לכבוד חג החנוכה: עץ הזית חושף את סודותיו
04/12/2023סיפורים, אגדות ועובדות מרתקות על עץ הזית – והקשר שלו לחג החנוכה ואל כל אחד ואחת מאיתנו. ויש גם פעילות שתוכלו לעשות בבית ואפילו המלצות לטיולים!
עץ הזית: עץ עם שורשים!
מי האדם הכי מבוגר שאתם מכירים?
כעת, הכפילו את גילו המופלג ב-10, ואולי אפילו ב-20, ותגיעו לגילם של כמה מעצי הזית הכי עתיקים בישראל!
כן, מסתבר שבישראל יש עצי זית קשישים שגילם יותר מ-1,000 שנים, ולעתים אפילו כמעט 2,000 שנים!
אז למרות שכיום ישנם עצי זית במקומות רבים בעולם, כדאי לדעת כי מקורו של העץ הוא כאן אצלנו במזרח התיכון. אז לא פלא שחלקם הגיעו לגיל מופלג – הרי פה הם מרגישים הכי בבית!
גידול הזיתים בארץ ישראל היה ענף חקלאות עיקרי בתקופות רבות, והוא מוזכר פעמים רבות בתנ"ך, כאשר רוב היבול שימש להפקת שמן זית. וברור שאתם זוכרים שהזית הוא אחד מ"שבעת המינים" של ארץ ישראל.
ובכלל, כדאי לדעת שמדובר בעץ מאוד לא מפונק, ואפילו די קשוח: האקלים בארץ מתאים מאוד לגידול זיתים והעץ מסתגל בקלות לתנאים קשים – הוא יכול לצמוח באזורים הרריים וסלעיים, והוא מסתדר גם בלי הרבה גשם.
כיום (וגם בעבר), גדלים רבים מעצי הזית בישראל באזור הרי יהודה, השומרון, הגליל, רמת הגולן ושפלת יהודה – מה שאומר שלא משנה איפה אתם גרים, לא תצטרכו לנסוע רחוק מדי כדי לפגוש אותם מקרוב.
הזית: פולחנים ואגדות!
כולנו זוכרים שבסיפור תיבת נח, היונה שמחזיקה במקור שלה עלה של עץ זית, מבשרת את סוף המבול. לכן, זה ממש לא מפליא לגלות שסמל זה, בשינוי קל (יונה עם ענף זית במקום עלה), הפך לסמל השלום.
כיום, עץ הזית מופיע בסמלים נוספים בארץ ובעולם כולו. כך למשל, בסמל של מדינת ישראל, ואפילו בסמל של האו"ם (האומות המאוחדות – ארגון שבו חברות מדינות העולם, הפועלות יחדיו למען מטרות רבות לטובת האנושות).
אז מדוע זכה הזית לכבוד הזה? מה כל כך מיוחד בו?
מאז ימי קדם היה הזית (ושמן הזית) אחד הדברים הכי חשובים בחיי בני האדם: מלבד מאכל ומאור, הזית סיפק לאדם חום, רפואה וניקיון (עוד נגיע לכל אלו. יש למה לצפות!).
שמן הזית גם היה מרכיב חשוב בטקסי פולחן קדומים של כל אזור מזרח הים התיכון ומאוחר יותר – בפולחני דתות אחרות בעולם. אפילו העץ עצמו נחשב לעץ מקודש, ובזכות זאת נשמרו ערכי הטבע והנוף שהיו קרובים אליו.
הנה כמה דוגמאות מרתקות לאגדות וסיפורים שנקשרו בעץ הזית:
המצרים הקדמונים האמינו כי איזיס, אשתו של אוזיריס שהיה אל חשוב במיתולוגיה המצרית, העבירה לאדם את סודות עיבוד הזית. היוונים הקדמונים האמינו שאתינה, אלת השלום והחוכמה, היא זו שהעניקה לאדם את עץ הזית. לאחר שנטעה אותו במקום מקודש, הוא הוקף בחומה ונשמר בידי שומרים שהופקדו על הגנתו. הרומאים האמינו שענק אגדי בשם הרקולס הכה בקרקע במטהו העשוי עץ זית, ובכך הפיץ את העץ באזור כולו.
הרופא היווני הקדום היפוקרטס הילל ושיבח את סגולותיו הרפואיות של הזית, והסופר היהודי יוסף בן מתתיהו סיפר שהמלך הורדוס טבל באמבט של שמן חם. טוב, אנחנו לא ממליצים לעשות את זה בבית – אבל תמיד טוב לדעת שמישהו כבר עשה את זה פעם…
רגע של עברית: בחנו את ההורים
כמו שבשפת האינואיט (האסקימואים) יש המון מילים לתיאור של שלג, וכמו שבשפה הערבית יש המון מילים לתיאור הגמל – כך בעברית יש המון מילים לתיאור הזית והפעולות הקשורות להפקת שמן זית.
זה הזמן לקרוא להורים כמה מילים כאלו, ולבחון אותם – עד כמה הם מכירים אותן?
וכן, אתם בהחלט מוזמנים לתת להם רמזים…
שמן זית: חומר המופק ממיצוי הזיתים (טוב, זה היה ממש קל…)
מסיק: קטיף הזיתים
יצהר / מוהל: השמן הגולמי, שהתקבל מפעולת הריסוק והסחיטה של הזיתים, שמעורבב עדיין עם שאר הנוזלים שיש בפרי.
כרם: מטע הזיתים
חליבה: קטיפת הפירות בידיים ואיסופם אל כלים שונים.
נקיפה: הכאת הענפים במקלות ארוכים, כדי להפיל את הזיתים אל הקרקע.
ניעור: פריסת יריעה מתחת לעץ וניעור גזע העץ.
בית בד: המתקן שבו מפיקים שמן זית.
מפרכה: מתקן לריסוק הזיתים.
מכבש: מתקן לסחיטת רסק הזיתים.
עקלים: סלי נצרים שטוחים ועגולים, לתוכם הכניסו את רסק הזיתים.
בד: קורת עץ שהונחה על העקלים, כדי ללחוץ עליהם.
פריכה: אופן הפקת היצהר (זוכרים? ראו למעלה) מהזיתים
גפת: הפסולת שנשארה מהזיתים לאחר הפקת השמן.
ואם ההורים לא הכירו את רוב המילים, תגידו להם שזה ממש בסדר. גם אנחנו לפעמים מתבלבלים…
מסבון ועד חימום בחורף: שימושים מפתיעים בשמן זית
ההורים מוסיפים לסלט שלכם שמן זית? מסתבר שאפשר לעשות איתו עוד המון דברים אחרים שבכלל לא חשבתם עליהם. הנה כמה דוגמאות לשימושי שמן הזית בימי קדם.
ניקיון הגוף: ייצור סבונים.
טיפוח הגוף: תעשיית תמרוקים, קרמים ומשחות למריחה על העור.
רפואה: לשמן הזית היה תפקיד חשוב מאוד ברפואה העממית של פעם – מהקלה על כאבי אוזניים ועד חיזוק שורשי השיער.
מאור: שמן היה חומר הבעירה בנרות שמן כבר לפני 8,000 שנים.
פולחן: במקומות שונים נערכו טקסי משיחת (מריחה) שמן זית על גופם של כהנים ומלכים.
בנוסף, עץ הזית עצמו שימש לייצור פריטי ריהוט, גילוף, וגם חפצי נוי וקישוט. עץ הזית נחשב לאיכותי ולכן הוא גם שימש כחומר בעירה לחימום הבית.
אבל בינינו, שמן הזית פשוט מושלם לתיבול סלטים וגבינות או לטבילת הפיתה או הלחם שלכם…
מהזית אל השמן: הפקת שמן בימי קדם
איך נוצר מזית על העץ שמן זית טעים ובריא?
הנה שלבי התהליך המרתק הזה, שמתבצע מדי שנה, כבר אלפי שנים!
- מדי סתיו, קוטפים את הזיתים הבשלים מהעץ (פעולה הקרויה "מסיק"). השיטות רבות ומגוונות, והן השתנו במרוצת הדורות. בעבר ניערו את העץ או חבטו בענפיו עם מקלות, כדי שהזיתים יפלו לקרקע. כיום ניתן לבצע זאת גם באמצעות מכונות מיוחדות.
- מעבירים את הזיתים אל בית הבד – מתקן להפקת שמן זית.
- מרסקים את הזיתים כדי שהשמן ייצא מהם. בעבר, שלב הריסוק נעשה באמצעות אבנים גדולות שנלחצו זו אל זו. ברחבי הארץ פזורים המון שרידים של בתי בד עתיקים, בני אלפי שנים, ותוכלו לפגוש אותם בטיולים המשפחתיים שלכם.
- סוחטים את הנוזל שהתקבל מהזיתים.
- מפרידים את השמן מיתר הנוזלים שנסחטו מהפרי. איך אפשר להפריד שמן משאר הנוזלים? בזכות העובדה ששמן צף על פני המים.
- אוספים את השמן אל תוך כדים.
הידעת? זיתים שחורים הם בעצם זיתים ירוקים שהבשילו על העץ…
עץ הזית: ידידותי לטבע, ידידותי לאדם
נכון, כל העצים אוהבים את הסביבה, אבל עץ הזית ממש "עושה" דברים טובים למען הטבע.
הנה כמה דוגמאות:
- העץ מסוגל להגיע לגיל מופלג מאחר שהוא די קשוח, מה שאומר שהוא מתמודד היטב עם מזיקים. ובמילים פשוטות: אין צורך לרסס אותו בתכיפות בחומרים רעילים כפי שקורה בגידולים אחרים, רגישים יותר. ופחות ריסוס זה יותר בריאות לטבע וגם לנו, בני האדם.
- כפי שכבר סיפרנו, הוא זקוק למעט מאוד מים – מה שהופך אותו לחסכוני במיוחד.
- עץ הזית אינו מפונק והוא דורש מעט מאוד תשומת לב מצד מי שמגדלים אותו. מצד שני, הוא נותן לנו בתמורה המון דברים: אנו אוכלים את הזיתים שלו, מכינים שמן זית, מחממים את הבית בענפים ישנים (בעיקר בעבר) ועוד.
- כמו עצים רבים אחרים – גם עץ הזית מהווה בית נעים ובטוח לציפורים שמסתתרות על ענפיו ולצמחים שונים הגדלים ליד גזעו ושורשיו.
נעים להכיר: נר שמן
נגיד שמגיע אליכם אורח מארץ אחרת ושואל אתכם "מה זה נר?" כנראה שתראו לו נר משעווה, כזה שמדליקים בחנוכה, בערב שבת או כשיש הפסקת חשמל…
אבל בימי קדם, נהגו בני האדם להדליק נר שעשוי מחרס, כמו בתמונות שמצורפות מהמוזיאון של הגן הלאומי בגן השלושה. משערים שהראשונים שעשו זאת היו המצרים הקדמונים, לפני יותר מ-5,000 שנים. כדאי גם לדעת הנרות הראשונים שמוזכרים בתנ"ך היו הנרות שהודלקו במשכן ובבית המקדש. ואם שיעורי תנ"ך מסעירים לכם את הדמיון, אז אפילו מצאנו עבורכם את הפסוק שבו הנרות מופיעים לראשונה: "וידבר ה' אל משה לאמור. ביום החודש הראשון, באחד לחודש תקים את משכן אוהל מועד… והבאת את המנורה, והעלית את נרותיה" (שמות מ', א'-ד').
אז במה שונה נר חרס מנר השעווה שמוכר לכולנו?
נר חרס עשוי מ… חרס (חימר שרוף), בעוד שנר שעווה עשוי מ.. טוב, אתם כבר מבינים.
ואיך כל זה קשור לשמן זית? טוב שנזכרתם לשאול! כי אל תוך נר החרס – שנראה כמו קערה קטנה – שפכו מעט שמן זית, שהוא חומר דליק. לאחר מכן הדליקו פתיל קצר שחלקו טבול בשמן הזית – והנה, קיבלנו מנורה! (או בעצם, נר).
צפו בתמונות של נרות שמן אשר צולמו במוזיאון הארכיאולוגי ״עקבות בעמק״, שבגן לאומי גן השלושה. צילום: דרור סגל:
ניצחון האור על החושך: הקשר בין הזית לחג החנוכה
אין מי שלא מתרגש כאשר כל המשפחה מדליקה נרות בחג החנוכה! אם אתם מספיק גדולים, אולי אפילו אתם בעצמכם מדליקים את הנרות, בהשגחת ההורים. והדבר הזה שאתם עושים נעשה בידי ילדים רבים אחרים במשך מאות רבות של שנים לפניכם!
חג חנוכה מסמל יותר מכול את ניצחון האור על החושך, ואחד ממנהגי החג הכי מפורסמים הוא להדליק נרות בחנוכייה. אור הנרות מסמל את הגאולה (ההצלה) שזכה לה עם ישראל בעקבות ניצחונם של החשמונאים במלחמתם ביוונים.
וזה המקום להזכיר את "נס פך השמן": פך הוא כלי קטן שבתוכו שמים שמן. על פי הסיפור, בתקופת מרד החשמונאים, נמצא פך שמן שיכול היה להספיק להדלקת נרות למשך יום אחד בלבד, אך הוא הספיק להאיר את מנורת המקדש במשך שמונה ימים!
וכך, עד היום, נרות חנוכה מזכירים לנו מדי שנה את סיפור הנס, ואת השאיפה שהאור החיובי והטוב ינצח את החושך.
אולי יום אחד, תספרו את הסיפור המיוחד הזה לילדים שלכם, בעת שהם מדליקים את נרות חנוכה (אבל השגיחו עליהם היטב, בדיוק כפי שמשגיחים עליכם!)
טיול שהוא חוויה: לראות בתי בד ברחבי ישראל
אם קראתם עד כאן, אנחנו בהחלט חושבים שהגיע הזמן לקחת את ההורים, לצאת מהבית ולראות בעיניים כיצד נראו בתי בד מימי קדם. כי אחרי שקוראים על משהו, הכי כיף לפגוש אותו ב"חיים האמיתיים".
כדאי גם לזכור שעצי זית הנמצאים בתחומי גנים לאומיים ושמורות טבע הם ערכי טבע מוגנים (כמו כל החי והצומח באתרים אלו) ואין לפגוע בהם או לבצע מסיק עצמי ללא רשות.
מבתי הבד הקדומים נותרו לעתים קרובות רק שרידים, אבל ישנם מקומות בארץ שלצד השרידים הללו ישנם שלטים שבהם ציור המראה כיצד הכל נראה בעבר. הנה כמה גנים לאומיים מעניינים שבהם תוכלו לא רק לצפות מקרוב בבתי בד, אלא גם לחוות חוויות נוספות, לטייל בין שרידים מן העבר וגם לראות נוף יפהפה.
גן לאומי יודפת העתיקה: יש לא מעט אנשים שטוענים ששרידי בית הבד שנמצא כאן הוא היפה מסוגו בכל בארץ! ביודפת תמצאו גם את שרידי העיר הקדומה שמרדה ברומאים והחזיקה מעמד כנגד חיילי האימפריה הרומאית במשך יותר מחודש וחצי. בין השאר, יש פה חומות עתיקות, מקלט תת-קרקעי קדום, בורות מים, שרידי בתי מגורים ועוד. אה, וסביב המקום ישנם המון מטעי זיתים – כך שתוכלו לצפות מקרוב גם בעצי זית!
גן לאומי כורזים: כאן, לא הרחק מהכנרת, ממתינים לכם שרידי כפר יהודי קדום, כולל שרידי בית כנסת מפואר. יש פה גם נוף נהדר לכיוון הכנרת וכמה בתי בד, שאחד מהם שומר ושוחזר בחלקו להפליא.
גן לאומי ציפורי: ציפורי הקדומה נחשבה בעבר ל"בירת הגליל", והיא היתה מרכז יהודי חשוב. יש כאן המון שרידים מרהיבים – מתיאטרון רומי ומצודה צלבנית ועד אינספור פסיפסים מרהיבים. רק שמרוב דברים לראות, אל תשכחו לבקר גם לצד בית הבד הקדום במתחם חצר הווילה הרומית… לפני או אחרי הביקור, תוכלו לטייל באזור, שבו כרמי זיתים רבים.
הר גריזים: על פסגת הר גריזים שבשומרון התגלו שרידים של "המתחם המקודש" של בני עם הקרויים שומרונים. ליד המתחם נחשף מבנה גדול שבו פעל בין השאר גם בית בד. וחוץ מזה, יש פה נוף מדהים של הרי השומרון.
פארק נבי סמואל: ליד ירושלים מצוי אתר לא גדול אבל בהחלט מרתק. נבי סמואל הוא המקום שבו על פי האמונה קבור שמואל הנביא. כן, אותו שמואל שאתם מכירים משיעורי התנ"ך בבית הספר. יש פה גם מעיין שנובע מתוך מערה, שרידים של חקלאות קדומה, שרידי מבצר צלבני ויישוב מתקופת בית המקדש השני, וכן – גם בית בד.
גן לאומי מרשה-בית גוברין: אם עוד לא ביקרתם כאן, דעו לכם שהאתר הוכרז על ידי אונסק"ו (גוף בינלאומי חשוב באו"ם) כאתר מורשת עולמית, שהמשמעות היא שכל מה שאתם רואים כאן מייצג ערכים תרבותיים יוצאים מהכלל עבורנו ועבור כלל האנושות! אנחנו ממש ממליצים לכם להגיע ולהיכנס אל המון מערות מכל סוג, גודל וצורה! ובכלל, כדאי לדעת שלאזור זה קוראים "ארץ אלף המערות" – חוויה מדהימה! באחת המערות יש שחזור של בית בד קדום שממחיש את פעילותו הקדומה, וברחבי הגן הלאומי מחכים לכם בתי בד נוספים, יפים במיוחד.
גן לאומי בית שערים: במקום המיוחד הזה אין אמנם בית בד, אבל יש משהו בהחלט מיוחד: מתחם מערות המנורה, שבו תגלו תבליטים קדומים של מנורת שבעת הקנים. כיום, סמל המנורה הוא סמלה של מדינת ישראל, ומדהים לראות עד כמה העבר הרחוק והווה קשורים זה בזה! ואם אתם כבר כאן, אל תחמיצו את המיצג המרגש שמוקרן על קיר אחת המערות, ומספר על תולדות המנורה היהודית לאורך הדורות.
לגלות את עולם הזית בפסיפסים קדומים: פסיפס הוא יצירת אמנות, שמורכבת מהמון אבנים קטנות בצבעים שונים. בימי קדם, נהגו אנשים רבים (בעיקר העשירים שבהם) ליצור רצפות פסיפס בביתם, ואלו עוטרו בשלל דמויות וסמלים. גם בבתי כנסת קדומים רבים היו רצפות פסיפס יפהפיות. למזלנו, חלקם מרצפות הפסיפס הללו השתמרו במשך כ-1,500 שנים ויותר, ותוכלו לצפות בהן. תוכלו לגלות בהן דמויות של בני אדם, אלים קדומים מתרבויות אחרות, בעלי חיים שונים, עצים ופרחים וגם סמלים יהודיים כגון שופר, לולב ומנורת שבעת קנים.
הנה כמה אתרים שבהם רצפות פסיפס עם רמז לעולם הזית ושמן הזית. לא נספר לכם בדיוק מה תראו בהם, כדי שתוכלו לגלות לבדכם אוצרות…
בקשו מההורים לטייל אל גן לאומי ציפורי, שבו המון רצפות פסיפס מדהימות, וגם אל גן לאומי בית אלפא וגן לאומי חמת טבריה, שבשניהם רצפות פסיפס ומיצג מרתק הנערך בבית כנסת קדום.
אגב, אם אתם מגיעים לחמת טבריה, מומלץ לעשות זאת ביום חורפי קריר, כי יש כאן בריכות טבילה של מי מעיינות חמים-חמים!
לדעת עוד:
מוזיאון עקבות בעמק, גן השלושה (הסחנה), טלפון 04-6586352, mus@gan3.co.il.
גן לאומי גן השלושה – בעקבות שמן הזית: חג חנוכה במוזיאון "עקבות בעמק" – זה הזמן לבוא ולהצטרף ליום שכולו יצירה וחוויה. יחד נמסוק זיתים, נפעיל את בית הבד ונסחט את השמן מהזיתים. נצא לסיור קצר במוזיאון בעקבות נרות השמן ונשתתף סדנה חווייתית להכנת נרות שמן.
היכן: במוזיאון "עקבות בעמק"; גן השלושה (סחנה).
מתי: ימים שלישי-חמישי, 12-14.12.23
פעילות בעקבות שמן הזית במוזיאון הארכיאולוגי תתקיים בשעות: 10:00, 12:00, 13:30.
ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לאתר. פעילות המסיק ובית הבד מותנת במזג האוויר. יש להתעדכן באתר הרשות, או בטלפון 04-6581017.
נר שמן: עשו זאת בעצמכם
בא לכם לנסות ולהכין לבד בבית נר שמן כמו פעם? מעולה!
- חפשו בגוגל או כאן בדף תמונות של נרות שמן, כדי לדעת איך בדיוק הם נראים.
- הצטיידו בגוש חימר, מעט שמן זית ופתיל (אפשר לשלוף מנר שעווה שיש בבית או להכין מצמר גפן).
- לוקחים מעט חימר, לשים אותו היטב ומכינים כדור בקוטר של 12-8 ס"מ.
- לוחצים על הכדור והופכים אותו לשטוח, כמו פיתה. מומלץ לשטח אותו לעובי של לא פחות מ-1.5 ס"מ.
- מקלים את שולי ה"פיתה" לצורה של קערית.
- מקפלים את השוליים כלפי פנים, אבל לא אוטמים לגמרי את מה שמתקבל. את החלק שבו תניחו את הפתיל, יש "לצבוט" כדי להאריך אותו מעט.
- ממתינים שהנר יתייבש (אפשר גם לשים בתנור).
- ממלאים את הנר במעט שמן ושמים את הפתיל כאשר קצה אחד שלו טבול בשמן והקצה השני – בולט החוצה.
- מדליקים את הפתיל ומקבלים אור קטן ושמחה גדולה!
- שימו לב: יש לבצע את הפעולות הללו בהשגחת ההורים, במיוחד בכל מה שקשור להדלקת הנר.
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות
גני שמורה קשורים