ענקי הים וסביבתם המסתורית: מחקר יונקי מים עמוקים לחופי ישראל
11.03.2024הים העמוק הוא סביבת מחיה מסתורית ומעט מאוד ידוע לנו עליה. מינים מסוימים של לוויתנים דווקא מכירים היטב את סביבת הים העמוק ואת סודותיה, ויכולים לסייע לאדם לחקור ולהבין טוב יותר את החיים במעמקים.
מי לא קרא את הספר מובי דיק של הרמן מלוויל, או את 20,000 מייל מתחת למים של ג'ול וורן ויצא בדימיון למסעות ציד לוויתנים או הרפתקאות גילוי עולמות באוקיינוסים.
מעמקי הים הינם אחת התעלומות הגדולות של עולמנו. מתחת לקילומטרים של מים, איפה שיש חושך מוחלט, מעט מאוד חמצן והלחץ האטמוספרי גבוה מאוד, חיים להם יצורים מיוחדים, אשר מותאמים לסביבות המחייה המאתגרות הללו. אנחנו לעומת זאת, לא מסוגלים לעמוד בתנאים אלו וגם הטכנולוגיה הכי מתקדמת מתקשה בכך. לאור כך, רב הנסתר על הגלוי בקרקעית הים ואותן צורות חיים יחודיות עדיין בגדר תעלומה.
שלא כמו בני האדם, ישנם מינים של יונקים שכן מסוגלים להגיע לעומקים האלו, ומהם אנו לומדים על מצב המערכת האקולוגית בקרקעית. במרחק עשרות קילומטרים מחופי ישראל אל תוך הים הפתוח, חיים מינים של לוויתנאים שמבלים את רוב זמנם בחיפוש מזון במעמקיו השחורים של הים התיכון. זיפיוס חלול חרטום (Ziphius cavirostris) ולוויתני הראשתן (Physeter macrocephalus) הם יונקים ימיים השייכים למשפחת לוויתני השיניים אשר שוהים רוב זמנם במעמקים. הם ניזונים מדיונוני ענק ועל כן מבצעים צלילות ארוכות עד לעומק של 3 קילומטרים הנמשכות שעה ויותר! הזיפיוס נחשב שיאן עולמי בצלילות עומק ועל כן תצפיות של מין זה הן נדירות במיוחד. הראשתנים לעומת זאת, מואילים בטובם להוציא את הראש מהמעמקים בערך אחת לשעה, ובכך מאפשרים הצצה לעולמם המסתורי.
תקשורת קולית – שירת הלוויתנים
הראשתנים הינם יצורים ווקאלים במיוחד, שכן בחושך של המעמקים צריך לסמוך על חושים אחרים בשביל לשרוד. עוצמת הקול שלהם היא הגבוהה בעולם החי, כאשר הם משתמשים בנקישות חזקות (קליקים) המתחלקות לשני סוגים:
- קליקים של אקולוקיישן – קליקים במרווחים קבועים המשמשים כסונאר להתמצאות ומציאת מזון בסביבה העמוקה והחשוכה.
- רצפי קליקים הנקראים קודות – טווח רחב של רצפים המשמשים לתקשורת בין הפרטים. ממש כמו תקשורת אנושית המחולקת לשפות וניבים שונים, רצפי הקודה משתנים בין אזורי מחיה ובין להקות. חלק מהרצפים משמשים כסימני זיהוי של אוכלוסיות או להקות. ללוויתני הים התיכון למשל, יש רצף ייחודי שלהם שרק הם משמיעים, ממש כאילו אמרו "אני מהים התיכון" על מנת לזהות את עצמם ואת חברי האוכלוסייה שלהם. הגורים הצעירים לומדים את השפה מאימותיהם, דודותיהם וסבתם במהלך תקופת הינקות שלהם הנמשכת בין 7 ל-10 שנים.
הראשתנים באים – מחקר בישראל
בשנים האחרונות עלתה תדירות התצפיות של הראשתנים באזורנו, יחד עם עלייה במקרים של הגעת גופות לחופינו. לא בהכרח מדובר באירועים חריגים, אלא בתמותה טבעית של פרטים. בעוד החפת הגופה עצמה היא אירוע מצער, היא מעידה על המצאות של המין באזורנו, שכן אם לא היו לוויתנים כאלו באזור, לא היו מגיעות אלינו גופות של פרטים מתים. בעקבות מסקנה זו, החל באוניברסיטת חיפה, מחקר ים עמוק. פרויקט זה משתמש באמצעים אקוסטיים כדי ללמוד על התפוצה של מינים אלו במים הכלכליים של ישראל. המחקר כולל יציאה לים לסקרים ארוכים של שבוע ויותר, תוך גרירת מערך תת ימי של מיקרופונים ימיים אשר מקליטים את הסביבה הימית ומאפשרים לחוקרים להקשיב ללוויתנים בטווחים של עד 10 קילומטרים. כבר בסקר הפיילוט הראשון, שבוצע בשיתוף עם גרינפיס ישראל באפריל 2022, נשמעו במערך האקוסטי שמונה לוויתנים שונים ואחד מהם אפילו נצפה וצולם על ידי הצוות שעל הסיפון.
תמונת הזנב של הלוויתן והחתכים שעליו מאפשרת זיהוי פרטני והשוואה לתמונות אחרות של פרטים נוספים. באמצעות שיטה זו התברר לאחר מכן שהלוויתן קים הוא זכר צעיר שנצפה תשע פעמים משנת 2018 בצפון איטליה! המרחק בין התצפית באיטליה לתצפית בישראל הוא הגדול ביותר שתועד על ידי לוויתן ראשתן בים התיכון ובכך מעיד על הקשר האקולוגי הקיים בין מזרח הים התיכון וחופי ישראל למערב הים התיכון ועל התאוששות המין באזורנו.
מדוע לוויתני הראשתן חשובים? ומה מאיים על קיומם?
לאורך ההיסטוריה, לוויתני הראשתן סבלו רבות מרדיפה וציד. ראשם הגדול מלא ברקמה שומנית המשמשת להעצמה של גלי הקול העוברים במים. רקמה זו נחשבה בעבר יקרה מאוד כיוון ששימשה כשמן למנורות במאה ה-19 ובעקבות כך, הובילה לרדיפה וציד של המין עד אמצע המאה ה-20. בימינו, הראשתנים נמצאים במגמת התאוששות, אך מושפעים מאיומים חדשים ומסוכנים אף יותר. זבל ימי וזיהום רעש מהווים סכנה חמורה ללוויתנים של היום. אוניות מסחר, אסדות קידוח וסקרים סיסמיים יוצרים רעש תת ימי עצום, אשר משבש את הסונאר של הלוויתנים ומפריע להם להתמצא במרחב, למצוא אוכל ולתקשר אחד עם השני.
לפגיעה בראשתנים עלולות להיות השלכות משמעותיות לאורך טווח. בהיותם לוויתני השיניים הגדולים בעולם, הם מוגדרים כטורפי על הנמצאים בראש מארג המזון ובכך מעידים על בריאות המערכת האקולוגית. הראשתנים מווסתים את הרמות שמתחתיהם כאשר הם ניזונים מהפרטים החלשים יותר ו\או הפחות מוצלחים. מכאן, שכאשר הם נמצאים בשגשוג, זהו סימן שהמערכת בריאה ושיש להם מספיק מזון, מה שמעיד על כך שכל הרמות שמתחתיהם גם הן במצב טוב.
כטורפי על וניזוני קרקעית, הראשתנים הינם ביו-אינדיקטורים חשובים מאוד המאפשרים לנו ללמוד על מצב המערכת האקולוגית במארג כולו, מהקרקעית המתורית ועד לפני הים ובכך הופך אותם מושא מחקר קריטי בדרך ללמידה ושימור של הסביבסה הימית של ישראל.
רוצים ללמוד עוד?
