עיט של שלום: סיפור ההצלחה המסחרר של העיט בשם 'סלאם'

בתקופה המורכבת שבה אנו נמצאים בה שומעים בעיקר סיפורים מכמירי לב, כיף לספר גם על דברים טובים ומרגשים. היום, רשות הטבע והגנים זיהתה קן של שני פרטי עיט ניצי אשר מקננים במקום לא שגרתי, ובקינם שני גוזלים. העיט הזכר, הינו עיט ממושדר ששמו 'סלאם', בן 7 שנים, שנפצע בעבר בשטחי הרשות הפלסטינית. אקולוג ואיש שמירת טבע פלסטיני העבירו לידי אנשי רט"ג לשם טיפול ושיקום. העיט העובר לביה"ח לחיות בר שם נמצא שהוא ירוי בכל גופו. 'סלאם' טופל בבה"ח הועבר, חזרה והושב לטבע ע"י אותו גורם. כיום, כמעט 5 שנים אחרי שחרורו הוא מגדל בקינו באזור מערב הרי יהודה שני גוזלים.

גוזל עיט של שלום, צילם ערן קרוזל, רשות הטבע והגנים

גוזל עיט של שלום, צילם ערן קרוזל, רשות הטבע והגנים

אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים: "בשנת 2019 קיבלנו ברשות שיחת טלפון מאקולוג ופעיל סביבה ברשות הפלסטינית שסיפר לנו על עיט ניצי במצב רע ושהוא מעוניין להעבירו אלינו לטיפול. האקולוג העביר לנו את העיט, ובבית החולים לחיות בר בספארי רמת גן זיהו בגופות עשרות כדורי עופרת מרובה ציד. לאחר טיפול ושיקום, הצמדנו לעיט משדר GPS של פרויקט פורשים כנף. את העיט  החזרנו לקולגה הפלסטיני כדי שינצל את שחרורו לטבע לצורך הסברה וחינוך בקרב האוכלוסייה המקומית. בעת השחרור הוענק לעיט השם 'סאלם'. מאז אנחנו עוקבים אחר אקלומו בטבע ושמחים לדווח שהוא התחיל לקנן ולנסות להעמיד צאצאים".

היום, כמעט חמש שנים מאז אותו שחרור, העיט נראה מקנן על עץ באזור מערב הרי יהודה. "על פי רוב, עיט ניצי במדינת ישראל לא מקנן על העצים", מסביר ערן קרוזל, פקח ברשות הטבע והגנים. "כבר בשנה שעברה, ראינו ש'סלאם' מסתובב באזור מיוער, הגענו לנקודה כדי לראות מה הוא עושה שם וראינו שהוא ובת זוגתו מנסים לקנן בין העצים. בדרך כלל, העיטים הניציים בארץ מקננים במצוקים, לא על עצים, זו תופעה שכמעט לא נחזתה כאן ובטח לא צולמה. יש דוגמאות לקינון עיטים ניציים על עצים בקפריסין השכנה, אבל בארץ זה מאוד ייחודי".

עיט, צילם אסף מרוז

בשנה שעברה, העיט וזוגתו עוד לא הצליחו להביא צאצאים לעולם, ככל הנראה בגלל גילה הצעיר של בת הזוג, אבל השנה – נראה שהמשימה הצליחה. ערן קרוזל: "לאתר קן על עץ בתוך חורש סבוך זה כמו לאתר מחט בערמת שחט, הלכנו בסבך מעל מצוקים כדי לאתר את הקן שוב. חזרנו למיקום בו היה הקן בשנה שעברה, ולא הצלחנו לאתר אותו. לאחר שכמעט התייאשנו, החלטנו להיעזר ברב-להב (רחפן) תוך זהירות רבה כדי לא ליצור הפרעה שלאחר סריקה מרחוק הצלחנו לאתר קן במיקום חדש במרחק 1 ק"מ מהקן מהנקודה בה הוקם אשתקד. כשהצלחנו לבסוף למצוא זווית בה ניתן לראות אל תוך הקן, להפתעתנו גילינו שיש קינון והשמחה הייתה גדולה. היום חזרתי בשנית לצפות על הקן מרחוק וההפתעה הייתה כפולה כשהבחנתי שבקן יש לא גוזל אחד, אלא שניים."

מרשות הטבע והגנים נמסר כי העיט הניצי הינו דורס הנמצא בסכנת הכחדה חמורה. במסגרת פרויקט פורשים כנף ובתמיכה קרן שטחים פתוחים הרשות עושה מאמצים רבים על מנת לשמר על אוכלוסייתו הטבעית של מין זה בשמי ארצנו, הן בעזרת גרעין רבייה שהוקם כחלק מפרויקט 'פורשים כנף' והן בעזרת משדור וניטור במקביל למאמץ מיגון ע"י חברת החשמל של עמודי מתח גבוה מפני התחשמלות. העיט הניצי צד יונים וציפורים בינוניות עד קטנות מסוגל גם כן לצוד שפני סלע ויונקים קטנים. אורכו של עיט ניצי בוגר מגיע ל-55-65 סנטימטרים והוא בעל מוטות כנפיים של כ- 1.5 מטר. העיטים מגדלים יחד את גוזליהם ועובדים במשמרות – אחד דוגר/שומר על הגוזל והשני צד. על פי רוב, עיט הינו דורס מונוגמי, לכן אין זה מפתיע ש'סלאם' ובת זוגו מקננים יחד גם השנה. רשות הטבע והגנים מדגישה את החשיבות של עבודת הצוות בין הגופים השונים שעובדים ועמלים על שימור אוכלוסיות שונות של חיות בר הנמצאות בסכנת הכחדה. ללא שיתוף הפעולה, הרצון הטוב והאמון בין כלל הגורים – 'סלאם' לא היה איתנו היום.