ניסוי מיגור סרטני נהרות פולשים בנחל שיח

במעיין עין משוטטים שבנחל שיח, תועדה אוכלוסייה של סרטני נהרות מהמין סרטן נהרות משויש. סרטני נהרות הם סרטנים גדולים המתקיימים במים מתוקים. בישראל לא קיימים באופן טבעי ולכן להתבססותם בטבע צפויות להיות השלכות שליליות על המערכת האקולוגיות ועל חברות החי והצומח המקומי.

סביר להניח, כי סרטן הנהרות המשויש מצא דרכו לנחל שיח כתוצאה משחרורו שם על ידי מי שהחזיק בבע"ח זה באופן בלתי חוקי.

עת הגיעו למערכות טבעיות לסרטן נהרות משויש יכולת גדולה לבסס אוכלוסיות. אין מדובר במין שהתפתח באופן טבעי, אלא במין שנוצר כנראה כתוצאה מהכלאה מקרית בתעשיית דגי הנוי בחו"ל. המין כולל נקבות בלבד, ולכן התרבות אינה כוללת רבייה מינית. לאחר ייצור ביצים, המין מתאפיין בגדילה מהירה, הגעה מהירה לגיל בגרות מינית, תקופת רבייה ארוכה ופוריות גדולה.

למין עמידות גבוהה לטווח רחב של תנאים סביבתיים ולכן בעל יכולת לפלוש למערכות טבעיות ומלאכותיות. בהתאם, אין זה מפתיע שהמין כבר פולש במדינות רבות בכלל זה באוסטרליה, אירופה, אפריקה ואסיה. ההשפעה השלילית על המערכת האקולוגית נובעת מהתזונה המגוונת של הסרטן שכוללת אצות, צמחים וטריפה של חסרי חוליות מקומיים.

בעולם, קיימת הכרה בפוטנציאל הנזק של סרטני הנהרות המשויישים ומדינות רבות משקיעות משאבים רבים למיגור האוכלוסיות הפולשות. עם זאת, קיים קושי להביא למיגור מוצלח.

בעין משוטטים מקודם ניסיון ראשון מסוגו בעולם לבחינה של מיגור הסרטנים הפולשים באמצעות הדברה ביולוגית שמבוססת על סרטנים אחרים מהסוג פרונית המים המתוקים Macrobrachium. למרות שגם סרטנים אלה זרים לישראל, הם חסרים את היכולת להפיץ עצמם לבתי גידול נוספים ולבסס בהם אוכלוסיות פולשות. זאת כתוצאה ממאפיינים ביולוגיים של המין, שמלווים בטיפול חדשני וייחודי שפותח בישראל על ידי פרופ' אמיר שגיא מאוניברסיטת בן גוריון וקבוצת המחקר שלו.

הטיפול הביולוגי הוצע וגובש לאחר שצוות מומחים, רשות הטבע והגנים ועיריית חיפה בחנו לעומק מגוון רחב מאוד של היבטים וכולל ניטור ומעקב אחר הצלחתו.

ניתן לפגוע בסרטנים פולשים באמצעים כימיים, כהכלרה או הרעלה, אך לגישות אלה השפעות סביבתיות קשות ולא רצויות. לכן נבחנות באוניברסיטת בן גוריון מזה שנים גישות של הדברה ביולוגית ידידותית לסביבה. הטיפול הביולוגי הוצע וגובש לאחר שצוות מומחים של רשות הטבע והגנים ועיריית חיפה בחנו לעומק מגוון רחב מאוד של היבטים וכולל ניטור ומעקב אחר הצלחתו.
הסרטן הפולש והסרטן המדביר אינם מהווים סיכון לרוחצים במעיין!

ד"ר דנה מילשטיין, אקולוגית אקווטית ברשות הטבע והגנים ויעל אולק, אקולוגית עיריית חיפה מציינות שהניסוי גובש לאחר שנבחנו לעומק מגוון רחב מאוד של היבטים. אין בסרטנים הפולשים או בפרונית סכנה לרוחצים במים. "אנו מבקשות את עזרת הציבור בשמירה על המקום, לא להוציא מהמים בעלי חיים. בנוסף, גם צינורות שהונחו בקרקעית מהוויים חלק מהניסוי ויש להשאירם במקום. שיתוף הפעולה של תושבי חיפה וכלל המבקרים נדרש להצלחת הניסוי ואנו מקווים שיחד נצליח להציל את עין משוטטים ונחל שיח."

פרופ' אמיר שגיא, המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן גוריון בנגב: "מערכות אקולוגיות של מים מתוקים מצטמצמות בהיקפן עם השנים, בד בבד עם קיטוע והקטנת השטחים הפתוחים בישראל, והן רגישות ושבירות. לכן בלימת מינים פולשים, כאשר זה עדיין אפשרי, היא משימה חשובה, עדינה ומורכבת. אנו בוחנים מזה שנים שימוש בסוכני הדברה ביולוגית, שאינם יכולים לבסס אוכלוסיות פולשות, כתחליף לטיפולים כימיים בעלי השפעות סביבתיות קשות ולא רצויות. הניסוי בנחל שיח הוא אבן דרך חשובה."

הסרטן הפולש והסרטן המדביר אינם מהווים סיכון לרוחצים במעיין!

הצלחת ניסוי המיגור מחייב עזרת הציבור:

• אין להוציא מהמים בעלי חיים.
• אין להכניס למים צמחים ובעלי חיים זרים.
• אין להכניס למים חומרים זרים דוג' חומרי ניקוי.
• אין להכניס למים גופים זרים דוגמת אבנים וסלעים.
• אין להוציא מהמעיין אמצעים שהוכנסו (דוגמת צינורות), שמהווים חלק מהניסוי.

לטובת הניסוי, המעיין נסקר ומתועד באופן שיטתי על ידי צוותים מקצועיים

פרונית המים המתוקים מקרוברכיום- סוכן המיגור, צילום: באדיבות המעבדה של פרופ' אמיר שגיא

מצילים את נחל בצת ועוצרים את הזרמת המים באופן זמני במאבק בסרטן הנהרות הפולש >>