כנס "כלכלה כחולה והסביבה הימית"
28/11/2024אירוע הדגל של שמירת הסביבה הימית בישראל, התקיים היום (חמישי), ביוזמת החברה להגנת הטבע ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומוסדות אקדמיים: חקר ימים ואגמים לישראל, המרכז האקדמי רופין, המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, אוניברסיטת חיפה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, באוניברסיטת ת"א.
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "במינהל התכנון, אנחנו עוסקים רבות במרחב הימי. פיתוח בים, חייב להיעשות תוך איזון, בין פיתוח, לשמירה על הים.
"השבוע, אישרנו לראשונה גן לאומי בקיסריה והרחבת השמורה הימית בים אבטח, אני שמח שהזכות הזאת נפלה בחלקי. חשוב לשמור באדיקות על הים. תכנון נכון של הים, ישמור לנו אותו לטווח הארוך, לטובת כל אלה הנהנים ממנו".
מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, אמרה בכנס: "החודש, הוכרז לראשונה בישראל, הגן הלאומי הימי הראשון – גן לאומי ים קיסריה. בתחילת דרכנו ברשות לקידום שמורות בים רק 0.25% משטח הימי הריבוני של המדינה היה מוכר כשטח מוגן.
"היום לאחר ההכרזות האחרונות אנו עומדים ביעד של 6% שמורות ימיות והיד עוד נטויה. הכרזה זו, כמו הכרזה של כל גן/שמורת טבע ימית, מגיעה לאחר תהליך תכנוני סדור, הדורש מומחיות רבה וכלי מחקר וניטור מתקדמים, אליה שותפים גורמים, רבים ביניהם מוסדות מחקר ואקדמיה, מדע אזרחי, משרדי ממשלה רלוונטיים, מינהל התכנון וארגונים לא ממשלתיים.
"בלי שיתוף הפעולה והמאמץ המשותף, של כלל הגורמים, ההכרזות לא היו מתקדמות. כולי תקווה, שנשכיל למצוא את האיזון, בין הפיתוח והצרכים הכלכליים והאנרגטיים של המדינה, לבין משאבי הטבע והמורשת בים".

מנכ"ל החברה להגנת הטבע, דן אלון, אמר בכנס: "במשך שנים רבות, התרגלנו לראות בים בור ללא תחתית, שמסוגל לספוג הכול, אבל גם לטבע הימי יש קווים אדומים משלו. דיג, זיהום ושינויי אקלים, מביאים את הארץ הכחולה המדהימה הזאת, אל הסף.
"אנו פועלים כל העת, להגנה מירבית על הים, זהו אינטרס לאומי של ישראל, לפעול לשימור ולפיתוח מתחשב. אין לנו ים אחר".
אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע וממובילי הכנס: "פעילות האדם, מהווה אתגר הולך ומתעצם להגנת הטבע הימי, בעיקר נוכח הצטופפות השימושים ביבשה, גילוי משאבי טבע, והמגמה להרחבת שימושי האדם בסביבה הימית.
"מטרת הכנס, היא העלאת המודעות לצעדים הדרושים לצורך הגנה על הטבע הימי ומעבר לכלכלה תומכת אקלים וסביבה, בקרב פוליטיקאים, פקידים, יזמים, והציבור רחב וליצור דיון ושיח ציבורי, ובין בעלי העניין, בנושא הגנת הסביבה הימית, נוכח אתגרי פיתוח כלכלה כחולה, בים התיכון".
רוטשילד מוסיף, כי "מדינות העולם וישראל בכללן, אימצו בשנים האחרונות, מטרה שאפתנית, שהעלתה את יעד ההגנה על שטחים בים, מ – 10%, ל – 30%, אולם, כיום – רק 6% מהמים הריבוניים ו-2% מהמים הכלכליים בישראל, מוכרזים כשמורות טבע ימיות".
עתיד כחול
באירוע, שהתקיים בבית המכולות ביפו, דנו, בין היתר, בשאלות: כיצד ניתן לפתח כלכלה כחולה, תוך שמירה על הסביבה הימית; מגמות פיתוח בים – מה ראוי ללמוד מהניסיון העולמי; כיצד יש להתאים את הרגולציה וכלי התכנון למציאות המשתנה ואיך נשמור על המרחב הימי, רציף ועשיר בטבע, כמשאב לאומי.
נערכו בו פאנלים שונים: מדלקים פוסיליים לאנרגיות מתחדשות; תכנון ירוק במרחב הכחול; לאכול מהים ולהשאיר אותו שלם; איך מתקדמים לעתיד כחול; הידע והמחקר, כתשתית חיונית.
בכנס הוצג מחקר, שניתח הצלחות וכישלונות במימוש כלכלה כחולה ברחבי העולם, ופירט שורת המלצות, עבור גופי התכנון והממשל בישראל. כמו כן הוצג ניתוח של סיכוני זיהום כתוצאה מהרחבת קידוחי הגז בים התיכון, מחקר שבוצע על ידי ד"ר יגאל ברנשטיין, מאוניברסיטת חיפה, בהזמנת החברה להגנת הטבע.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
דפים קשורים





















