספר חודשים, עם סיום הניסוי, נראה שהמין הטורף צמצם את כמות הפרטים של המין הפולש, ובעיקר את כמות הפרטים הצעירים לפני הגעתם לבגרות מינית, אולם לא הכחיד לגמרי את המין הפולש. ממצאים אלו מעידים שסרטני הפרוונית אינם מתאימים כטיפול בלעדי בסרטני נהרות פולשים, אולם בעלי פוטנציאל לשמש ככלי משלים לשימוש בשילוב עם שיטות אחרות.

סרטן ביצות אדום, צילום דר' דנה מילשטיין, רשות הטבע והגנים

סרטן ביצות אדום

בנחל בצת שבגליל המערבי נתגלתה פלישה של סרטן נהרות מהמין סרטן ביצות אדום (Procambarus clarkii). בדומה לנחל שיח שבכרמל, סביר שהסרטן הגיע לנחל בצת כתוצאה משחרור אוכלוסייה על ידי מגדל שהחזיק בו באופן בלתי חוקי.

מקורו של מין זה בדרום ארה"ב וצפון-מזרח מקסיקו, אך היום, לאחר שפלש בהצלחה לבתי גידול מימיים מטיפוסים שונים טבעיים ומלאכותיים, זהו סרטן הנהרות הנפוץ ביותר בעולם בכל היבשות למעט הקטבים. תפוצתו הרחבה מוסברת הן באכלוס יזום של פרטים באתרים שונים שמתבצע על ידי האדם והן ביכולתו של המין לצאת מהמים ולנדוד באופן עצמאי, אף למרחק של קילומטרים ספורים, ולאכלס בתי גידול נוספים.

נחל בצת הוא נחל איתן, אולם החל מ-2018 הידרדר מצבו כתוצאה משאיבת מים במעלה הנחל שהובילה להתייבשות עונתית של הנחל בחודשי הקיץ. ב-2000 שוקם הנחל באמצעות הנחת צינורות שמזרימים אליו מים בעונה החמה ושומרים לכן על רצף זרימה לאורך השנה כולה. עם השיקום החלה המערכת האקולוגית להתאושש, בכלל זה עצי הדולב המפוארים שמאפיינים את הנחל. ב-2023 הוחלט להפסיק את הזרמת המים העונתית במטרה להשיב את ייבוש הנחל בעונה החמה ובאמצעות כך לגרום למיגור הסרטן מהנחל. ייבוש הנחל לווה בניטור אחר אוכלוסיית הסרטנים הפולשים וערכי טבע נוספים, צמחים ובעלי חיים, המתקיימים בנחל. מאז הייבוש לא תועדו בנחל סרטנים פולשים. חיזוק להעדרם של הסרטנים התקבל גם בממצא שלילי באנליזות של דנ"א סביבתי (eDNA) במי הנחל.

ניתן להניח שהצלחת המיגור בנחל בצת קשורה קשר הדוק לזיהוי אוכלוסיית הסרטנים במועד סמוך מאוד לפלישה, שכן עם הגילוי הוביל איימן מזעל, פקח גליל מערבי, ניטור אינטנסיבי למעקב אחר מצב האוכלוסייה והיקף הפלישה ופעל לסילוק מסיבי של פרטים מהנחל.

סרטן ביצות אדום, המין הפולש בנחל בצת, הוא מין בעל יכולת יוצאת דופן לפלוש לבתי גידול ולבסס בהם אוכלוסיות. לאחר שמצא דרכו לבין הגידול חדש, אם באופן מכוון על ידי האדם ואם באמצעות נדידה עצמונית, הוא מבסס בהם אוכלוסייה בקלות רבה. המין עמיד מאוד לטווח רחב של תנאים סביבתיים (למשל טמפרטורה, עקות חמצן ואיכות מים נמוכה). למין קצב גדילה מהיר, גיל רבייה צעיר ופוטנציאל רבייה גבוה שמתבטא במספר מחזור רבייה בשנה וכמות צאצאים רבה (מאות ביצים). על אלו קיים גם טיפול הורי בצאצאים כאשר הנקבה נושאת את הביצים ואת הסרטנים הצעירים מספר שבועות על גבי בטנה תוך התחפרות במחילות שמקנות לה ולצאצאים הגנה מתנאי סביבה לא נוחים (למשל שטפונות או התייבשות) ומטורפים.

סרטן ביצות אדום נחשב כאחד המינים הפולשים בעל מגוון הרחב ביותר של השפעות שליליות על הסביבה. ומאמרים מדעיים רבים תומכים בהבחנה שאחרי פלישתו הוא מתפקד כמהנדס סביבה וכמין מפתח: הוא משנה באופן ניכר את המערכת הטרופית (רמות ההזנה ומעבר החומרים), את המבנה והביומסה של חברות הצומח וכמו כן את איכות המים. המין גורם לירידה בצפיפות ובגודל אוכלוסיות של חסרי חוליות, של רכיכות ושל דו-חיים. פעילות החפירה שלו גורמת לארוזיה ולפגיעה בגדות נחלים, לעלייה בעכירות המים ולהרחפה של חומרי הזנה, שמעודדת פריחה של אצות. בהקשר זה נקשרה פעילותו גם להתפתחות של ציאנובקטריה רעילה. ידוע גם שמין זה יכול לצבור בגופו מזהמים ולהסיעם במעלה מארג המזון. ככלל ניתן לומר שנוכחותו מחלישה את בית הגידול ומעודדת התבססות גם של פולשים אחרים בתוכו.
התיעוד הראשון, של פלישת סרטן ביצות אדום בישראל היה ב-2008 במחצבה נטושה סמוך לחדרה. רט"ג פעלה למיגורו בכמה דרכים, בכללן איסוף אינטנסיבי. אולם הצלחה מלאה הושגה רק לאחר שהמחצבה מולאה בעפר.

בנחל הירקון אנו עדים לפלישה מ-2015 של סרטן פולש ממין אחר – סרטן נהרות אדום צבת (Cherax quadricarinatus), שאוכלוסייתו מתקיימת במרבית מקטעי הירקון הנקי. למרבה הצער לא קיימות היום שיטות שיכולות להביא למיגור של הסרטן מהנחל.

יש בכך להעיד על החשיבות הרבה במניעת פלישה של בעלי חיים וצמחים למערכות אקולוגיות טבעיות. הדרך המוצלחת ביותר (והזולה) להתמודד עם פלישות ביולוגיות היא למנוע אותן מלכתחילה. יש לשים לב שיבוא לישראל, החזקה וסחר בסרטן ביצות אדום ובסרטן ביצות משויש אסורים. כמובן, אין לשחרר לטבע סרטני נהרות או כל בעל חיים או צמח שזר לישראל. במידה שמוצאים בבית גידול מימי או אחר, בעל חיים או צמח זר, מומלץ לצלם ולהעביר תיעוד עם פרטים לרשות הטבע והגנים.

דוקטור דנה מילשטיין, אקולוגית בתי גידול מימיים ברשות הטבע והגנים, צילום רשות הטבע והגנים