שימור מערת הצידונים במרשה  - בית גוברין

רקע: תל מרשה שוכן בתחום הגן הלאומי בית גוברין בשפלת יהודה, שהוכרז ב-2014 כ- "אתר מורשת עולמית" מטעם אונסק"ו.  בסקרים וחפירות שהחלו מסוף המאה 19 במדרונות סביב התל, נחשפו שרידי בתים, מערכות תת-קרקעיות ומערות קבורה, השייכים לעיר התחתית מרשה ההלניסטית.

מערת הצידונים הייתה בשימוש במאות הג' והב' לפנה"ס והיא אחת הגדולות במערות הקבורה במרשה. המערה, שהתגלתה ב- 1902 ע"י פיטרס ותירש, הינה מטיפוס מערת – כוכים השכיח במרשה. מתווה המערה בצורת T והיא בעלת חמישה אולמות, בהם חצובים סה"כ ארבעים כוכים גמלוניים. לאורך הקירות חצובים ספסלים. בעת גילוי המערה, תועדו כתובות וציורי קיר מרהיבים ונדירים. בעשרות השנים שחלפו צבעם דהה וכן הושחתו במזיד. בשנת 1993 שוחזרו ציורי הקיר והכתובות על גבי לוחות סיבי זכוכית.

לממצאים במערה הצידונית חשיבות רבה לזיהוי של העיר ההלניסטית מרשה. הם חושפים מידע נדיר וייחודי על הנקברים ונוהגי הקבורה וכמו כן שופכים אור על הפסיפס האתני, התרבות החומרית וסגנון החיים ההלניסטי בעיר בתקופה זו.

אלת המסטיק צומחת מעל המערה, צילום: צוות שימור מחוז, מרכז.

מתוך תכנית הנדסית של המערה עם סימון הסדקים באדום, שפר את רונן מהנדסים

המבנה הגאולוגי באזור מרשה מורכב משכבה עליונה של סלע נארי ומתחתיו שכבות בעובי עשרות מטרים של סלע קרטון. סלע הקרטון הומוגני, בהיר, פריך, רך ואטום לחלחול מים, ומאפשר חציבה וסיתות בתת הקרקע בנוחות ובקלות.

עקב קריסות חלקים מקירות ותקרות במערות סמוכות בגן הלאומי, הוחלט לבצע טיפול מונע במערה הצידונית בשל חשיבותה ומרכזיותה על ציר המבקרים בגן ולמנוע את סגירתה.

את תקרת המערה, קירותיה והכוכים, חוצים סדקים רבים. רוחבם נע בין 0.5 מ"מ ועד כ 20 מ"מ. אל מרבית הסדקים נכנסים שורשי צמח אלת מסטיק גדול הצומח מעל למערה. השורשים מעמיקים ומרחיבים אחיזתם לתוך תקרת וקירות המערה, מפרים את אחידות הסלע ומדרדרים את יציבותו.

ייצוב פני שטח הסלע המפורר עי התזה של מים חזקים– מי סיד, צילום: רז נחתומי, צ. שימור מרכז

ייצוב פני שטח הסלע המפורר עי התזה של מים חזקים – מי סיד, צילום: אנדי מקובסקי-צוות שימור מרכז

הזרקת חומר מליטה נוזלי לתוך הסדקים בסלע, צילום: אנדי מקובסקי-צוות שימור מרכז

בשל חוסר בפרוטוקול שימור במערות חצובות מעין זו, וכן חוסר תיעוד של עבודת שימור קודמת שנעשתה במערה ב1993, היה צורך לאבחן את הבעיות בעזרת מהנדס שימור וגיאולוג ולהחליט על דרך ההתערבות נכונה, בייצוב הנדסי של הסלע מצד אחד, ושימור קפדני של שרידי הכוכים שנחצבו בסלע הקרטון מצד שני תוך טיפול בהסרה זהירה של שורשים שהתבססו בתוך סדקים בסלע ואיימו על יציבותו.

עיקר הטיפול עליו הוחלט כולל פעולות שימור קפדניות וזהירות כגון: מילוי סדקים בהזרקה לצורך הגברת הלחץ בין לוחות הסלע, החדרת פינים כעוגנים המחברים גושי סלע למניעת קריסת אזורים מועדים, והורדת אלת המסטיק שמהווה גורם סיכון משמעותי בשל מערכת שורשים מפותחת שחדרה לתוך סדקים נימיים וגדולים כאחד. נבחנו מספר חלופות לחומרי הזרקה ואטימה ונבדקו סוגי מוטות לעיגון והתאמתם לסלע הקרטון.

ניקוי הסדקים והסרת מניפת שורשים, שהתבססה בתוך הסדקים ומאיימת על יציבות קרום הסלע, צילום: רז נחתומי

ניקוי הסדקים והסרת מניפת שורשים שהתבססה בתוך הסדקים ומאיימת על יציבות קרום הסלע, צילום: רז נחתומי

אתגר השימור שעמד בפני צוות השימור הינו ייחודי באבחון תהליכי הבלייה וההרס ובחינת דרכי התמודדות עם בעיית השורשים בתוך סדקי הסלע הפריך. מנגנון קבלת ההחלטות באשר למאפייני חומרי המליטה, הרכבם ואופן יישומם גובש בין השאר בהתייעצות ושיתוף פעולה עם יהונתן אורלין ראש צוותי השימור של מחוז צפון בשל הניסיון שנצבר בפרוטוקול טיפול דומה שגובש במערות בית שערים, עם מאפייני בלייה והרס דומים לאלה במרשה ובמערה הצידונית.

פרויקט ייחודי זה, נבחר לפרסום בקובץ מאמרים מקצועי בשימור המורשת, שיראה אור במהלך שנת 2024, בנוסף להצגתו על ידי אנדי ורז משמרי מחוז מרכז, בכנס אתגרים בשימור 2024 של מינהל השימור של רע"ת בשיתוף אוניברסיטת חיפה.

קידוח והכנה להתקנת עוגני הסלע, צילום: צוות השימור

התקנת צינוריות בתוך הבקעים והסדקים בסלע, כהכנה למילוי בהזרקה של חומר מליטה נוזלי, צילום: צוות שימור מרכז.