פודקאסט: שורשים עמוקים. מסע אל ההיסטוריה בתקופת בית שני ולאחריה
04/04/2024מדוע כונה הורדוס בשם 'המלך הבנאי?', מי הייתה משפחת הכהונה שביתה המפואר נתגלה בירושלים? מי היו האנשים שהתהלכו על דרך הבשמים המיתולוגית? על כל השאלות האלה ורבות אחרות נענה במסגרת שניים עשר פרקים שישרטטו את דמותם של ארץ ישראל ויושביה בימי שלהי בית המקדש השני, דרך החורבן של המרד הגדול ועד ימי הסנהדרין שבגליל.
ההסכת "שורשים עמוקים" הופק ע"י רשת עושים היסטוריה, בהנחייתו של רן לוי, מהפודקאסטרים המפורסמים בישראל ומוביל בתחומו. הפודקאסט נותן קול לקירות האבן ושברי החימר, בעזרת טובי הארכיאולוגים והחוקרים של רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ומשרד המורשת, נתחקה אחר ההיסטוריה המרתקת של ימי בית שני.
האזינו לפודקאסט בפלטפורמות השונות:
מוזמנים להאזין גם כאן אצלנו:
המלך הורדוס
המלך הורדוס, בן המאה הראשונה לפני הספירה, היה שנוא על רבים מבין יהודי ארץ ישראל. הוא כונה בזלזול – מאחורי גבו, כמובן – "עבד אדומי", ויש מי שחגגו את יום מותו כיום חג לכל דבר. לפני קרוב לארבעים שנה התגלתה כתובת גרפיטי במדבר שבצפון ירדן, שבו מכונה מלך יהודה בשם "הורדוס (ה)משוגע". ניכר שהורדוס לא היה מלך פופולרי במיוחד.
אך מאידך, הורדוס גם אחראי למה שהיא אולי אחת מתקופות הפריחה הכלכלית המשמעותיות ביותר בתולדות ארץ ישראל. הוא חיזק את המסחר באזור במידה משמעותית, הציל את בני הארץ מרעב כבד כתוצאה מבצורת פתאומית, הקים את מה שנחשב אז לנמל המים הפתוחים המתקדם ביותר בעולם, ואפילו חז"ל אמרו על בית המקדש המפואר שהקים בהר הבית ש"מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין יפה מימיו".
בפרקים אלו זו ננסה לרדת לשורשי מורשתו המתעתעת של הורדוס. האם מדובר במלך אכזר ואחוז פרנויה שהתעמר בנתיניו והיה מוכן לעשות הכל כדי להמשיך ולשבת על כס השלטון, או שליט נאור וחכם, שהשכיל להפוך את ארץ ישראל למעצמת מסחר משגשגת ופנינה של ממש באגן המזרחי של הים התיכון? מי באמת היה המלך הורדוס? מסע בעקבות המלך הבנאי דרך המונומנטים ההנדסיים שהשאיר כאן: הרודיון, מצדה וקיסריה.
דוברים: ד"ר גיא שטיבל, ד"ר אורית בורטניק, ד"ר רחל בר נתן וד"ר מארק אברהמי
ירושלים ובית קתרוס
בדצמבר 1969 עסק טרקטור בחפירה ושיטוח הקרקע ברובע היהודי שבעיר העתיקה של ירושלים, לפתע הבחין נהג הטרקטור במשהו משונה: כתם כהה שכיסה את הקרקע. במבט מקרוב התברר כי מדובר בפיח, שרידיה של שריפה עתיקה.
הממצאים המרגשים שהניבה חפירה זו גילו מבנה מתקופת חורבנה של ירושלים בידי הרומאים. התגלו ארבעה חדרים, חצר, מקווה ומטבח, במבנה שזכה לשם "הבית השרוף" ובו בין היתר משקולת ועליה חרוטות המילים: בר קתרוס. כיצד נראו חיי היומיום בירושלים של בית שני, עולי הרגל ובית המקדש, ומסע מרתק אל חפירות הכותל, עיר דוד והרובע היהודי.
דוברים: רינת כהן, אביתר כהן, תהילה ליברמן וג'ו עוזיאל
סנהדרין ועליית בתי הכנסת
סיפורה של המהפכה האדירה שהתחוללה בסופה של תקופת בית שני, שבעקבותיה שינתה היהדות את פניה ולמעשה נולדה מחדש. מאחורי השינוי הזה עומדים הרבה מאוד אנשי מפתח מההיסטוריה היהודית – ובראשם רבי יוחנן בן זכאי.
רבי יוחנן בן זכאי קבע תקנות הלכה שהנציחו את בית המקדש, חידש את הקשר עם היהודים בתפוצות וסידר מחדש את לוח השנה היהודי. הוא יצר את הכללים, החוקים והתקנות שיסייעו לפולחן היהודי להימשך גם ללא בית המקדש, שהיווה עד לאותה העת מרכיב הכרחי ומרכז רוחני יחיד. מבט על כתובות ואומנות בבית שערים ועל אדריכלות ופסיפסים בבתי הכנסת העתיקים.
דוברים: ד"ר דרור בן יוסף, אטי קוריאט, יאיר עמיצור
חיי היומיום בעת העתיקה
כיצד נראו חיי היומיום של תושבי ישראל בעת העתיקה? מי היו הדמויות המרכזיות, כיצד התפרנסו, חיו אכלו ושתו, קיימו חיי חברה תרבות ומסחר? ומה לגבי משאבי טבע, הנדסה ובניין? כיצד אגרו מים ושמרו אותם לעת הצורך? איך השקו וכיצד ייצרו חומרים ומה היו טכנולוגיות העבר?
פרק שעוסק בחיים הקדומים מהם גם לנו יש מה ללמוד.
דוברים: ליאור שווימר, ד"ר יוסי בורדוביץ, גון זלצמן ויאיר עמיצור
בית המקדש ועולי הרגל
ארץ ישראל המוכרת לנו היום, על נופיה, עתיקותיה והיושבים בה היא תוצאה של אלפי שנות היסטוריה – ומעטים האירועים שהשפיעו באופן עמוק כל כך על הארץ ועל ההיסטוריה היהודית, כפי שהשפיע עליהן חורבן בית המקדש השני.
בפרק נסקור את האירועים וההתרחשויות שהובילו לחורבנם של ירושלים ובית המקדש, והשינויים שהתחוללו בעקבותיה, בעזרתם של מיטב הארכיאולוגים והחוקרים של רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות והמשרד למורשת.
דוברים: רינת כהן, אביתר כהן
מעיר צנועה לעיר עוצרת נשימה
למרות שכבר לפני ארבעת אלפים וחמש מאות שנה נחשבה ירושלים לעיר חשובה ורבת השפעה במרחב – היא הייתה קטנה יחסית וכנראה שגם לא מרשימה במיוחד. אבל אלף וארבע מאות שנה מאוחר יותר, בשלהי בית שני שני, ירושלים כבר שונה לגמרי: ההיסטוריון הרומאי פליניוס הזקן – אחד מחשובי הסופרים וחוקרי הטבע של תקופתו – מתאר אותה כאחת הערים היפות במזרח כולו.
כיצד, אם כן, הפכה ירושלים מהעיר הצנועה של תקופת בית ראשון, לעיר הנפלאה ועוצרת הנשימה שתיארו פליניוס הזקן ואחרים, בשלהי בית שני?
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
דפים קשורים