שומרים על חיות הבר בצפון

רשות הטבע והגנים, בשיתוף עם גופים נוספים, פתחה שיטות ייחודיות לשמירה על חיות הבר בארץ ישראל. המארג האקולוגי חייב להישמר ואנחנו כאן כדי לסייע לו עד כמה שניתן.

הכלים שבידינו כוללים בין היתר ספירות וניתור מינים של בעלי חיים, יצירת גרעיני רבייה והשבה אל הטבע של בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה, טיפול מסור בבעלי חיים פצועים והשבתם אל הטבע לאחר הבראה ועוד.

סופרים כבשים ולא רק

הספירה השנתית היא חלק ממעקב ארוך טווח אחר אוכלוסיות בטבע. הספירה משמשת להבנת הדינמיקה והמגמה הרב שנתית של אוכלוסיית מין מסוים וכבסיס לפעולותינו לשימור זנים ייחודים בארצנו. " זה נותן משוב על הפעולות המתבצעות בשטח לשימור אוכלוסיות והאם צריך לעשות פעולות אחרות או רק לצפות ולהסתכל מהצד. מושקעת בתהליך זה הרבה אנרגיה ומחשבה", מספר ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים.

איך סופרים?

כדי לסבר את האוזן ולהבהיר מה זה אומר בכלל, נביא כדוגמא את ספירת הצבאים שהתבצע בצפון לאחר שמחלת הפה והטלפיים פקדה את האזור.

כעשרה צוותים, מצוידים בכלים המתאימים ביותר לתצפית, יוצאים לשטח. כל צוות יוצא לשטח לכל פחות בשני ג'יפים, במידה ומישהו נתקע, ונוסעים לאט.

שני צוותים נשלחים ואזור מסוים ושם הם עומדים אחד מול השני, כדי לחסות את כל האזור. הצוותים מנסים לאתר את כל הצבאים שעוברים ביניהם, כאשר מדובר במרחקים של מאות מטרים, ולספור אותם. בדרך זו מנסים לספור את מרבית הצבאים ולאמוד את גודל האוכלוסייה.
בשביל למנוע מצבים של ספירה כפולה יש תיאום בין הצוותים – לאורך כל הספירה הם נמצאים בקשר טלפוני, כאשר בו בזמן לכל אחד מהם יש תצלום אוויר עם קווי רשת (משבצות) של האזור. כך הצוותים מגיעים לתיאום והבנה בספירת כל צבי וצבי בנפרד. כשהם סופרים הם תמיד הולכים לצד הכי שמרני ואם יש חשד לספירה כפולה מוחקים. חלק מהתצפיות נעשות ממקומות גבוהים באמצעות טלסקופים ומשקפות, וחלק מתוך נסיעה.

"אנו משתדלים שהספירה תהיה מדויקת ככל האפשר", מציין ד"ר דולב, " אבל סופו של דבר מדובר כאן באומדן. כשאנחנו אומרים שנספרה כמות מסוימת של צבאים, אז מה ניתן להסיק מכך היא שבשטח הייתה לכל הפחות הכמות שציינו – סביר להניח שיש יותר צבאים בשטח שלא נספרו כי לא ראינו אותם".

נלחמים בסכנת ההכחדה, יוצרים גרעיני רבייה

רשות הטבע והגנים מעודדת רבייה, גידול גוזלים ואף מגדלת מינים הנמצאים בסכנת הכחדה כדי להבטיח את השרדותם, ושילוחם אל הטבע בבוא העת.  איך עושים את זה? מה זה אומר גרעין רבייה? כדי לסבר את האוזן נסביר זאת דרך הנשרים.

מנשרים קלו

בשמורת הטבע חי-בר כרמל של רשות הטבע והגנים מגדלים נשרים בשביה בגרעין רבייה. הביצים נאספות מהנשרים המקננים בגרעין הרבייה ומודגרות באופן מלאכותי על מנת להבטיח את שרידותן. לאחר בקיעתן, הגוזלים מוחזרים אל הקן של ההורים, שם הם גדלים בחברת נשרים אחרים בתנאי חשיפה מזערית לאדם. בגיל שנתיים, לאחר אקלום, הפרטים מוחזרים לטבע. לאחרונה הושבו לטבע בצפון הארץ 9 נשרים שגדלו בגרעין הרבייה, ו-30 נשרים הובאו מחו"ל כדי לחזק את גרעין הרבייה המקומי. בעקבות פעילות האישוש בחי-בר ושחרורם של נשרים לכרמל, ולאחר שנים רבות שבהן לא נצפו נשרים בכרמל כלל, נרשם בשנת 2016 קינון מוצלח של 7 זוגות נשרים שהעמידו גוזלים בטבע.

מלבד נשרים, בשמורת החי בר בכרמל תמצאו גם גרעיני הרבייה של היחמורים הפרסיים ושל איילי כרמל, המושבים פרטים בחזרה אל הטבע. מאז שהתחלנו בהשבת פרטים לטבע, חיים יחמורים בגליל ובהרי יהודה, והאיילים – בכרמל, אך קשה לצפות בהם בטבע. ביקור בחי-בר כרמל הוא הזדמנות לצפות בחיות האציליות אלו מקרוב.

סניטציה ומניעת הרעלות

רשות הטבע והגנים מובילה, יחד עם משרד החקלאות, הקרן לנזקי טבע והמשרד להגנת הסביבה – תכנית סניטציה בשטחים הפתוחים. מדובר בפינוי של פגרים משטחי מרעה במקומות שבהם הם עלולים לסכן את חיי בעלי החיים באזור. פגרים אשר אינם כוללים חומרי וטרינריים מפונים לתחנות האכלה מסודרות, ופגרים החשודים כמורעלים מפונים לכילוי.

הסניטציה היא אמצעי פשוט, זול, אקולוגי ויעיל הרבה יותר מפתרונות אחרים. זהו תהליך ארוך שדורש סבלנות, אך היתרון הגדול שבו הוא רווח הן לחקלאים והן לחיות בר.

קידום מודעות

במקביל לפעולות הללו מקיימת רשות הטבע והגנים יחד עם משרד החקלאות תכניות הסברה וחינוך כדי להגביר את המודעות של החקלאים לחשיבות פעולותינו המגוונות כמו שמירה על מינים בסכנת הכחדה, סניטציה כהתמודדות עם נזקי חיות בר לחקלאות וכדי למנוע הרעלות, התמודדות עם חיית בר פצועה שנמצאה בטבע, השבות אל הטבע ועוד.